עדות מדיון: הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח ברשויות המקומיות תמשיך להיות מיושמת כהוראת שעה

בפתיחת הישיבה, מתברר שבעצם הנושא הוא הארכת תוקף החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות כהוראת שעה לתקופה של שנה וחצי.

יו"ר הועדה, ח״כ מיקי חיימוביץ, הביעה אי שביעות רצון מכך שנושא כזה מועבר לדיון הועדה, אך בהמשך מתברר שהדיון עשוי להביא לשיפור המצב ואפילו הוצעה דרך לכך. בתחילת הישיבה נמצא רק חבר כנסת אחד, ח"כ גינסבורג ורק בהמשך הצטרפו ח"כים נוספים, ממפלגות שונות.

בשלב הראשון, היועצת המשפטית הציגה את הנושא, תיארה את התפתחותו מאז חקיקתו הראשונה ב-2011, קביעה של פיילוט לשנתיים וגלגולו כהוראת שעה. לדבריה, מטרות החוק הן בעיקר לתת סמכויות לפקחים עירוניים כדי לסייע למשטרת ישראל אשר אינה מגיעה לטיפול יעיל בנושאים מסויימים כגון ונדליזם, בעיות שכנים, אלכוהול ועוד. היועצת ציינה שלעת עתה נקבעו 71 רשויות שאמורות להפעיל את החוק אך מעשית זה קורה רק ב-63 מתוכן. אותן רשויות מקומיות אמורות לקבל מהממשלה גם מימון לביצוע החוק.

הופיעו בועדה גם נציגי ארגונים הנוגעים בדבר: אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, ועוזריו אשר דווחו על שביעות רצון מהפרויקט של הפעלת פקחים עם סמכויות של שוטרים, על המימון שהרשויות מקבלות לתכניות להרחיב את הפעילות ולהקים יחידות פקחים גם במועצות האזוריות.

בנוסף, הופיעו בוועדה רב פקד כץ, נציג המשטרה, נציגי השילטון המקומי ובראשם, המנכ"ל, מר דולבר, נציגי האגודה לזכויות האזרח אשר הביעו את דעתם, חלקם בעד וחלקם נגד.

חברי הכנסת שחברים בועדה אף הם הביעו את דעתם, רובם בעד. הועלו נושאים שונים שאין לגביהם תשובה ברורה, כגון, למה צריך עוד שנה וחצי כדי להעביר את החוק מהוראת שעה להוראת קבע, האם מדובר בסוג של הפרטה, מימון היחידות ועוד.

בסיכום הדיון, היו"ר הציעה שהחוק יוארך רק לשנה בהוראת שעה ועד אז, יתקיימו פעולות שיאפשרו לקבל נתונים מדויקים על מנת לקבוע את התנאים הטובים ביותר להפעלת היחידות שבהן מדובר. ובכך בעצם, בשלב זה, יוארך תוקף החוק בצורתו כהוראת שעה וגם יובטח שתהליך הפיכתו לחוק בהוראת קבע יקוצר ויתקיים בצורה טובה יותר.

– – – – –