הנושא הפורמלי של הדיון היה הפקדות עודפי הביטוח הלאומי במשרד האוצר.
הנושא האמיתי היה מלחמת העצמאות של הביטוח הלאומי ולא עניין ההשקעות. הכוונה הנה בעיקר לעצמאות הניהולית ולא הדאגה לגורל הכספים. ברור לכל מי שמצוי בעניין שהסיכוי של הביטוח הלאומי להשיג תשואה עודפת בכוחות עצמו תוך שמירה על רמת סיכון נמוכה כמתחייב מאופי הארגון, הנה נמוכה ביותר. הוויכוח הוא על אופן הניהול היום-יומי של הביטוח הלאומי. במצב הנוכחי מנהלי הביטוח הלאומי, בכירים ככל שיהיו צריכים, לקבל אישור לכל מהלך מרפרנט צעיר במשרד האוצר שלא נושא בשום אחריות לתוצאות. השר כץ נתן דוגמה לעניין כשהאוצר סירב להוצאה של 3.5 מיליון ש"ח להפצת מידע לציבור על זכויותו, מכיוון שלפקיד כלשהו היה נראה שהסכום מוגזם.
מופלאה הייתה גם תמיכת חברי הכנסת, רובם ככולם מזוהים כ"חברתיים" ומהאופוזיציה בשר כץ וההתקפות שלו על משרד האוצר. קשה לי היה להשתחרר מההרגשה שחברי מרץ והמחנ"ץ נכונים להתקיף כל מהלך שקשור בכחלון המזוהה כמתחרה על קהל בוחרים דומה.
ניחוש שלי לגבי התוצאה- הכספים ימשיכו לעבור למשרד האוצר, אבל מנהלי הביטוח הלאומי ושר העבודה יקבלו סמכויות החלטה בכל הנוגע לתקציב התפעול של המוסד (סנדוויצ'ים וכד'..).
