עדות מדיון: אוזלת ידם המסוכנת של הממונים על פתרון הפשיעה בחברה הערבית

הרקע לדיון

בנובמבר 2019 מינה ראש הממשלה צוות בן 11 חברים שאמור לגבש בתוך 90 יום תכנית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. בצוות חברים מנכ"לי משרדי ממשלה (או נציגיהם) ובראשו רונן פרץ מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה. חבר נוסף בצוות הוא נציג ועד ראשי הרשויות המקומיות.

על פי אתר משרד ראש הממשלה, קיימה הועדה מספר מפגשים וסיורים בהם נטלו חלק גורמים רבים המעורבים בטיפול בנושא, האחרון שבהם במחצית חודש מרץ 2020.

אז נכון שתשעים הימים עברו ותכנית עדיין אין, אבל הוקמה ועדה מיוחדת בכנסת לעניין זה בראשות חבר הכנסת מחמוד עבאס והישיבה נועדה לקבל עדכון על פעילות הצוות, לקראת הגשת הדוח שלו.

עיקרי הדיון בוועדה

את הדיון פתח יו"ר הועדה עם ספירת ההרוגים השבועית (ארבעה בימים האחרונים) במגזר, וציין שבתקופת הקורונה הייתה אולי ירידה בפשיעה בתחומים מסוימים אבל הייתה עליה משמעותית באלימות בתוך המשפחה, כפי שקרה גם בחברה הכללית.

אורן כהן, סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, תאר את הבעיות העיקריות שמצא צוות הבדיקה ובכללן:

• אלימות במשפחה בתחילת 2019 התקבלה החלטת ממשלה לייעד שליש מהתקציב למלחמה באלימות במשפחה למגזר הערבי אבל מסיבות של העדר ממשלה, זה עדיין לא בוצע בפועל ויש 20 מיליון ₪ שלא שוחררו לכך.
• לחץ של גורמי פשע ואלימות על נבחרי ציבור ועובדי ציבור ברשויות המקומיות.
• קושי גדול בקבלת אשראי בנקאי מביא לתלות בשוק האפור, וכן בגורמי פשע.
• שליש מהמורשעים בפשע בחברה הערבית הם בני 20-24 שעור כפול מאשר באוכלוסייה הכללית.
• תעסוקת צעירים לפני עשור נראה היה שיש התקדמות בתעסוקת צעירים ולכן התמקדו בתעסוקת נשים.  ואכן תעסוקת הצעירים עלתה למעבר ליעד שהוצב, 65%.  אלא שבשנתיים האחרונות יש ירידה תלולה עד כדי 53% בתחילת 2020, עוד לפני הקורונה.

ההמלצות לביצוע שגובשו ע"י הצוות כוללות:

• משטרה: השלמת בנין הכוח המשטרתי (צחוק בחדר הועדה..).
• שימוש באכיפה כלכלית: שילוב של אכיפה כלכלית, עבירות מס ובניה במסגרת המאבק בכנופיות הפשע (אם לא תופסים אותם על רצח, אולי יתפסו אותם על העלמות מס, או חריגות בניה).
• טכנולוגיה: שיפור השימוש בטכנולוגיות שונות (כמו מצלמות) שכרגע סובלות מחוסר תאום בין כלל הגורמים המפעילים אותן.
• הגנת עדים: בנית תכניות פחות דרסטיות שיאפשרו הגנה על עדים ללא ניתוקם מהקהילה.
• מאבק בשימוש במזומן המהווה מרכיב חשוב בעולם הפשע, לצד הקלות לאזרחים רגילים שהיו רגילים לעבוד במזומן, להפקיד סכומים גבוהים יותר בנק.
• שיפור ההגנה על עובדי ונבחרי ציבור.
• מעבר לשירותים ופעילות באשכולות של ישובים או באמצעות רשויות ממשלתיות (מכרזי מסגרת). דבר שיקטין את לחץ האזרחים על נבחרי הציבור ברשות המקומית. (לחץ לא חוקי של עברייניים/מקורבים/בני משפחה על עובדי ציבור לזכות במכרזים וכד').
• סיוע בתעסוקה לצעירים: תכניות ייעודיות להכשרה מקצועית ולימוד עברית.

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון מחו על כך שאין נציג ערבי בצוות (ח"כ ג'בארין ג'אבר עאקאלה), טענו שהמשטרה אינה מפעילה את כל האמצעים שיש בידיה (רם בן ברק, יוסף ג'בארין, אוסמה סעדי), שיש לבנות שיטור ייעודי בעל אופי אזרחי ולא רק אוכף, לרכז שירותים מצילי חיים, יש להקצות יותר תקציבים ייעודיים ולהסתמך פחות על תיעדוף בתקציבים רגלים בתוך משרדי הממשלה, (ח"כ חטיב יאסין), אין להתעלם מהאלימות שסביב מאבקי קרקעות הנובעים ממחסור בשטחים, (ג'אבר עאסקאלה).

מעניין לציין שיחס החברה הערבית עצמה לפשע, עלה בעיקר מצד חברי הכנסת יהודים (רם בן ברק ואנדרי קוזינוב), שטענו שיש לפעול למניעת מתן לגיטימציה ואפילו "הרואיזציה" של הפשע בחברה הערבית.

קבוצת הגיל 18-24 זכתה להתייחסות מיוחדת בדיונים, הן כיוון שחלקה בפשע גדול והן בגלל שבגיל קריטי זה, בניגוד למגזר היהודי והחרדי, אין לצעירים מסגרת  מסודרת (צבא או ישיבה) ובהעדר תעסוקה (עקב חוסר השכלה ואי ידיעת השפה העברית) הדרך לפשע קצרה.

השירות הלאומי או האזרחי כפתרון, אינו מקובל על חברי הכנסת בגלל ההזדהות שהדבר מחייב עם המדינה והפתרון עליו נרמז הוא בהעברת השירות החברתי לרשות המקומית או גורם מקומי דומה.

לסיכום הדיון אמר יו"ר הועדה שבכוונתו לכנס את הועדה בהמשך לדיון בכל נושא באופן פרטני מול המשרד הממשלתי הרלוונטי.

הערות והתייחסות לדיון

משהו אישי: בחודשיים האחרונים טיילתי לא מעט בישובים ערבים ואני חייב לציין שני ממצאים מנוגדים:

1. יש בעיה קשה של שימוש ברכב למטרות "שופוני" באופן המסכן בעיקר את הנהג אבל גם את הנמצאים בסביבתו. זה מתחיל עם ילדים בני עשר על טרקטור חשמלי (שאמור להיות משחק לילדים אבל נוסע במהירות מטורפת בסמטאות הכפר), דרך טרקטורונים ואופנועי שטח אצל בני 16-18, ונסיעה במהירות מטורפת ברחובות ובדרכי עפר של בני 18-28. וכל זה מבלי שאיש מתושבי הישוב המבוגרים מגיב.
2. לא לי ולא לאף אחד מהאנשים והנשים איתם טיילתי, היה חשש כלשהו להסתובב בכפרים, בכל שעה ביום, כולל הליכה של נשים בודדות ברחובות ובסמטאות. בחלק גדול של העולם, רמה כזו של בטחון אישי הנה חלום רחוק.

לגבי הדיון עצמו:

1. הטענה של היעדר נציג ערבי בצוות מוזרה לאור העובדה שברשימת הגורמים הכלולים בצוות, כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה, כלול גם נציג של ועד ראשי הרשויות הערביות. בפועל, נראה שאכן נציג זה לא השתתף בצוות ואין בידי הסבר לכך.
2. יש הרבה מה לעשות לתיקון המצב ויש גם לא מעט תכניות. עם זאת עולה חשש שהביצוע בשטח לא תמיד עונה לציפיות, הן בגלל אוזלת ידם של האחראים לביצוע וגם, ואולי בעיקר, בגלל בעיות מבניות קשות בתוך החברה הערבית עצמה. ראשיה חייבים להפגין מנהיגות בשטח ולא להסתפק בתלונות ודיונים בכנסת ובממשלה.

מה שלא הצלחנו לשמוע בישיבה הוא מועד צפוי להגשת הדוח והתכנית, שכאמור היו אמורים להיות מוגשים עוד בחודש פברואר או מרץ השנה.

– – – – –