הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
הוועדה לזכויות הילד התכנסה אתמול (ג') לדיון דחוף בנושא "חוק הפיקוח על המעונות וקידום חוק המצלמות".
אלמלא האסון הנוראי בגן הילדים בו קיפדה את חייה הפעוטה יסמין וינטה לאחר שמטפלת בת בליעל גרמה למותה, היה הדיון של אתמול עוד אחד מהדיונים הנמשכים ונמשכים זה זמן רב ללא הרבה תוצאות שבחלקם אף השתתפתי.
ביולי 2017 קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבת המשך בנושא "הצבת מצלמות במעונות ובגני ילדים", רק לפני חצי שנה, ב-3 לינואר סוף סוף החוק לפיקוח על המעונות עלה שלב כאשר מליאת הכנסת אישרה פה אחד בקריאה טרומית את הצעת החוק "פיקוח על מעונות היום". חוק שאומר שבעלי המעון יצטרכו לעמוד בתנאים מסוימים כמו לא להעסיק מטפלת או מטפל שהורשעו או הוגש נגדם כתב אישום בעבירות תועבה ,תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע.
אולם לצערנו אנחנו הרי חיים במציאות הישראלית. בעוד המחוקקים ואנשי המקצוע חדורי המוטיבציה ישבו על המדוכה למגר תופעה זו, שוב ושוב תושבי המדינה נאלצו לשמוע את הקריין מודיע :,"חשד למקרה נוסף של תקיפה והתעללות בגן ילדים המשטרה עיכבה לחקירה 2 גננות בחשד לתקיפה והתעללות ".
בישראל חיים כחצי מיליון תינוקות ופעוטות בגילאי לידה עד שלוש רק 23% מהם משולבים במסגרת חינוכית הנמצאת תחת פיקוח ממשלתי.
באווירה קודרת וקשה התכנסו אתמול חברי הוועדה והאורחים הרבים ביניהם הורים שילדיהם עברו חוויות אלה.
דורינה וינטה, אימה של הפעוטה יסמין, הייתה הדוברת הראשונה. אשה עדינה ואצילית זו, בקול חנוק שקט ולא מתלהם אמרה בשפה האנגלית:"אני יודעת שכעת אנחנו לא יכולים לעשות כלום, התינוק היה כל כך קטן ולא יכל להגיד כלום. לא יכל להגיד שהוא לא רוצה להיות שם בגלל האלימות. אני רוצה שהחוק ישתנה במדינה הזאת, כי הילדים זה הדבר הכי חשוב במדינה, והם כל כך קטנים שהם לא יכולים לספר." ולדמיר וינטה בעלה אביה של יסמין :" ישנם אלפי ילדים שנפגעו בגנים בגלל שלא היו מצלמות".
יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו)ציינה: "מה שקרה בשבוע האחרון הוא שיסמין חתמה בדמה את חשיבות קידום חוק הפיקוח על המעונות וקידום חוק המצלמות. אם לא הייתה מצלמה בגן, זה היה נגמר בקביעה של מוות בעריסה. והיו לא מעטים בשנתיים האחרונות."
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "יש לי בעצמי תינוק שיתחיל מעון בחודש ספטמבר הקרוב, כולנו חוששים. קל יותר לפתוח מעון לתינוקות שלנו מאשר לפתוח דוכן פלאפל. לא נתפס שהמדינה צריכה פעוטה שמשלמת בחייה כדי להתעורר. יותר מדי תהליכים מיותרים מונעים מהצעות החוק להתקדם".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (מחנה הציוני) ניחמה את האם תוך שהיא ממררת בבכי ומתחה ביקורת על הממשלה (צפה בסרטון).
כמוה עשתה ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד)(צפה בסרטון)
עוד דברו חברי הכנסת :עליזה לביא, איציק שמולי ואייל בן ראובן.
בסיום הדיון שאלתי בראיון את ח"כ נחמיאס "האם יש אוזלת יד של הנושא בכנסת". (צפו בסרטון).
מסקנותיי: שוב הוכח, לצערנו הרב, כי בישראל רק לאחר שנשפך דם מתחילים להתעורר .
בשל מילת הקסם "הפרטה" ישנו היעדר פיקוח ואחריות של המדינה על הפעוטונים.
לצערנו הרב, החוקים הסוציאליים במדינה אינם מאפשרים למשפחה מעבר לשש עשרה שבועות חופשת לידה. יוצא איפה כי תינוקות קטנים ורכים עוברים לפעוטונים וגני ילדים שחלקם, ותסלחו לי אם אני עושה הכללה, הבסיס הכלכלי הכי חשוב להם. המטפלות שם מועסקות עם שכר נמוך ביותר כשהשכלתם בסיסית מינימלית, בעוד שהן נאלצות לעשות עבודה סיזיפית ושוחקת .
אני מאמין שהצבת מצלמות ופיקוח הדוק יותר יצמצמו את התופעה, אולם זה לא מספיק.
הממשלה צריכה לשאול את עצמה האם חשוב לה שמי שיטפלו בילדי ישראל הרכים יהיו נשות מקצוע עם השכלה מתאימה ודרישות סף ראויות שיעברו מבחנים פסיכומטריים ומבחני התאמה אחרים ויתוגמלו בהתאם. או כמו שציינה ח"כ אלהרר "קל יותר לפתוח פעוטון מאשר דוכן פלאפל".
