הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
דברי הסבר:
בימים האחרונים פורסם בכלי התקשורת כי בכוונת בנק ישראל לחייב את כל בתי העסק במדינת ישראל לרכוש מסופי תשלום לכרטיסי אשראי המצריכים קוד אישי בכל רכישה. המסופים החדשים, בדומה למדינות רבות באירופה, יקטינו באופן משמעותי את ההונאות שכן רק בעל הכרטיס שברשותו הקוד הסודי יוכל לבצע את הרכישה. חברות האשראי מעבירות בהדרגה את כל העסקים לסליקה בשיטה זו.
אין עוררין על חשיבות המהלך אשר אמור להפחית את כמות ההונאות ויסייע למדינת ישראל להצטרף למדינות המתקדמות בעולם בכל הקשור לתשלומי האשראי, עם זאת, זהו הייטל נוסף שצריכים לספוג העצמאים ובתי העסק ומן הראוי שעלות החלפת מערכת התשלומים או הקמתה מחדש תוטל על חברות האשראי, להן המניע לעבור למערכת שכזו, שכן הן אלו שירוויחו מכל המהלך.
אם לא די בכך, בנוסף לסכום שיצטרכו לשלם בתי העסק עם התקנת המסופים, מוריד בנק ישראל מחברות האשראי את האחריות על הונאות ומעביר אותה לבתי העסק שיצטרכו לספוג את הנזק הכספי במידה והונו אותם.
בדיון היום:
נקבע דיון מהיר שעסק בשאלה – מדוע בתי העסק אמורים לשאת בהוצאות התקנת מסוף סליקת כרטיסי האשראי כמו כן לקחת אחריות על ההונאות.
כמעט כל הנוכחים כולל היו”ר הביעו התנגדות להטלת נטל עלות המסוף על גבם של בעלי העסקים ובעיקר העסקים הקטנים והבינוניים. למעט המפקח על הבנקים בבנק ישראל ונציג לשכות המסחר שייצג את פורום חברות האשראי, שניהם צודדו בכך שעלות התקנת המסוף היא באחריות בעלי העסקים, כמו גם הסתת האחריות לנזקים עתידיים כתוצאה משימוש בלתי חוקי בכרטיסי האשראי במידה ולא יתקינו את המסוף.
נציג חברת ״כספיט״ ונציג חברת ״וריפון״ אשר מפתחים את התוכנות לחברות האשראי הישראליות הסבירו את המורכבות והשוני הקיים בישראל לעומת מדינות העולם, שם קיימת חומרה ותוכנה זהה לכל חברות האשראי, בישראל לעומת זאת קיימת תוכנה ייחודית שאמורה לענות לשיטת הגבייה המאפשרת תפעול פריסת תשלומים וכו׳ שבחו״ל כלל אינה קיימת.
נציג ״להב״ (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) דרש שתינתן הזכות לבעלי העסקים להחליט באשר להתקנת המסופים ולא לחפות זאת עליהם לאור העובדה שחברות האשראי אינן מוכנות לקחת על עצמן את מימון הפרוייקט, בנוסף דורש להטיל על חברות האשראי לשאת באחריות הונאות כרטיסי האשראי.
לסיכום:
היו״ר דורש מבנק ישראל לבדוק את סוגיית התנהלות חברות האשראי ולהציג מסמך רישמי שיפרט כל מימון שקיבלו עד כה חברות האשראי הישראליות מחברות האשראי הבינלאומיות.
בנוסף המפקחת על הבנקים חייבת להוציא מכתב מנומק מדוע היא תומכת בחברות האשראי ומדוע חברות האשראי אינן אמורות לשאת בהוצאות הנדרשות או בחלקן לפחות.
לאור זאת ביקש היו״ר לדחות את המועד שנקבע על ידי בנק ישראל ליישום הוראת החוק 1/1/2019 עד אשר תיפתר סוגיית המימון. באם לא תתקבל תשובה בתוך שבועיים, איים היו״ר שיפנה לחברי הכנסת לביטול החוק.
פרשנות בקטנה:
הכיצד יתכן שבה בעת שעשרות אלפי עסקים נסגרים מידי שנה, מוצעת כעת אכיפה נוספת המכבידה על בעלי העסקים שכרוכה בעלויות נוספות שבסופו של דבר יוטלו על הצרכנים ולו רק בכדי להעשיר את חברות האשראי. הכיצד יתכן שחברות האשראי ירגישו מוגנות, מביטות מן הצד כמי שאין להן חלק בתהליך ולא יכניסו יד לכיס בכדי לפתור את סוגיית המימון.
שורה תחתונה:
ההנחיות שניתנו על ידי בנק ישראל בנושא חייבות להשתנות.
נכחו בדיון:
יו״ר הוועדה – חה״כ איתן כבל – המחנה הציוני
חה״כ אכרם חסון – כולנו
חה״כ יעקב אשר – יהדות התורה – (הגיע באמצע הדיון)
איגוד הבנקים, איגוד לשכות המסחר, ארגוני צרכנים, בנק ישראל, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, חברות אשראי חוץ בנקאיות, חברות המספקות קופות רושמות, חברות כרטיסי האשראי, לה"ב– לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, משרד הכלכלה והתעשייה, נציגי עסקים קטנים ובינוניים, נציג המשמר החברתי.
יוסי רוזנמן – עיתונאי
