הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נכתב ע"י שרון שמורק
הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט (17.9.2020) שעסק בתקנות הסגר נקבע לשעה 09:30 בבוקר, נדחה לשעה 11:00 והתחיל בסביבות 11:30. זאת משום שהועדה קיבלה את נוסח התקנות מהממשלה רק זמן קצר לפני כן.
חברי האופוזיציה העלו בדיון טענות קשות נגד זה שהם מקבלים מסמך חשוב וארוך רגע לפני הדיון בו (26 עמודים). בדיון נכחו חברי אופוזיציה רבים, אף כאלו שאינם חברים בוועדה כגון: ח"כ עידן רול, ח"כ מיקי לוי, ח"כ עודד פורר. בלט בהיעדרו יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד לאור השלכות הקשות של הטלת סגר בעזרת חוק שהנחיתה הממשלה.
עיקרי התקנות: סגר שיגביל את התנועה של אזרחים למשך שבועיים (שכנראה יתארכו לפחות בשבוע לפי התוכנית של הממשלה כרגע). פרופ' גמזו, נציג משרד הבריאות, חזר שוב ושוב שעל אף החרגות, מהות ומטרת החוק היא ליצור מציאות שבה האזרחים ישבו בביתם בשבועות הקרובים.
על פי החוק מותר לאזרחים לצאת לקניות, לעבודה, על מנת לסייע לאדם שנזקק לעזרה וסיבות נוספות המפורטות בחוק. גם התקהלות בבתי כנסת מותרת בתאריכים מסוימים ובמגבלות מסוימות וכן מותרת יציאה לצורך הפגנות.
הקנס שהושת על הפרות סעיפי החוק יכול להגיע גם ל-5000 ש"ח (בזכות המאבק של האופוזיציה כשנחקק חוק הסמכויות, הממשלה אינה יכולה להטיל עונשי מאסר על מפרי החוק).
קשה לסכם דיון סוער של 8 שעות אנסה רק להעלות את הנקודות הכי מטרידות בעיני מבחינת האינטרס הציבורי:
על אף ביקורת נוקבת, שאלות קשות שנותרו ללא מענה ובקשות להקלה קורעות לב מנציגי ציבור, לאחר דיון של 8 שעות הוועדה אישרה את התקנות כשהשינוי הכי מהותי (על פי הגדרת היו"ר) הוא הגדלת טווח חופש התנועה מ-500 מטר ל-1000 מטר.
על פי חוק הסמכויות, הממשלה צריכה לאפשר לכנסת 24 שעות שבהן היא יכולה לדחות את החוק.
ועדת חוקה, חוק ומשפט קיבלה את החומר 30 שעות לפני כניסת החוק לתוקף ולפני כניסת החג ואחרי שהחוק כבר הועבר להדרכת השוטרים בשטח.
במהלך הדיון חברי הוועדה נתבקשו גם לאשר את מתווה הרמזור (הגבלות משתנות בהתאם למצב התחלואה בכל עיר). זאת על אף שחוק הסגר החדש הופך את מתווה הרמזור ללא רלוונטי. האישור בדיעבד נחוץ כדי שהקנסות שניתנו בימים האחרונים לא יתבטלו ופעילות הממשלה תהיה בסמכות (התקנות הקודמות פקעו ביום שלישי).
הוועדה דנה בהרחבה בשבועיים האחרונים במתווה הרמזור אבל כל עבודתה הייתה לחינם כיוון שחוק הסגר הפך את המתווה ללא רלוונטי. גם במהלך הדיון היום הח"כים קיבלו הודעות שדווח בעיתונות שהממשלה משנה שוב את חוק הסגר ומחמירה אותו. הח"כים ביקשו לעצור את הדיון עד לקבלת החוק החדש אך הדיון נמשך.
כל זאת ועוד תורמים להרגשה שהממשלה הפכה את הכנסת לחותמת גומי ויורקת לכנסת (ודרכה לאזרחים) בפרצוף.
לא היה דיון מעמיק בהיבט של עצם הצורך בתקנות. לא הושמעו עמדות של מתנגדים לתקנות (כגון למשל העותרים הראשיים לבג"ץ נגד החוק: פרופסור גרנות צביקה, פרופ' שחר אמיר, פרופ' אהוד קימרון, פרופ' אלחיאני אשר) ורבים ממשתתפי הדיון פעלו כמי שמנסים לקדם פניקה בציבור.
כך למשל פרופ' לוין (הסתדרות הרופאים בישראל) אמנם הביע התנגדות לסעיף 2 שמגביל אזרחים למרחק של 500 מטר מביתם אבל הוא ישב בוועדה 8 שעות כשהוא עוטה מסכה על פניו (על אף ההחרגה של הכנסת מחובת עטיית מסכה) וטען שחייבים למנוע לחלוטין התקהלות של אנשים ויש צורך לעטות מסכות בחוץ.
נציגים של הממשלה ובפרט משרד הבריאות דיברו במונחים כגון "חייבים לעצור את העלייה המטורפת בתחלואה", זאת על אף שדיון בוועדת הקורונה בכנסת חשף שמשרד הבריאות עיוות נתונים כדי ליצור מצג שווא של מצב חירום (בין השאר משרד הבריאות שינה את הקריטריונים כך שגם מי שהוגדר כחולה קל בעבר יוגדר עכשיו כחולה קשה, וכן משרד הבריאות מגדיר כחולה גם מי שהוא נשא בלבד וסופר כמתי קורונה גם אנשים שמתו מסיבות אחרות).
לא הוצגו בדיון נתונים שראוי היה שיהיו בבסיס ההחלטות שהממשלה קיבלה ובבסיס קבלת החלטות בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט.
בפרט לא הוצגו:
– משמעויות הסגר בהיבטים כלכליים וחברתיים (כגון למשל הערכת הנזק הכלכלי של המשק)
– חלופות לסגר.
– נתונים שתומכים בכך שהסגר אכן ישיג את המטרה ויבלום את העלייה בתחלואה.
– תוכניות תמיכה באזרחים, בעסקים וברשויות המקומיות.
– תוכנית ליציאה מן הסגר שתמנע העלאת התחלואה בסיום הסגר.
– התחייבות שהמערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה תהיה מוכנה בתום שלושת השבועות המתוכננים לסגר (תאריך מוכנות המערכת כבר שונה מספר פעמים).
בדיון דיברו נציגים של מגזרים עסקיים שונים: התאחדות המלונות, נציגי מכוני הכושר, נציג הקבלנים, נציג המסעדות ועוד. רבים מהם הציגו תמונה קשה של השלכות הסגר על הענף (למשל נציג המסעדנים דיבר על אלפי אנשים שיצאו לחל"ת בתור "מתנה לחג" ולא בטוח שיהיה להם עבודה לחזור אליה). כאמור הסעד הכמעט יחיד שהמגזר העסקי קיבל מחברי הכנסת זו הארכה של "הרצועה" המגבילה את חופש התנועה מ-500 מטר ל-1000 מטר. נציגי המגזרים העסקיים התעסקו בעיקר בבקשה להחריג את המגזר שהם מייצגים ולא גילו עניין בהשלכות הסגר על החברה כולה או על הדמוקרטיה. נציגי הארגונים לזכויות אדם ודמוקרטיה לא דיברו בדיון (על אף שנציג המכון הישראלי לדמוקרטיה נכח בחלק מהדיון בזום).
פרופ' גרוטו נכח רק בחלק מהדיון ולא השיב לשאלות חשובות רבות. כמו כן פרופ' גרוטו הציג כעובדות סוגיות נתונות במחלוקת (למשל שהסגר הראשון היה הצלחה).
חברי הכנסת הדתיים רואים הקבלה בין קיום תפילות וקיום הפגנות והעלו שוב ושוב בדיון את הדרישה לאסור הפגנות. נראה היה, שנציגי המפלגות הדתיות רצו לאסור על הפגנות ולפגוע בדמוקרטיה, יותר משרצו לאפשר התקהלות בבתי תפילה ולקדם חופש פולחן דתי.
מטעם המשטרה נכח בדיון תנ"צ ערן קמין. הוא הסביר שהמשטרה תפרוס בערים ובשטחים הבין עירוניים 7000 שוטרים ותיעזר בפקחים עירוניים כדי לאכוף סגירת בתי עסק. תנ"צ קמין הדגיש שהמשטרה מחויבת לשרת את הציבור המבולבל. תנ"צ קמין ענה לשאלתה של ח"כ אלהרר שמגבלות התנועה יאכפו על ידי תשאול מדגמי ואקראי.
ח"כים מהאופוזיציה העבירו ביקורת על כך שמעודדים את הציבור לשקר ושמים את הנטל של הצלחת הסגר על כתפיו של השוטר שצריך להחליט אם האזרח לפניו משקר. עוד ציינו חברי הכנסת מהאופוזיציה שסביר שהציבור ישקר בשל אובדן אמון בממשלה שמסתירה, משקרת ומונעת סעד מאזרחיה. על אובדן אמון הציבור שנובע מתהליך קבלת ההחלטות והעדר שקיפות דיברה אפילו חברת הכנסת מטעם כחול לבן מיכל וונש (חברי כחול לבן נכחו בעיקר בהצבעה וכמעט לא נכחו או דיברו בדיון).
החוק מתפרש על 26 עמודים, כולל תקנות והחרגות רבות מהסגר. אין עקרונות מנחים אלא מדובר ברשימת מכולת ארוכה של מה מותר ואסור. כיוון שאין עקרון מנחה יש באיסורים ובהיתרים מידה רבה של אי צדק והיא נראית יותר כתולדה של כניעה ללחצים פוליטיים של מגזרים שונים.
כיוון שאין עקרון מנחה האזרח המצוי יתקשה לזכור ולהבין מה מותר ומה אסור והשוטר בשטח יתקשה להבין מה הכללים שעליו לאכוף. זה יוצר מצב שבו כל אזרח יכול בקלות להפוך לעבריין בין אם משום שהתקשה לזכור ולהבין מה מותר ומה אסור ובין אם משום שהשוטר בשטח טעה בהבנת החוק.
לסיכום על אף הדיון הממושך ועל אף שמדובר בחוק בעל השלכות מרחיקות לכת על אזרחי המדינה והמשק הכלכלי הדיון היה שטחי ובגלל המחויבות להצבעה קואליציונית הכנסת שימשה כחותמת גומי לחוק שחוקקה הרשות שבדמוקרטיה אמורה להסתפק בביצוע.
– – – – –
שרון שמורק | ועדת החוקה, חוק ומשפט: 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף- 2020 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 4), התש"ף- 2020 3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות במקומות העבודה)(תיקון מס' 3), התש"ף-2020| 17-09-2020
