הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נכתב ע"י שרי שוורץ
בתחילת הדיון, היו"ר מיקי חיימוביץ' הציגה את נושא הדיון וציינה שהרגשתה לגביו קשה מאד. לדעתה, ישנו חלק מהציבור שחש שאין לו מה להפסיד וכבר הודיעו שלא יקיימו את הוראות שניתנו .לדבריה, תפקיד המשטרה לשמור על האזרחים ולא להתייחס אליהם כאל פורעי חוק, עבריינים והיא מוצאת לנכון לפנות למשטרה ולבקש שהמשטרה תתייחס לציבור בחמלה ובהבנה. "התפקיד שלנו הוא להיות המבוגר האחראי, כך ששני הצדדים יגלו נכונות לשתף פעולה." כך אמרה והוסיפה: "אני מבקשת להזכיר למשטרה שהאזרחים הם בני אדם, לא רובוטים".
אחריה, דברו מספר חברי כנסת. הראשונה, ח"כ אסנת מרק, שאמרה שהיא לגמרי בעד להסביר לפני שמפעילים אלימות אך גם חייבים לשמור באדיקות רבה על הכללים שנקבעו. כמעט כל משפט שלה כלל התחלה מסויימת ומיד אחריה, המילים "יחד עם זאת" ואמירה כמעט הפוכה.
ח"כ יוראי להב-הרצנו, ממפלגת יש עתיד, ביטא את דאגתו הרבה לגבי האזרחים שמודים שמתכוננים להפר את החוק אך גם הוא מתקשה להבין חלק מההוראות שנתנו, כגון ש-20 אנשים זרים יכולים להיפגש בבית הכנסת אך הוא עצמו אינו יכול להזמין לחג אנשי משפחתו. לדעתו, חלק מהשיקולים של הממשלה הם פוליטיים.
ח"כ סונדוס סאלח, מהרשימה משותפת העלתה את נושא הפגיעות המיניות בהפגנות, הגיעו אליה פניות ממפגינות.
ח"כ רם בן ברק ביקש שתיערך בדיקה יסודית לפני שהועדה תאשר צעדים חדשים בהתנהלות המשטרה.
ח"כ אריאל קלנר, ממפלגת הליכוד, ציין במיוחד את הצורך שהמשטרה תתיחס בשוויונות לכל חלקי האוכלוסייה, במיוחד ציין את ההפגנות בהן יש לדעתו התרופפות גמורה לעומת ההתייחסות לבתי כנסת.
תמר זנדרברג ציינה שלפי תוצאות של חקירה אפידמיולוגית מתברר שיש שני הבדלים בין מה שקורה בהפגנות ובבתי כנסת, שהם, לדעתה, משמעותיים: 1. בתפילה אנשים נמצאים זמן ארוך יחסית אחד ליד השני, בהפגנה אנשים כל הזמן הולכים ומתחלפים ו-2. השימוש בקול.
בישיבה הוצגה עדות אחת של בחורה בשם אמונה פלדמן, אשר סיפרה על אירוע מזעזע שהתרחש באוטובוס אליו הועלו עצורים באחת ההפגנות. בין העצורים היה אדם במצב נפשי קשה, שהשוטרים קשרו באזיקים והיכו אותו ולא גילו שום התייחסות למצבו. התיאור היה חזק והיא סיימה אותו במילים: האזרחים מפחדים מהמשטרה שלהם. שוטר, בלי בושה מכה אדם אזוק. באיזו מדינה דמוקרטית קורה דבר כזה? גם אשתו של אותו אזרח הופיעה ותיארה את התייחסות של המשטרה לניסיונות שלה למצוא את בעלה.
אילן פרץ, סגן ראש אג"ם במשרד לביטחון פנים, הופיע מטעם המשטרה. הוא הציג את דרך פעולתה של המשטרה, את הבדיקות, דיונים, תכניות והדרכים שהוראות משטרה מועברים לשוטרים בשטח. הוא גם ענה לשאלות של חברי הכנסת בנושאים שונים, כמו עניין המצלמות, הכשרת השוטרים לתפקידם בשטח, השימוש בזרנוק ועוד. הוא התייחס לנושאים שהועלו, לגבי חלק , כמו הנושא של הטרדות מיניות, הוא טען שהוא מופתע, שאין לו מידע על כך ושהדבר אסור, שזה ברור שיש חוקים. לגבי סוגית הסגר, לדבריו, זה נושא מורכב, המשטרה בקשר עם משרד המשפטים, שהוא הדואג להכנת החוקים.
לדעתו השאלה החשובה היא לאן הציבור יקח את הנושא. האם יקבל את ההוראות שיינתנו לימיי הסגר או יתמרד נגדם.
בישיבה הופיעו גם גבריאלה פיטמן, נציגת משרד המשפטים, שמסרה שכל מה שהם עושים זה במסגרת חוק הקורונה. היא גם ציינה שלמשטרה יש כל הסמכויות גם למנוע כניסה למקומות, דבר שעורר וכוח ערני בין חברי כנסת.
אחרון המשתתפים היה תומר לאור, נציג התנועה לאיכות השלטון אשר ציין שלדבריו בדרגים הגבוהים של המשטרה יש שיתוף פעולה והבנה אך ברמה של השוטר הפשוט, יש בעיה כי הוא לא מקבל הדרכה נכונה.
יו"ר הועדה סיכמה את הדיון בהודעה שהועדה תמשיך לדון בנושא, כי זאת אחראיות של חברי כנסת לדאוג שכולם יהיו אנושיים ויגלו חמלה במסגרת מילוי תפקידם. היא גם הציעה שהמשטרה תקבע שרק שוטרות יטפלו במפגינות. היא ביקשה מהמשטרה דווח בעוד חודש על מה שנמצא במצלמות ועל התקדמות של הכשרת השוטרים בטיפול בנושא.
——–
שרי שוורץ | ועדת הפנים והגנת הסביבה: 1. נהלי עבודת משטרת ישראל בזמן הפגנות – המשך דיון 2. היערכות המשטרה לממשק עם אזרחים במהלך הסגר | 15-09-2020
