הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
ח"כ טלי פלוסקוב נתמנתה לעמוד בראש וועדה משותפת לוועדת הרווחה, העבודה והבריאות וועדת הכלכלה לבניית תכנית אב לאומית בנושא הזקנה. פעילות הוועדה הזו החלה כבר במושב הכנסת הקודם ונערכו כבר מספר ישיבות שלא בכולן נכחתי. הישיבות לא מתבססות על נוכחות חברי כנסת אלא בעיקר אנשי מקצוע בתחום הזקנה, עמותות ואגודות למיניהן (ניצולי שואה, נכים, ג'וינט- אשל, עיוורים ועוד רבות אחרות) משרדי ממשלה (המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, האוצר וכו") הביטוח הלאומי ופורומים שונים.
לצידה של ראשת הוועדה נמצא פרופ' יצחק בריק. הדיון בתכנית האב נחלק לנושאי משנה. שתי הישיבות ב-7.05 נחלקו לשני הנושאים שכבר דנו בהם בישיבות קודמות (במושב הקודם) הנושא העוני בקרב האזרחים הוותיקים. ח"כ הכנסת הנמרצת שמעה את דעותיהם של המומחים והחוקרים וכן של אנשים מהשטח ולדיון הזה הגיעה עם סיכום והמלצות מדפס שחולק בתחילת הישיבה. אני ורבים אחרים מהנוכחים לא הספיקו לקראו. בישיבה זו נתבקשו הנוכחים לחוות דעתם ולהוסיף מהרהורי ליבם. התרשמתי שקיימות בעיות רציניות עם הנתונים המספריים ודרך קבלתם גם פרופ' גוטליב ראש מח. המחקר של הביטוח הלאומי לא הצליח להסביר את הנתונים לנוכחים והוא הזמן להסביר באופן אישי אותם לח"כ טלי פלוסקוב וציוותה. נראה שיש הבדלים בכימות קו העוני , השפעת הדיור – האם יש או אין לאדם דירה משלו או דיור ציבורי או עליו לשלם מקצבתו גם שכר דירה (כאן כבר יש התערבות של משרד השיכון!!)
ח"כ פנינה תמנו הצטרפה לישיבה באיחור.
התרשמתי שיש כמה בעיות עקרוניות שעדיין לא נפתרו ולא גובשו ההצעות לתכנית האב.
- מהו קו –העוני? מהו "קיום נאות?"
- למה צריך להצמיד את הקצבאות , לשכר המינימום? לשכר הממוצע? לשכר החציוני?
- האם קצבת הזקנה צריכה להיות אוניברסלית או פרוגרסיבית?
- חישוב גובה ההקצבה אמור להיות צמוד להוצאות של האדם ולא להכנסותיו.
הביטוח הלאומי יצר מחשבון ששואל שאלות רבות לגבי הכנסותיו והוצאותיו של האדם (רפואיות למשל) ועל פי תשובותיו מתאים אישית לכל אחד את קצבתו. ישנו ניסיון לאחד את כל סוגי הקצבאות לסכום אחד.
הישיבה השנייה- בנושא תעסוקה ופרישה
גם ישיבה זו לא הייתה הראשונה בנושא. היא היוותה המשך לישיבה הקודמת ,מרבית הנוכחים נשארו, גם פה חולקו סיכומים מדפים של הישיבות הקודמות בנושא.
גם וועדת הכספים דנה רבות בנושאי גיל הפרישה , כללית ולנשים.
עליה משמעותית של תוחלת החיים מחייבת שינויים בגיל הפרישה. המגמה כעת היא לאפשר גמישות בגיל הפרישה ומאידך עידוד העסקת אזרחים וותיקים בצורות שונות : בונוסים למעסיקים, קורסים והסבות מקצועיות טרום פרישה, מיזמים מיוחדים כמו "דרוש ניסיון" של המשרד לאזרחים וותיקים, המשדך בין מעסיקים לדורשי עבודה, "תקן אזרח וותיק " להעסקה במשרדי ממשלה, פיילוט של תשלום מהביטוח הלאומי למטפל בן משפחה – כל זה ועוד עדיין בחיתוליו. אחד המשתתפים (ראובן מארגון ניצולי שואה) היסב את תשומת ליבה של יושבת הראש לבעיה של קשישים מההתיישבות העובדת שמתפרנסים מהשכרת מחסנים בשטחם דבר שהופך אותם "לעבריינים" בעיני השלטונות במקום שיוכלו בצורה זו להתפרנס ולא להיזקק לתמיכות סעד.
ח"כ טלי פלוסקוב בקשה מהנוכחים להמציא לה את הערותיהם בכתב על מנת שתוכל במידת הצורך להכניסם לתכנית האב המתגבשת.
