הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
ועדת החוקה חוק ומשפט
הנושא: הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים –
הכנה לקריאה שניה ושלישית.
יו״ר הוועדה – חה״כ ניסן סלומינסקי – הבית היהודי
נכחו: נציגי משרד המשפטים, משרד הביטחון, משרד האוצר, בית הנשיא, המשרד לבטחון פנים, משרד הבריאות, נציבות שירות המדינה, הסנגוריה הציבורית, הרשות לשיקום האסיר, לשכת עורכי הדין, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים, המועצה לשלום הילד, מרכז השלטון המקומי.
חברי הכנסת החברים בוועדה – לא הופיעו לדיון.
על הצעת החוק
הצעת החוק מבוססת על עבודה מקצועית ומקיפה שנעשתה מול כל הגורמים המקצועיים ומציעה מתווה חדש לחוק הקיים.
הנחת היסוד של הוועדה היא התפיסה הבסיסית של החוק, שבאה לאזן בין שמירת המידע הפלילי והצורך להגן על החברה, לבין הצורך לעודד ולאפשר לבעלי עבר פלילי להשתקם, הדגש הוא על הטיית הכף לטובת אינטרס השיקום ובתוך כך ליצור חשיבות בשילובו של בעל הרישום הפלילי בשוק התעסוקה. הוועדה ראתה גם חשיבות לפשט את הוראות החוק ולהבהיר את המצב החוקי ביחס לגופים השונים שהם – מקבלי המידע.
בדיון היום הוצג מייצג ובו סקירה מקיפה על הנהוג במדינות מתוקנות, מייצג המשמש כחלק מהפרמטרים שעליו מתבססת הוועדה בהגיעה לקבלת החלטה.
כמו כן נדונה סוגיית ההפרדה שבין עבירות טכניות (עבירות תנועה, איחור בדיווח למס הכנסה, סגירת מרפסות וכו׳), לבין עבירות על טוהר המידות (עבירות פליליות).
הוראת החוק באה להגן על זכותם של אנשים שבעבר הואשמו בעבירות על החוק ובתוך כך נמנע מהם מלהשתתף במכרזי רכש שמוציאה המדינה והשילטון המקומי, כמו גם נשללה מהם האפשרות להתמודד על משרות בכירות.
בהצעת החוק חלק מההוראות תשארנה בעינן. יחד עם זאת מבקשת הוועדה להסדיר וליצור שינוי משמעותי בהוראות החוק החדשות שמוצעות.
פרשנות בקטנה
הצעת החוק למעשה באה לשמור על איזון נאות בין זכותו של אדם לתקנת השבים (אותם אנשים שהואשמו בעבר בעבירות על החוק ושמנסים לחזור ולהשתלב בחברה הישראלית), לבין האינטרס של המעסיק לקבל את המידע הרלבנטי לצורך קבלת אדם לעבודה – איזון שבו עוסק חוק המרשם הפלילי. בתוך כך השינוי המוצע שבא ליצור הפרדה ברורה בין עבירות טכניות לעבירות טוהר המידות, מצב שיאפשר להגן על זכותם של קבוצת אנשים מקרב האוכלוסייה שהיו מעורבים בעבירות טכניות, לא ידרשו כלל להציג מידע על עברם במידה וידרשו, דבר שיאפשר התייחסות הוגנת לאמות המידה על העבירה שבוצעה.
בהיבט הפלילי, יבחנו מספר פרמטרים הקשורים במהות העבירה, כמו: מתי בוצעה העבירה, טווח הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה וכו׳. בכך תיסלל הדרך גם לגורמים שנגדם הייתה תלויה האשמה פלילית, להשתקם ולהשתלב שוב בחברה הישראלית.
עם הסיכום ותפירת הפרטים, ההצעה תוגש לקריאה שניה ושלישית.
הכותב: יוסי רוזנמן – עיתונאי, חבר הנהלת איגוד העיתונאים וחבר מועצת העיתונות
