הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נכתב ע"י יגאל בריף
(גילוי נאות עסקתי בענף כ-40 שנים)
נוכחים: יו"ר ח"כ מרגי יעקב (ש"ס) ח"כ הסקל שרן מרים (ליכוד), ח"כ רול עידן (יש עתיד-ת.ל.ם), ח"כ עסאקלה ג'אבר (הרשימה המשותפת).
חשוב להעיר שחברי הכנסת שהשתתפו בישיבה נכחו בה לכל אורכה, התנהלות נדירה בימינו אלה.
רקע לדיון
מדינת ישראל מייבאת כ-5.5 מיליון טון תבואות לשנה עם גידול צפוי של כ 100-150 אלף טון כל שנה תלוי בגידול באוכלוסייה.
תבואות קרי :
- חיטה למאכל לתעשיית הקמח שמשמש למיגוון גדול של מוצרי חיטה.
- מספוא – תירס, שעורה, דורה, ומוצרי לוואי של גרעינים לתזונת משק החי עופות בקר ואחרים.
- סויה – מוצרי סויה לתעשיית שמני המאכל בישראל ותוספי מזון.
הדיון נקבע לבקשת "איגוד המשתמשים להובלה ימית של תבואות לישראל" המאגדים כ-35 חברות.
ההיקף הכספי של היבוא בשנה 7-10 מיליארד שקלים. אין כדאיות כלכלית בגידול גרעינים בישראל (כזכור – גם ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל כאשר עדכנו אותו על בצורת בארץ רווח לו כי באמריקה אין בצורת…)
הסיבה לדיון
היבוא לארץ נעשה באמצעות אוניות גדולות וקטנות. מעבר לשינויי מחירים תכופים של התבואות, חוסר היעילות של נמלי ישראל בפריקת התבואות גורם לנזק כספי של מיליוני דולרים בשנה כתוצאה משהייה ארוכה ופריקה איטית בנמלי הארץ.
שהייה ממוצעת לאוניה נמשכת בין 10-11 ימים בגלל תשתית נמלית לא מספקת וחוסר כח אדם בנמל אשדוד. לדוגמא, אוניה של 3000 טון שאמורה לפרוק את המטען ביום אחד, שהתה בנמל בחוץ או בפנים 9 ימים.
למותר לציין שעלות ההמתנה והעיכובים מוטלת על הצרכן.
לשאלת יו"ר הועדה על משך העיכובים הצר איתי רון מאיגוד המשתמשים על כך שמצב זה נמשך כבר שנים רבות וברך על היענות הועדה לדון בנושא.
כל הגורמים שהשתתפו בדיון (מלבד הצרכנים הסופיים כמובן), כמו מנהלי הנמלים ורשות הספנות, מכירים בתופעה אבל מתנערים מאחריות לה וטוענים שהבעיה נעוצה בחוסר יעילות בתכנון יבוא התבואות לארץ.
לטענתם לפי כללי התפעול בארץ יש עדיפות לכניסה ותפעול אוניות מכולה לפני אוניות שאינן מכולות.
המשמעות היא שאם אוניה עם סויה ממתינה 12 יום לפריקה בנמל, אז עדיף לשקול לייבא בקבוקי שמן במכולה בעלת עדיפות לפריקה ולסגור את תעשיות השמן בארץ עם כל המשתמע מזה.
התוצאה מהעיכובים בנמל אשדוד היא שלמרות שהצרכנים לגרעינים נמצאים חציים בצפון וחציים בדרום, בגלל חוסר יעילות וכח אדם בנמל אשדוד, צרכנים בדרום פורקים אוניות בדגון חיפה כיוון שממגורה זו יעילה יותר בפריקה. בהמשך כמובן משנעים אלפי טונות במשאיות לדרום. למעלה מ-1500 משאיות בשבוע נוסעות מהצפון לדרום ללא כל צורך, משבשות את התנועה, מזהמות אויר ומעורבות בתאונות דרכים.
מרגי, יו"ר הועדה, מודע לבעיה ושאל האם מישהו מנסה להתמודד עם זה?
איתי רון (יו״ר איגוד התבואות לישראל) התלונן שמקיימים ישיבות בעניין במשך השנים אך אין תוצאות. לדבריו הנמלים הם מונופולים ואין תחרות (למעט בשוליים). בשוק חופשי אחר, למשל במרכולים, אם מקטינים את מספר הקופות, הצרכן יכול בקלות להחליף סופר, אבל נמל לא ניתן להחליף.
מתברר שנתקבלה החלטה בנמל אשדוד להקים מסוע לשינוע גרעינים בתפוקות גבוהות משמעותית עוד ב-2008, אך הוא יופעל אולי ב-2022. זה אמנם מבורך אבל לא פותר בעיות מהעבר ולטווח הקצר.
סוכני אוניות שהשתתפו בדיון, אישרו לשאלת היו"ר, שבארץ אוניות ממתינות ובחו"ל במדינות מפותחות כמונו אין המתנות. רציפי הפריקה ממתינים לאוניות ולא להיפך.
שורש הבעיה נמצא מסתבר בבעית כח האדם. לאור התחרות הצפוייה מנמלי הים החדשים בדרום ובצפון, הנמלים חוששים מתחרות ומסרבים לגייס כח אדם. התוצאה היא עיכובים בשירות.
בשלב זה חברי הכנסת הביעו חשש ממחסור במזון וביקשו לדעת מה עושים.
מנכ"ל נמל אשדוד הודה כי יש מצוקת כח אדם והמצוקה בנמל שמשקיע למעלה מ-220 מיליון שקלים בפיתוח הנמל, אולם לא בכח אדם כיוון שהם צופים להפסיד כמעט חמישים אחוז מהיקף העבודות עם פתיחת הנמלים החדשים ולכן לא מוכנים לגייס עובדים חדשים.
היו"ר מרגי שואל למה לא עשו כלום עד היום?
מנכ"ל נמל אשדוד ענה שהמסוע יתחיל לפעול ב-2022. היום אין רציף יעודי ולכן קצב הפריקה נמוך ומכאן ההמתנות.
ח"כ שרן השכל (ליכוד) שאלה – מה צריך לעשות כדי לשפר את המצב, האם זה נכון שיש משמרת ראשונה ואין משמרת שניה?
מרגי – מלין ומבין שיש מצב שהתשתיות האלה עומדות ללא פריקה בגלל מחסור בכח אדם. ובעצם מניח שלנמל אין בעיה לא להשתנות כי יבואני התבואות הם לקוחות שבויים.
ד"ר יורם זבה – נשיא לשכת הספנות סחר חוץ של ישראל סיפר ש-99.5 אחוז מכלל הסחר הישראלי נעשה בדרך הים. לדבריו קיים פער בין תשתיות ישנות לחדשות שעוד לא הופעלו. לדבריו הדרך היחידה היא לגייס כח אדם ואם התהליך ארוך מדי אפשר להיעזר במיקור חוץ ללא התחייבות לטווח ארוך.
ד"ר זבה פנה למנכ"ל נמל אשדוד להרים את הכפפה .
יגאל מאור – מנהל רספ"ן (רשות הספנות) הצהיר על פיתוח איטי של תשתיות וכללים תפעוליים שלא מעדיפים אוניות תבואה שנמצאות בסדר עדיפות נמוך לאחר אוניות נוסעים, אוניות מכולות ואוניות להובלת בע"ח.
היו"ר מרגי – אמר שהוא מצפה מהרגולטור לפעול בראש גדול ולא להנציח מצב קיים. לדבריו נראה שהנמלים לא לחוצים, אדישים ואפילו נציג משרד התחבורה לא הגיע לישיבה.
ח"כ רול עידן (יש עתיד תלם ) – טען שהדיון מוכיח שאין תכנון ויש לכך קשר ישיר למחיר לצרכן. ובגלל הקורונה חייבים לסמוך על עצמנו. צריך פתרון ארוך טווח.
היו"ר מרגי התרה באנשי הנמלים: "לא מעניין איך, תן לי מענה במיידי. איבדתי תקווה מהרגולטורים. פורצים דרך בחלל אבל בנמלים תקועים."
סיכום הדיון: יו"ר הועדה ביקש ממשרד התחבורה לקבל תוך 30 יום דוח פעולות מתוכננות לטווח הקצר כדי לעקוב, למען קיצור זמן שהיית האוניה בנמל .
והערה לסיום: דיונים בודדים נערכים בכנסת בנושא הנמלים ששולטים בכמעט 100% מהסחר הישראלי. חבל שהנושא לא מקודם. קידום הנמלים יאיץ את הצמיחה הכלכלית בישראל. זהו נושא שלצערנו אינו זוכה לכותרות ואינו מעניין את הציבור והעיתונות אך מדובר במחדל מתמשך המשפיע על יוקר המחיה, איכות הסביבה, ועומסי התנועה בכבישים. הכל בגלל אוזלת ידם של האחראים לנושא בממשלה ובגופים הכפופים לה.
– – – – –
יגאל בריף | ועדת הכלכלה: יבוא תבואות למדינת ישראל | 10-08-2020
