הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נכתב ע"י שרון שמורק
החצי הראשון של הדיון הוקדש להקשבה לנציגי המגזרים עסקיים שונים וביניהם: המסעדנים, המוסכים, פרסום בשלטי החוצות ועוד. במחצית השנייה של הדיון נציגי הממשלה: משרד האוצר, משרד הכלכלה, החשב הכללי ורשות המיסים נדרשו לתת תשובות והבהרות.
חשוב לדעת:
התוכניות לסיוע לאזרחים ונתונים אודות היישום שלהן מרוכזות באתר של משרד האוצר בקישור הבא: https://bit.ly/2GnnX3j
לדברי נציג משרד הכלכלה ניתן יהיה להגיש כבר ממחר בקשות להנחה בארנונה לחודשים מאי-יוני-יולי.
לדברי נציג משרד האוצר ניתן להגיש הצעות לשיפור באתר משרד האוצר. לנוחיותכם קישור לפניות הציבור בו תוכלו להציע הצעות לשיפור: https://bit.ly/30n6bUP
מידע לגבי תוכניות הסיוע השונות ניתן למצוא כאן: https://www.gov.il/he/departments/news/press_17092020_c
סיכום הדיון:
בפתח הדיון היו"ר שאשא ביטון האשימה את קבינט הקורונה (ועדת השרים לענייני קורונה) בעיכוב תוכנית הרמזור של הדרג המקצועי שנועדה למנוע סגר כללי. עוד אמרה שהסגר נולד בחטא משום שהמומחים המקצועיים התנגדו לו.
רבים מנציגי המגזרים החמיאו למקצועיות של וועדת הכנסת לענייני קורונה ולמאמצים שהוועדה עושה לשפר את המצב. אחד הדוברים אף העלה את הטענה שיש לתת לוועדה יותר סמכויות שכן אין די בהמלצות בלבד.
עיקר הדיון היה לגבי התהליכים והקריטריונים לקבלת סיוע כלכלי ולכן לא היה דיון מעמיק בהיקף הסיוע אבל יו"ר הוועדה הבטיחה דיון נוסף שיעסוק בהרחבה בסוגיה הזו (וכן הבטיחה דיון שיעסוק במודל החל"ת ובהשוואה למודלים של תמיכה בעולם).
למרות שהיקף הסיוע לא נדון, עולה מתוכן הדיון, שאין די בסיוע שמגישה הממשלה כדי למנוע את קריסת מרבית העסקים במהלך הסגר הצפוי.
כל נציגי העסקים הצביעו על כך שהממשלה מערימה קשיים בירוקרטיים וקובעת קריטריונים לא סבירים לקבלת סיוע. ולראייה *מרבית התקציב שהוקצב לסיוע אינו מנוצל על אף שהעסקים מדממים*.
הן תהליך קבלת הסיוע והן הקריטריונים לזכאות בעייתיים:
כדי לקבל מענק הוצאות קבועות, בעלי העסקים נדרשים להגיש דו"ח רווח והפסד מידי חודשיים במקום מידי שנה. במקום לתת לעסקים מה שמגיע להם (ובמקרה שניתן יותר מהמגיע להתקזז בסוף השנה), רשות המיסים מעדיפה לגרום לעסקים טרחה והוצאות (שכר לרו"ח) מיותרות. *התוצאה היא שגם עסקים שיכולים היו לשרוד יקרסו וקריסתם תעלה בסופו של דבר למשק יותר (למשל בתשלום אבטלה לעובדים שפוטרו).*
לגבי המענק לשימור עובדים (מענק שניתן על החזרת עובדים לעבודה בתום הסגר הראשון):
רק חצי מיליארד מתוך 6 מיליארד שהוקצו למענק נוצלו בגלל קריטריונים קשיחים ותהליך מסורבל (למשל כדי שהמעסיק יקבל את המענק, העובד בגינו ניתן המענק היה צריך לאשר את יציאתו לחל"ת). הזמן לניצול המענק פג היום (30 בספטמבר) כיוון שנקבע ל-4 חודשים בלבד.
התוכנית לשימור עובדים בסגר הנוכחי היא בעייתית, משום שהיא נותנת מענק זעום של 5000 ש"ח לעובד וגם זה רק אם המעביד הצליח לשמר לפחות 80% מהעובדים. כלומר התוכנית מסייעת בעיקר לעסקים שמלכתחילה נפגעו פחות.
הקריטריון לקבלת מרבית המענקים לעסקים הוא על פי אחוז הפגיעה במחזור העסק. מרבית המענקים ניתנים רק לעסקים עם ירידה של 40% ומעלה, אבל עסקים רבים עוברים ממצב של רווח להפסד כבר בירידה של 25% במחזור. כלומר הרבה עסקים בהפסד לא פוצו כלל.
מענק סוציאלי ניתן רק למי שהמחזור שלו ירד ב-40% או יותר. משמעות הדבר, שמי שהמחזור שלו ירד ב-25% לא זכאי למענק הסוציאלי על אף שמצבו גרוע יותר מאשר מובטל שלא מקבל דמי אבטלה (אבל לפחות לא מפסיד כסף ולא נדרש להמשיך לעבוד).
לגבי פטור מארנונה לעסקים: הפטור ניתן בחודשים יוני עד אוגוסט רק למי שהכנסותיו נפגעו ביותר מ-60%. מי שאיבד פחות מכך עדיין נדרש לשלם ארנונה מלאה. במקרה של עסקים מדובר בארנונה גבוהה במיוחד. בעלי העסקים דורשים ליצור מדרגת אמצע; מי שהכנסותיו ירדו בין 25%-60% ישלם חצי ארנונה.
לגבי עצמאיים הקריטריונים לקבלת סיוע הם ירידה בהכנסה בהשוואה לשנה הקודמת אבל זה יוצר עיוותים למשל עבור נשים עצמאיות שהיו בשנה שעבר בחופשת לידה או עסקים עונתיים שאבדו את ההכנסות בחודשים החמים אבל פוצו לפי הכנסות בחודשים החלשים.
עוד עלה בדיון מטעם נציגי העסקים:
– יש עיכובים בהעברת כספי סיוע שהובטחו בסגר הראשון
– בקשות לסיוע נדחות ללא נימוק ולטיפול בערעורים ניתן פרק זמן לא הגיוני של 100 ימים.
יו"ר הוועדה ציינה שמגיעים אליה מקרים רבים של בעלי עסקים שבקשתם לסיוע נדחתה על אף שהן עומדים בקריטריונים לקבלת הסיוע.
על אף שהיו חודשים לתכנן מתווה לסגר נוסף ישנם בעיות שרק עכשיו מגבשים להן מענה.
כדי הכספים יועברו הממשלה נדרשת לתקן תקנות שטרם מצאה את הזמן לתקן. למשל הממשלה עוד לא הוציאה תקנות רלוונטיות לחודשים ספטמבר אוקטובר. בגלל שלא תוקנו תקנות, העסקים לא מקבלים את הסיוע על אף שהממשלה כבר קיבלה החלטה עקרונית להוריד את סף הזכאות ל-25% בחלק מהמענקים (בהקשר הזה ח"כ מיקי לוי הזכיר שהתקנות על הגבלת ההפגנות דווקא מטופלות בדחיפות ראויה לציון). הקלה נוספת שמתעכבת כבר שבועיים בוועדת השרים היא הרחבת הפחת המואץ לעסקים נוספים.
גם הכנסת מעכבת חקיקה הדרושה על מנת שיצאו לפועל תוכניות שסוכמו.
עוד עלה בדיון, בעלי עסקים רבים לא מקבלים סיוע משום שלא מודעים לו. היו"ר הזכירה לנציגי הממשלה שהאחריות על הפצת המידע לציבור היא עליהם. נציג משרד הכלכלה טען שהן יחלו בקמפיין בראשון לאוקטובר ויפעלו בעניין גם בעזרת הגופים המייצגים את העסקים.
הממשלה מוסיפה להעדיף ספקים גדולים במקום לנצל את תקציבי הרכש שלה כדי לקנות מעסקים קטנים, בפרט בפריפריה.
על סמך הבטחות של הממשלה, העצמאים החזירו עובדים לעבודה בתום הסגר הראשון אבל המדינה שינתה את הקריטריונים בדיעבד, באופן שפגע במי שנשמע להוראות הממשלה.
היקפי הסיוע כפי שמדווחים על ידי משרד האוצר גדולים מאלו המדווחים מהשטח.
הארגונים החברתיים קורסים גם הם. כשייגמר הסגר לא יהיה מי שיתן סיוע בחלוקת סלי מזון, מענה לנפגעי אלימות במשפחה ועוד. הפילנתרופיה בקריסה והקריטריונים של הממשלה ל-matching הם לא סבירים. עליהם לקחת בחשבון גם תרומות שהן שוות כסף (למשל תרומה של הסעות) ולא להתייחס רק לתרומות במזומן.
נציגת המסעדים לילך ספיר ציינה שבעלי מסעדה מאבדים את העסק ברגע שהם לא יכולים לשלם את השכירות. ההשקעה שלהם היא במבנה שהם שוכרים ואם הם מאבדים אותו הם נשארים עם חובות מטורפים ובלי עסק שיאפשר להם להתפרנס או להחזיר את החובות.
לילך הזהירה שהחסכונות של בעלי המסעדות נאכלו כבר בסגר הראשון ומרבית המסעדות לא ישרדו את הסגר השני.
גולן גבאי נציג פורום פרסום חוצות סיפר שבתמורה לזכות הפרסום, העסקים בונים ומתחזקים עבור העיריות מתחמים כגון תחנות אוטובוסים וכן מעבירים לעיריות כ- 400 מיליון ש"ח בשנה. בתקופת הסגר אין כלל פרסום כי אין תנועה וההכנסות עסקי פרסום החוצות עומדות על אפס. גם בין הסגרים ישנה ירידה של 60% בהכנסות. הסיבה היחידה שהעסקים האלה עדיין לא קרסו היא שהעיריות לא גבו את הסכומים שהחברות חייבות להן על פי החוזה. העיריות לא גובות משום שהן יודעות שאין לעסקים האלה מהיכן להביא את הכסף. ברגע שהעיריות יגבו את הכסף כל עסקי שלטי החוצות יפשטו את הרגל. אם עסקי שילוט החוצות יקרסו, עלות הקמתן מחדש וכן עלות הנזקים מהקריסה (למשל תשלום אבטלה לעובדים שפוטרו) תעלה למשק עשרת מונים מאשר עלות מניעת קריסת עסקים אלו. לכן העיריות חייבות לקבל מענק מהמדינה כדי שיוכלו להמתין עם הגביה מחברות שלטי החוצות עד לחזרת המשק לשגרה. לדברי גבאי דרושים 50-75 מיליון ש"ח עד יוני 21 כדי להציל את הענף ולחסוך למדינה נזקים של כ- 2 מיליארד.
בחודשים מרץ אפריל הכנסות עסקי פרסום החוצות עמדו על 0 והם לא קיבלו שום פיצוי. במאי יוני קיבלו העסקים האלה סכום כולל של 2 מיליון ש"ח אבל התשלומים לעיריות מסתכמים ב- 36 מיליון כל חודש. כלומר מענק הסיוע שניתן הוא טיפה בים. נציג משרד האוצר – אגף תקציבים עידו סופר הסכים לשבת לדיון עם נציגי פורום שלטי חוצות אבל לא הביע אופטימיות לגבי היכולת להגיע עימם להסכמה.
נציגת המסגרות החינוכיות לילדים בגיל הרך סיפרה שבסגר הראשון צהרונים ומשפחתונים לא קיבלו שום סיוע והם קרסו. מתוך אלפי מסגרות שביקשו סיוע רק כאלף קבלו אותו. היא ספרה על טפסים שיש למלא שוב ושוב והעברות מרשות אחת לאחרת. במקום להתמודד עם הקשיים של ההורים והילדים בתקופה לא פשוטה הגננות מתמודדות בעיקר עם בירוקרטיה. עוד ציינה שבגנים של העובדים החיוניים אין הדבקה. היא ביקשה שיאפשרו לעבוד לפי הקריטריונים שקבע הפרוייקטור ושהממשלה לא תחמיר מעבר לכך.
ניר שפר נציג ענף האירועים ביקש מיו"ר הוועדה להקים צוותי חירום שידונו עם נציגי כל המגזרים העסקיים על בסיס שבועי. יו"ר הוועדה אימצה את הצעתו וכללה אותה בהמלצות הוועדה בסכום הדיון.
נשיא להב רועי כהן הלין על כך שהמתווה החדש שפורסם לא סוכם עם נציגי העסקים והעצמאים והמתווה שוב משית עליהם את המחיר של הסגר שקבעה הממשלה. בנוסף מליאת הכנסת טרם אישרה את המתווה לסגר השני וכל עיכוב של יום בהזרמת הכספים גורם לקריסת עסקים שגם כך נמצאים על הקצה.
כאמור בחלק השני של הדיון השיבו נציגי הממשלה ממשרד הכלכלה, האוצר ורשות המיסים לחלק מהטענות והשאלות שהעלו נציגי העסקים:
עידו סופר נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ענה לטענות לגבי נגישות המידע: יש אתר אחד של משרד האוצר שמנגיש את כל המידע (קישור לאתר בתחילת הפוסט). ניתן להגיש למשרד האוצר הצעות לשיפור.
לטענה לגבי נשים שהיו בחופשת לידה ב-2019 ענה סופר שיש מענה במענק להוצאות קבועות שם יש מקום מסוים לשיקול דעת. על כך הגיבה היו"ר בשאלה: מדוע יש צורך בשיקול דעת במקום להגדיר קריטריונים ברורים?
תשובתו של עידו לעיכוב במענק הארנונה הייתה שהוא נגרם בשל בעיות טכנית ובשל עיכוב הממשלה בתיקון התקנות. מחר (1 באוקטובר) תפתח האפשרות לקבל החזר על ארנונה בגין החודשים יולי-אוגוסט וההחזר על חודשים ספטמבר-אוקטובר מחכה לעדכון התקנות בידי הממשלה. הנושא של אי השתת הוצאות על עסקים במהלך הסגר נמצא בבדיקה ויהיה עדכון ביום-יומיים הקרובים.
לשאלת היו"ר מדוע לא לפטור את העסקים מתשלום הארנונה ולהתחשבן אחר כך ענה עידו שיש עניין עם תזרים המזומנים של העיריות.
לגבי הבירוקרטיה טען עידו שתהליכים פושטו וכן שהמעוף והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים נמצאים כדי לסייע לעסקים בהגשת הבקשות לסיוע.
עידו אמר שינסה לארגן (כפי שהוצע על ידי נציגים העסקים) שולחן עגול שבו ידונו בשיתוף עם נציגי העסקים על מתווים עקרוניים.
לגבי הארגונים החברתיים אמר שלא בטיפולו אבל תוכנית תמיכה תפורסם בקרוב להערות הציבור.
נציג רשות המיסים נשאל לגבי דחיית תשלום מקדמות לעסקים וענה שאין אפשרות לדחות באופן גורף רק באופן פרטני.
לסיכום יו"ר הוועדה אמרה שאין תוכנית ברורה, שאנשים עדיין מחכים לכספים ממאי ויולי והם לא יכולים לחכות. ציינה שיהיה מעקב אחר פתרונות שהובטחו. כן המליצה היו"ר על קיום שולחן עגול של נציגי הממשלה עם כלל נציגי העסקים והעצמאיים ומפגש של האוצר עם נציגי פורום פרסום חוצות. היו"ר בקשה לפשט את הבירוקרטיה והבטיחה דיון בנושא חל"ת גמיש ודיון השוואה למודלים של תמיכה בעולם על מנת ללמוד מהם.
למידע נוסף:
קישור להודעה לעיתונות שיצאה בעקבות הדיון:
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/CoronaVirus/News/Pages/30.9.20.aspx
קישור לסרטון הדיון:
– – – – –
שרון שמורק | הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש: התכנית הכלכלית לסיוע לאזרחים בסגר השני ויישום תכנית הממשלה בנושא הכלכלי עד כה | 30-09-2020
