עדות מדיון: שביתת המטפלים הפרא-רפואיים

דיון סוער ורב משתתפים שדן בפגיעה המתמשכת בעובדי מקצועות הפארא–רפואיים התקיים היום בכנסת.

מדובר בעובדים רבים העוסקים בתחומי הבריאות: פיזיותרפיסטים, תזונאים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ועוד. העובדים מועסקים בסקטור הציבורי על ידי גופים כמו קופות החולים ובתי החולים הציבוריים.

ביום 26.5.18 פתחו כ-5,000 עובדי מקצועות הפארא–רפואיים בשביתה שנמשכה כארבעה ימים, עד ליום 30.5.18, השביתה היא חלק ממהלך שבעיצומו הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה עוד בינואר 2018. הסיבות לשביתה הן עומס עבודה, חוסר בתקנים והשכר הנמוך.

הסכסוך הגיע לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם הורתה השופטת אופירה דגן–טוכטמבר לכל הגורמים המעורבים – השובתים, מוסדות הבריאות והמדינה, לפתוח במשא ומתן נמרץ לפתרון הבעיה. בתוך כך הנושא הגיע היום לדיון בכנסת.

קונצנזוס רבתי היה בין חברי הכנסת והמשרדים הנוגעים שהשתתפו בדיון, כולם הכירו בצורך שיש להוסיף תקנים במקצועות המדוברים, כמו גם בתגמול העובדים המועסקים שעות עבודה רבות אל מול קהל גדול של מטופלים שמוביל לתשישות פיזית ומנטלית.

עובד בכיר בתחום הפיזיותרפיה המועסק במרכז רפואי גדול במרכז הארץ אמר בדיון: ״עם אהדה שאנו מקבלים, איננו יכולים ללכת למכולת. כעובד בכיר המועסק מעל 40 שנה, אני יכול לומר שאין תיגמול למה שנדרש ממך לעשות, נוסיף לכך את המציאות היומיומית הקשה איתה אני צריך להתמודד בעקבות עומס עבודה מצטבר, שמעלה את השאלה – למי לא אתן טיפול היום״?

אצבע מאשימה הופנתה לאגף התקציבים באוצר שחושב ורואה את הדברים אחרת לגמרי. לדעת האגף לא קיימת כלל בעיה, לא בתקינה ולא בשכר, אגף התקציבים באוצר מסתבר, חי בפלנטה אחרת לגמרי ומרגיש עצמו מחוייב לדיון ולו רק בגלל הוראת בית המשפט.

סיכום היו״ר: המשבר הינו משבר אמיתי שלא יפתר בין כותלי בית המשפט ובודאי שלא בהסכמה. היו״ר דורש ממשרד הבריאות להכין מסמך עבודה בו יציג פתרונות אפשריים למצב החמור. האחריות אמנם הועברה בזמנו מהמדינה לקופות החולים אך הן אינן יכולות להתמודד עם המצב שנוצר ובתוך כך משרד הבריאות חייב ליטול את האחריות ולתת תשובות במסגרת האחריות הכוללת שלו לבתי החולים וקופות החולים.

מכוון שכל התכנון לוקה בחסר, יציג משרד הבריאות במפגש הוועדה הבא שיתקיים בתוך חודשיים את כל הנתונים הנדרשים להצלת המקצועות הפארא–רפואיים ובית הדין יצטרך כנראה להכריע בסוגיית התקציב.

פרשנות בקטנה

החוק קובע שמקצועות הפארא–רפואיים הינם מקצועות חיוניים. כדי להגיע לפתרונות, יש להכיר בבעיה! אין די בכך שמשרד הבריאות יכין תכנית אם אגף התקציבים באוצר לא יתעורר ויפסיק להתעלם מהמציאות העגומה לה נקלעה מערכת הבריאות החיונית לכולנו.

נכחו:

יו״ר הוועדה – חה״כ אלי אלאלוף

חה״כ:

אילן גלאון – מרצ, אחמד טיבי – הרשימה המשותפת, קארין אלהרר – יש עתיד, איציק שמולי – המחנה הציוני, אחמד עמאר – ישראל ביתנו, מיכל בירן – המחנה הציוני, סעיד אלחרומי – הרשימה המשותפת, דב חנין – הרשימה המשותפת, ג׳מעה אזברגה – הרשימה המשותפת, עבד אלחכים חאג׳ יחיא – הרשימה המשותפת.

אגודת הסטודנטים, איגוד מנהלי בתי החולים, איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, איגוד קופות החולים, אלו"ט, ארגון ה–נכים, בית החולים איכילוב, בית חולים כפר שאול, בית חולים רמב"ם, האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, האגודה לזכויות החולה, האוניברסיטה העברית , האיגוד הישראלי לטיפול ע"י הבעה ויצירה – י.ה.ת, ההסתדרות החדשה, ההסתדרות הרפואית, המועצה להשכלה גבוהה, המשמר החברתי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל, העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, התאחדות הסטודנטים, ועד ראשי האוניברסיטאות – ור"ה, ועד ראשי מכללות – ור"מ, ות"ת – הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה , כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי, מוזמנים שונים, מכללת אחווה, משרד האוצר, משרד הבריאות, נציגי קופות החולים, עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל, עמותת עתיד הדיאטנים הקליניים, עצמאים עושים שינוי, פורום ארגונים חברתיים, פורום מנהלי בתי חולים ממשלתיים, צב"י – צרכני בריאות ישראל, שירותי בריאות כללית.

יוסי רוזנמן – עיתונאי

חומרי רקע:

כתב: צחי לביא

ביום 26.5.18 פתחו עובדי מקצועות הבריאות בשביתה שנמשכה כארבעה ימים, עד ליום 30.5.18. בשביתה השתתפו כ-5,000 עובדים העוסקים במקצועות פארא-רפואיים שונים כדוגמת פיזיותרפיה, תזונה, קלינאות תקשורת, רפוי בעיסוק, שיננות, יעוץ גנטי וטיפול ביצירה ובאומנות (להלן: מקצועות פארא-רפואיים). מדובר בקבוצה של עובדים המאוגדים בהסתדרות ומשתייכים למוסדות רפואה שונים, ביניהם קופות החולים כללית ומאוחדת, משרד הבריאות, בתי חולים שערי צדק והדסה מרכזים לבריאות הנפש ועוד.

חשוב לציין שהשביתה היא חלק ממהלך רחב יותר שבעיצומו הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בינואר 2018. הסיבות לשביתה הן עומס עבודה שמוביל, לדברי מארגני השביתה, לדפוסי העסקה פוגענית. הכתבות שהופיעו בעיתונות הכלכלית בנושא לא פירטו מהם אותם דפוסי העסקה פוגענית שבאים כתוספת לטענה בדבר עומסי עבודה, אלא רק ציינו את דפוס ההעסקה הלא ישירה. מכאן שהמניע העיקרי לשביתה הוא עומס העבודה הקיצוני שבו נתונים השובתים בשילוב עם רצון לחזק את העבודה המאורגנת במוסדות שבהם מדובר. רמז לכך גם ניתן למצוא בדברים של אלי גבאי, יו"ר איגוד עובדי מקצועות הבריאות: "מאבק של עובדי מקצועות הבריאות הוא לא רק מאבק עובדים אלא מאבק למען כל החברה הישראלית ולמען מערכת בריאות ציבורית שערוכה לתת שירות איכותי לכל מי שזקוק לכך, תוך פרק זמן סביר" (אתר ההסתדרות, 27.5.18), וכן מהצהרה מפורשת של ההסתדרות כי לצד סוגיית עומס העבודה, עילה נוספת לשביתה היא "שימוש מאסיבי בצורות העסקה שנועדו לעקוף העסקה ישירה ואת הוראות ההסכמים הקיבוציים, תוך פגיעה חמורה בכוחם הארגוני של העובדים" (שם).

עומס עבודה

לדברי השובתים, הם נתונים בבעיה של עומס העבודה, שנובעת מיד קפוצה של מוסדות הרפואה הנ"ל בהקצאת תקנים נוספים למקצועות הפארא-רפואיים. מספר מצומצם משמעו, מן הסתם, יותר עבודה שנופלת על פחות ידיים עובדות – ומכאן קצרה הדרך לעבודה אינטנסיבית ומרובת שעות. הדרישה היא אפוא לתוספת של תקנים על-מנת להפחית את שעות העבודה ואת התקשורת האינטנסיבית עם המטופלים. ככל הנראה, עבודה מרובת שעות מול קהל גדול של מטופלים מובילה לא רק לתשישות פיזית ומנטלית של העובדים הפארא-רפואיים, אלא גם לתקיפה פיזית שלהם על-ידי מטופלים.

העסקה פוגענית

ככל הנראה, מוסדות הבריאות מנסים להתמודד עם עומס העבודה במקצועות הפארא-רפואיים באופן עקיף, קרי ללא תוספת של תקנים שתחזק בהכרח את מעמד ארגוני העובדים במקצועות אלו. לטענת אלי גבאי, צורה זו של העסקה לא ישירה מהווה הפרה מפורשת של ההסכמים הקיבוציים. ולכן עניין נוסף שעולה במסגרת הדרישה להוספת תקנים הוא הפסקה או צמצום של צורות העסקה לא ישירה של עובדים בתחומים הפארא-רפואיים.

כאמור, השביתה הסתיימה ביום 30.5.18, לאחר שהשופטת אופירה דגן-טוכטמבר מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורתה לכל הגורמים המעורבים, קרי לשובתים ולמוסדות הבריאות ולמדינה, לפתוח במשא ומתן נמרץ לפתרון הבעיה. מה יעלה בגורל המגעים הללו? ימים יגידו.