הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נכתב על ידי יוסי רוזנמן
ועדת הכספים אישרה:
בעלי מוגבלות יוכלו לקבל משכנתא גם אם חברות ביטוח מסרבות לעשות להם ביטוח חיים.
יו"ר ועדת הכספים חה״כ משה גפני: "במדינה מתוקנת לא יתכן מצב שנכה לא יוכל לרכוש דירה"
יוזמת החוק, חה"כ קארין אלהרר: "מברכת על אישור החוק. המצב הזה שנמשך לאורך שנים הוא כתם מוסרי לחברה הישראלית"
עוד אמרה חה״כ: "המטרה שלנו בין השאר בחוק, היא שהמפקחת על הביטוח תוכל באמת להשליט סדר על חברות הביטוח ולהטיל סנקציות על חברות שיסרבו לבטח מוגבלים בטוענת סירוב בלתי סביר".
הצעת החוק קובעת שהמדינה תהיה ערבה לאותם בעלי מוגבלות לצורך המשכנתא. עוד קובעת הצעת החוק, כי בעלי מוגבלות יקבלו השתתפות חודשית בדמי ביטוח החיים בסכום של עד 3,600 ₪ בשנה מתקציב משרד השיכון. ההצעה אושרה פה–אחד, חרף הסתייגויות נציגי משרד האוצר.
פרשנות בקטנה
אפשר לברך על המוגמר – עוד עוול תוקן בהצעת חוק תקדימית.
החוק יאפשר למעשה לבעלי מוגבלות שיש להם את היכולת הפיננסית לרכוש דירה לקבל משכנתא בבנקים, גם אם חברות הביטוח יסרבו להעמיד להם ביטוח חיים, רק שהפעם חברות הביטוח יצטרכו להוכיח סירוב סביר כאשר יהיו תחת פיקוח. החוק כאמור יכנס לתוקפו בחודש ספטמבר שנה זו.
ראויה לכבוד על היוזמה וקידום החוק – חה״כ קארין אלהרר המתמודדת עם מחלת ניוון שרירים ומתניידת באמצעות כסא גלגלים.
נכחו:
יו״ר הוועדה – חה״כ משה גפני – יהדות התורה
חה״כ קארין אלהרר – יש עתיד
משרד האוצר, משרד המשפטים, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בנק ישראל, בנק הפועלים, בנק לאומי, איגוד חברות הביטוח, ארגון נפגעי פעולות איבה, ארגון נכי ישראל, המרכז לעיוור בישראל, עמותת תנו יד לחירש, משרד הבינוי והשיכון, לשכת סוכני הביטוח, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, איגוד הבנקים בישראל, המוסד לביטוח לאומי, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון בישראל, לשכת יועצי המס, המשמר החברתי.
יוסי רוזנמן – עיתונאי
חומרי רקע
נכתב:
הצעת החוק באה לפתור את הבעיה הבאה: כל מיש מבקש לקבל משכנתא צריך לחתום על ביטוח חיים (לא על פי חוק, אלא על פי דרישת כל הבנקים). הסיבה: החשש שהאדם ימות ולא יהיה מי שישלם על המשכנתא. כך, אם אדם נפטר תשלום המשכנתא ממשיך מתוך ביטוח החיים שלו. כיום חברות הביטוח לא נותנות ביטוח חיים לנכים או נותנות ביטוח ללא חיתום. כלומר, ביטוח שאינו מבטח את החיים בכל מצב אלא רק במקרה של תאונה לשלוש שנים. אם הנכה כן מקבל ביטוח חיים על פי רוב הפרמייה שלו מאוד גבוהה. הסיבה: חברות הביטוח הם גופים פרטיים שמחשבים את הסיכונים שלהם, ומעדיפים לא לקבל מבוטחים נכים. כיום אין חובה על פי חוק לתת למבקש ביטוח חיים, ביטוח בכל מקרה. ולחברות הביטוח יש את הזכות לסרב למבקשים.
הצעת החוק החלה בתור איסור מוחלט על מניעת משכנתא על יד בנקים בגלל מחסור בביטוח חיים. מאז בלחץ הבנקים וחברות הביטוח החוק התפתח לחוק מורכב יותר. ראשית, חיוב שחברת הביטוח תיתן את תשובתה לבקשת הביטוח תוך 45 יום. בנוסף, הדחייה תצטרך לעבור אישור של רשות שוק ההון. (הנציבות לשיוויון זכויות למוגבלים התלוננה שהאישור לא עובר דרכה). הצעת החוק אוסרת למנוע משכנתא של אדם עם מוגבלות עם עמד בתנאים הבאים: 1. הבקשה היא לדירה יחידה. 2. הוא עומד בכל התנאים לרכישת משכנתא פרט לביטוח החיים. 3. חברות הביטוח מסרבות לבטח אותו בהתאם לנתונים אקטואריים, סטטיסטיים או רפואיים. 4. הנכה רכש ביטוח חיים ללא חיתום לפי הצעת חברות הביטוח.
תנאים חלים גם על המשכנתא עצמה: היא תהיה לפחות בגובה כפול מדמי הביטוח שמובטחים לנכה בביטוח ללא חיתום שרכש. דה פקטו המשמעות היא שהסכום יגיע גג לאזור ה-700 אלף (רוב הביטוחים ללא חיתום אינם עוברים את ה-350 אלף ש"ח). ולא יותר ממיליון ש"ח נכון ל-2018 (הסכום אמור להתעדכן עם השנים). המדינה תיתן ערבות לסכום זה. בדיונים שעלו המדינה מעריכה כי יש כ-2,500 איש העומדים בתנאים המפורטים, וכותבי החוק מעריכים כי העלות התקציבית היא בסביבות 9 מיליון ש"ח בשנה.
אם אושרה ההלוואה משרד השיכון והבינוי ייתן תמיכה בסכום לא ידוע של שקלים לנכה, על מנת לצמצם את הפרמיה שהוא משלם לביטוח החיים עד סכום של 3,600 ש"ח בשנה. כלומר, סבסוד של 300 ש"ח בחודש במקסימום.
מוקד הדיונים:
- הפרמיה הגבוהה של חברות הביטוח. אמנם בהצעת החוק מצויין סבסוד מסוים על הפרמיה, אך עדיין הנכים ישלמו לפחות פי שלוש מאזרח רגיל.
- חברות הביטוח והבנקים מנסות לעכב את הדיונים ככל שאפשר. הן לא ממש מציעות פתרונות. משרד האוצר מציע שייווצר מוצר ביטוחי חדש בו תקופת האכשרה תקוצר, מה שהם קוראים חיתום חלקי.
- לא ברור מה מנגנון הפיקוח על יישום החוק. כלומר החוק הוא תיקון לחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. ובחוק הזה מופיע שנתיבות שיוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות אחראית ליישומו של החוק. אבל לא ברור מה יהיו סמכויות האכיפה שלה, אם רשות שוק ההון אחראית לחאשר את הסירובים.
