נכתב ע״י ארנון פוקס
הדיון הוגדר כדיון מעקב ("דיון נדנוד"- בלשונו של היו"ר) "בניסיון לעשות כל מאמץ למצוא פתרון למצוקת החקלאים והיישובים במרחב הכפרי".
מרבית הדוברים בדיון העלו את הנזקים שנגרמים עקב הפשיעה החקלאית שכוללת: גניבה שיטתית, מאורגנת וממוסדת של גידולים חקלאיים וציוד חקלאי מחקלאים בצפון הארץ, מיישובים ב"קו התפר" (בעיקר באזור "עמק חפר") ומחקלאי דרום הארץ.
"לא מדובר בגניבת ארגז קלמנטינות כדי לאכול". "הם (הגנבים) באים לאחר תכנון קפדני עם תוכנית עבודה, מאורגנים עם משאיות וציוד לגניבת היבול ולגרירת הציוד החקלאי, עשרות אנשים, תוכנית להפצה ולהעברת הציוד הגנוב ונתיבי הסתלקות".
"הם פועלים ללא פחד, לעיתים אפילו לא ממתינים לחשיכה, מונהגים ע"י קומץ משפחות פשע מוכרות וידועות שנוסעות במרצדסים הכי חדישים והכי יקרים".
נושא קריטי שנסחב ואינו מטופל הינו נושא סירוב חברות ביטוח לבטח את החקלאים או גביית פרמיות ביטוח בסכומי עתק עם "השתתפות עצמית" שהופכת את עניין הביטוח לבלתי כדאי לחקלאי.
מנהל "חברת המים והביוב של הגליל העליון" הציג נתון מזעזע של שריפת 6 יחידות חשמל השייכות לחברה במסגרת "פרוטקשן". ההשתתפות העצמית הינה 250,000₪ ליחידה. סה"כ כמיליון וחצי ש״ח השתתפות עצמית.
"נתחיל להזרים ביוב לכנרת…אולי מישהו יתעורר".
הדוברים מטעם משרדי הממשלה האמונים על המניעה, האכיפה, ההבאה לדין והענישה הסבירו כמה "הם בסדר" כמה הם "אוזן קשבת" וכמה הם עשו במגבלות "התקציב", "השרים המתחלפים", "החקיקה שאינה מאפשרת ענישה משמעותית" ומיעוט הראיות המביא ל"הסדרים מותנים" (הסדר ענישה המופעל ע"י הפרקליטות ולא ע"י בית המשפט).
התעורר דיון "מעמיק" האם לכנות זאת "טרור חקלאי", "אינתיפאדה חקלאית" או שם אחר.
נציג משרד האוצר (רפרנט חדש בתפקיד) טען כי "לא קיבלנו בקשה ממשרד החקלאות לתקצב את הביטוח" טענה ש'הקפיצה' את נציג התאחדות החקלאים – אבשלום וילן שקרא לו ללמוד את החומר ולהתייעץ עם קודמיו.
כל הדוברים היו תמימי דעים ששוטרי משמר הגבול (מג"ב) הם הגוף הייעודי המאומן ובעל הניסיון לטפל בנושא יחד עם מתנדבי "השומר החדש" שיגויסו למילואים למג"ב.
אבל על פי הוראת המפכ"ל הקודם (אלשיך) הוכפפו שוטרי מג"ב – תפעולית- למפקדי תחנות המשטרה (הכחולים).
מפקד התחנה מפעיל אותם (מג"ב) ע"פ סידרי העדיפויות שלו, כעולה מסקר צרכים שהוא עושה בקרב התושבים המשויכים לתחנתו. כך שהכוח מוסט לצרכים מקומיים נקודתיים כגון: "הקמת רעש" המפריע לתושבים, במקום להתרכז ולפעול בפשיעה החקלאית!
תחושה סובייקטיבית שלי: תחושה של פער בין המילים הגבוהות של "מאבק בלתי מתפשר" ו"אוזן קשבת" (חזר ע"י 4 דוברים), לבין המצב העגום בשטח בו משפחות הפשע החקלאי ידועות ומוכרות, אך כמעט ולא מתבצעת פעולת מניעה ואכיפה, החקלאים "הרימו ידיים" והמדינה מייבאת עגבניות מתורכיה.
ארנון פוקס | ועדת הכלכלה: דיון בנושא המאבק בפשיעה החקלאית | 19-10-2020
