הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נכתב ע"י שרי שוורץ
בישיבה השתתפו שר העבודה והרווחה, איציק שמולי וגם מנכ״ל המשרד, מר אביגדור קפלן, וחברי כנסת רבים יחסית ממפלגות שונות. הוזמנו גם נציגי מוסדות וארגונים, אך רובם לא יכלו להשתתף בשל בעיה טכנית. כמו כן, השתתפו לילי בן עמי, שאחותה מיכל נרצחה על ידי בעלה, ונציג משפחת ושניאק, שביתם נרצחה על ידי בן זוגה.
היו"ר, ח״כ חיים כץ, פתח את הישיבה והזכיר שהוא עצמו, כשר העבודה והרווחה, ניסה בעבר להתמודד עם הנושא על ידי הפעלת תכניות למיגור האלימות והקצאת כספים לשם כך. אך לדעתו, התכניות לא הצליחו והוא מבקש לברר מדוע זה קרה. הוא הביע את רצונו לטיפול יותר יעיל שיביא לשינוי אמיתי, ולשם כך הוא מתכוון "לשבת על הורידים" של כל הנוגעים בדבר ובמיוחד של האחראים על המימון של הטיפול בנושא. הוא חזר פעמים מספר על כך שהוא מתכוון להיות הרגולטור אשר ידאג שהתכניות תבוצענה.
לאחר דברי היו״ר, הסמנכ״לית של משרד העבודה והרווחה, גב' איריס פלורנטין, נתנה סקירה ארוכה של הנושא. היא פירטה על ניסיונות שונים שנעשו בעבר, על כספים שהושקעו, על הקשר עם מוסדות כמו משרד הבריאות והמשטרה, על הפעילות ברשויות המקומיות ועל המקלטים לנשים מוכות. בנוסף, היא הסבירה על שיתופי הפעולה עם אנשי מקצוע שמנסים לפתח כלים מיוחדים, כמו הקשר עם חברת גוגל, המאפשר לגלות פעילות חשודה בפייסבוק וברשתות חברתיות, וכן על הצורך לבדוק מה חשוב ומה לא חשוב בטיפול בנושא. היא גם הזכירה את הפעילות במשרדי הממשלה השונים והקשר ביניהם.
היו״ר סיכם את הסקירה במשפט, שהיה בעצם כמין סיסמא לכל אורך הדיון: ״כנראה שאנו לא עשינו מספיק, עכשיו נשמע במה אנחנו לא פעלנו בסדר, במה לא הצלחנו.״
לאחר מכן, לילי בן עמי, ריגשה את כל משתתפי הישיבה, בתיאור מקרה הרצח של אחותה, הפעילות הענפה והיסודית שהיא, משפחתה ואנשים נוספים עושים היום הן להנצחת זכרה של מיכל והן למטרה החשובה של מציאת דרכים לפתרון הנושא בצורה הטובה והנכונה. במיוחד היא ציינה את הצורך למצוא את הסימנים המאפשרים לזהות מצב של אלימות במשפחה, להכשרת מטפלים שיעברו התמחות שתאפשר להם להעריך מסוכנות ועוד.
אחריה, שר הרווחה, איציק שמולי דיבר על רצונו לפעול בנושא ולדאוג לכך שיהיה שינוי בהתייחסות של המוסדות. לדבריו, יש לבנות מסגרת הגנתית, ולא רק מקלט, בה תהיה דאגה לאישה ולילדים. הוא ציין כי הוא ועובדי משרדו עדיין מחפשים את הכלים המתאימים. אין מפתח כסף אך הכסף חשוב.
לאחר מכן דיברו מספר חברי כנסת, כל אחד הביא את הניסיון שלו בקשר לנושא וחלקם גם הציעו הצעות מעשיות. בלטו ביניהם, ח"כ קרן ברק ממפלגת הליכוד, אשר הזכירה את האלימות הכלכלית במשפחה, הפיקוח האלקטרוני, והצורך לחוקק חוקים ולהכשיר אנשי מקצוע שונים, מורים ועובדים סוציאליים באמצעות העברת קורס חובה בנושא. חברת הכנסת מטעם מרצ, תמר זנדברג, ציינה שבשנת 2018 הייתה מחאה גדולה מאד בנושא, וכעבור שנה וחצי באה הקורונה והוכיחה שוב ש"המקום הבטוח", הבית, הוא רחוק מלהיות מקום כזה. חברת הכנסת איידה תומא סולימן, מהרשימה המשותפת, ציינה שאין "משפחות נורמטיביות" בנושא זה, זה יכול לקרות בכל משפחה. זה נושא חרום, וככזה צריך לטפל בו.
לאחר מכן, דיבר יאיר כץ, יו"ר ועד העובדים בתעשייה האווירית ובנו של יו"ר הועדה, אשר סיפר על הקשר שלו בנושא, שהתעורר בעקבות מה שקרה למשפחת ושניאק, ועל החלטתו לקחת על עצמו מערך הסברתי אצלו ואצל חברים שלו, גם הם יושבי ראש של ועדי עובדים.
היו"ר סיכם את הישיבה: ״זה קל להתחיל, זה קשה לבצע, אני אנהל מלחמה עד שהתקציבים יעברו, אהיה הרגולטור הרע. לא ביום אחד נצליח אך לאט נוכל להביא ביטחון לנשים, לילדים, למשפחות. תם ולא נשלם״.
– – – – –
שרי שוורץ | ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: דיון בנושא יישום התוכנית הלאומית נגד אלימות במשפחה | 22-06-2020
