עדות מדיון: תקנות לשעת חירום שאיפשרו להוציא נשים בהריון לחל"ת יצרו בלגן

נכתב ע"י אמנון מרגלית

הנקודות העיקריות שעלו בדיון :

1. היה ניצול לרעה של התקנות לשעת חירום ע"י מעסיקים שהוציאו לחל"ת או פיטרו נשים בהריון או כאלה שבתקופת טיפולי פוריות.
2. תקופת החל"ת לא נחשבת עפ"י חוק כחלק מתקופת האכשרה* לדמי לידה.
3. מי שיצא/ה לחל"ת והוחזר/ה לעבודה לפני תום 30 ימים מלאים לא זכאי/ת לדמי אבטלה.

*תקופת אכשרה: אחד מתנאי הזכאות לקבלת דמי לידה, הוא צבירת תקופת אכשרה. כלומר, התקופה שבה עובדת שכירה או עובדת עצמאית, שילמה דמי ביטוח לאומי. בהתאם לתקופת האכשרה שנצברו נקבעים ימי הזכאות לדמי לידה.

פירוט:

יו"ר הוועדה קראה לממשלה לשנות חקיקה ולהכניס את תקופות החל"ת לתקופת האכשרה לקבלת דמי לידה ולא להחשיב את תקופת החל"ת בתקופת חופשת הלידה.

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) פתחה את הישיבה בתארה את נושא הישיבה:

הממשלה הוציאה בתאריך 6/4/20 תקנות לשעת חירום (להלן תקש"ח) שמאפשרות למעסיקים להוציא לחל"ת נשים בהריון, בטיפולי פוריות או לאחר לידה (להלן "נשים מוגנות") מבלי לקבל היתר לכך ממשרד העבודה והרווחה.

היו"ר עתרה לבג"ץ ביחד עם ארגון עדאלה, כנגד תקנות אלו.

בתגובה להגשת הבג"ץ הממשלה ביטלה ב-17/4/20 את תקנות החירום הנ"ל, עם זאת, ביטול התקש"ח לא השפיע על הנשים שכבר הוצאו לחל"ת בתקופה של 11 יום בין התקנת התקנות לבין ביטולן  (להלן "תקופת הביניים") ועל תקופה זו יהיה הדיון.

גברת יפה סולימני מנהלת מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה ענתה לשאלות יו"ר הוועדה – לאחר ביטול התקנות התברר שהיו 3,000 נשים (שפוטרו או הוצאו לחל"ת ע"י המעסיק) ולגביהן לא התקבלו החלטות במשרד הרווחה, רוב הבקשות היו להוצאת נשים מוגנות לחל"ת.  הבקשות נבחנו ונבדקו ולגבי בקשות שהוגשו בתקופת הביניים לא היה דיון במשרד העבודה ולכן 1,670 בקשות יצאו לפועל. לגבי יתר הבקשות (1,330) היה דיון פרטני ו 96% מהן אושרו.

היו"ר טענה שצריך לבדוק את 1,670 המקרים שבהם נשים מוגנות הוצאו לחל"ת או פוטרו בתקופת הביניים.

עו”ד עמית קובו-רום מנהלת הקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה ואחראית על מערך האכיפה ועו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לנשים וכלכלה הצטרפו לטענת היו"ר ומסרו שהגיעו פניות רבות ולפיהן מעסיקים ניצלו לרעה את תקופת הביניים והוציאו עובדות מוגנות לחל"ת או פיטרו אותן בלי לדווח כלל למשרד העבודה.

עורכות הדין העלו 2 סוגיות :

1. האם תקופת החל"ת לנשים מוגנות נחשבת בתוך תקופת האכשרה לזכאות לדמי לידה
2. האם תקופת החל"ת חופפת אם 60 הימים שבהם עובדת החוזרת לעבודתה לאחר לידה מוגנת מפני שינוי בשכרה ובמעמדה.

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה מסרה שבתקופת הביניים הגיעו 14 פניות של נשים מוגנות בגין פיטורין או הוצאה לחל"ת. אף אחד מהמקרים לא נמצא ראוי להעברה לבית הדין לעבודה או להתערבות משפטית.

עו"ד רועי קרת, המשנה ליועץ המשפטי של הביטוח הלאומי ענה לשאלות שהציג ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) :

1. כשנשים מוגנות יוצאות לחל"ת המעסיק צריך להמשיך לשלם ביטוח לאומי במשך חודשיים. גם אם המעסיק לא שילם, זכאות הנשים לא נפגעת.
2. תקופת החל"ת לא נחשבת עפ"י חוק כחלק מתקופת האכשרה לדמי לידה.
3. נשים מוגנות שיצאו לחל"ת והוחזרו לעבודה לפני תום 30 ימים מלאים לא תקבלנה דמי אבטלה.

בתשובה לשאלות היו"ר ענתה הגב' סולימאני ממשרד העבודה שנשים מוגנות שהוחזרו לעבודה בתום החל"ת חייבות לקבל שכר והיקף משרה זהים לתקופה שלפני היציאה לחל"ת. יצאו מכתבי הבהרת החוק למעסיקים. יש קווים מיוחדים לקבלת תלונות ולמענה על שאלות שפועלים בתגבור בתקופה זאת. במסגרת זו מעסיק חייב להגיש בקשה להוצאה לחל"ת מעבר לתקופת הביניים.

היו"ר סיכמה את הישיבה בבקשה ממשרד העבודה על אגפיו השונים לצאת בהודעה לנשים מוגנים עם פירוט אפשרויות הפניה לקבלת תשובות ובירורים לגבי תקופת הביניים. כמו כן היו"ר קראה לממשלה לשנות חקיקה ולהכניס את תקופות החל"ת לתקופת האכשרה לקבלת דמי לידה ולא להחשיב את תקופת החל"ת בתקופת חופשת הלידה.

– – – – –