הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
רקע:
מזה כ-20 שנה ויותר מונהגת בישראל מדיניות רגולטורית שבמסגרתה לקוח, המבקש להתחבר לאינטרנט הנייח נדרש, ברוב המקרים, לרכוש שני שירותים שונים – שירות תשתית גישה רחבת פס ("תשתית") ושירות ספק גישה לאינטרנט ("ספק"), ורק באמצעות רכישת שני שירותים משלימים אלה יכול המנוי להתחבר לאינטרנט. מדיניות זו נבעה בעיקרה מחשש מפני מונופוליזציה של תחום האינטרנט המהיר מצד שני ספקי התשתית המהותיים: "בזק" ו-"הוט טלקום".
במרוצת השנים מאז קביעת ההפרדה נקבעו הסדרים שונים בדבר שיווק משותף של תשתית וספק, הן על מנת לייעל את תהליך ההצטרפות עבור מנויים חדשים, והן על מנת לאפשר לגורמים שונים (ספקי תשתית וספקי isp כאחד) לספק למנויים חווית שירות אחידה. כמו למשל האופציה שעומדת למנוי המבקש להתחבר לאינטרנט, מאז תחילת שנת 2015, לרכישת שירותים מספק שירות, אשר רוכש שירותים סיטונאיים מחברת בזק או הוט טלקום במסגרת "השוק הסיטונאי", המציע שירות אינטרנט אחיד, וזאת במקום רכישת חבילה של שני שירותים מפוצלים.
כמו כן, בשנתיים האחרונות החלו ספקי שירות לפרוש תשתית עצמאית (לרוב סיבים אופטיים) תוך שימוש בתשתיות פסיביות קיימות, לרוב של חברת "בזק", וכך נפתחה בפני המנוי אפשרות נוספת לקבלת שירות אינטרנט אחיד, קרי ללא אבחנה בין תשתית וספק על גביהן.
התנהלות הדיון:
ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה, התחיל בסקירה של המציאות הצרכנית בהקשר של צריכת שירותי הגלישה באינטרנט והמחירים שהיו נהוגים בעבר לעומת השינוי המשמעותי שחל בהווה. אך בכל זאת ישנו פער בין מה שמובטח ללקוח לבין מה שהוא מקבל בפועל (בהתייחסות לדיון בנושא שבוצע בוועדת הכלכלה ביום קודם). זאת בנוסף לסרבול שקיים סביב הנושא מבחינת הלקוח ועבודת הבדיקה הנדרשת ממנו.
ח"כ מרגי פנה לנציג משרד התקשורת לתת סקירה של הרפורמה המוצעת לביטול ההפרדה בין שני השירותים (מניע, חששות וכו'), וכן התייחסותו למחיקה של 200-300 מיליון שקלים שבוצעה בבזק בינלאומי, הקשורה ללקוחות רדומים.
נציג משרד התקשורת, סמנכ"ל האסטרטגיה, החל בהתייחסות לכך שההפרדה בין שני השירותים הנה ארכאית, ונבעה ממדיניות להגברת תחרותיות, אשר אינה עומדת במציאות כיום, לפיה מצב זה הינו חריג לעומת הנהוג בעולם. שכן הוא מונע סנכרון בין שני גופי השירות (סיום מבצעים, שירות וכו'), וזאת במיוחד לאחר כניסת מודל ה"שוק הסיטונאי". משרד התקשורת מעוניין לגאול את הצרכן מההפרדה בין שני השירותים, ולדעתו ביטול ההפרדה לא תפגע בתחרות. אך ישנו הליך שימוע כעת שמטרתו לקבל את תגובת החברות ושינויים יחולו בהתאם במדיניות המוצעת. כאשר הכוונה היא לייצר מתווה ארוך לשינוי עד לתחילת 2022, כך שיהיו תחנות ביניים לבדיקה וכיוונון התהליך לשימור התחרות והתועלות המיועדות.
בהתייחסות למחיקת השווי שבוצעה בבזק בינלאומי, הסביר נציג משרד התקשורת, שמדובר במהלך מקביל של המשרד, הכולל פנייה לספקי התקשורת לכמת את מספר המנויים הרדומים (רשומים אך לא מקבלים שירות בפועל), מתוך כוונה להסדיר את נושא ההתנהלות מול הלקוחות ולשמר מצב זה לאורך זמן (הערת עורך: מהלך זה של בזק בינלאומי בעת זאת אינו מקרי, שכן הוא משנה את הסטטיסטיקה של שליטת בזק בתחום ספקי התקשורת וכן מהווה איתות חיובי מצד בזק לרצון שלהם להכנס לתחום השירותים).
ח"כ מרגי פנה לחברי הכנסת האחרים בישיבה בשאלה האם ירצו לקבל מידע נוסף, ועלתה מהם הבקשה לקבל התייחסות של הרשות לתחרות. נציג הרשות לתחרות, ראש צוות תקשורת במחלקת שווקים, הסביר שהרפורמה הנה צרכנית ואינה תחרותית במהותה, ובהתאם ההתייחסות אליה כך שלא נמצאה מצידם כל סיבה לפגיעה בתחרות. אך מאידך הם גם לא סבורים שהיא תועיל לתחרות. מנהלת תחום התקשורת ב"אמון הציבור" התייחסה לכך שחוסר ההפרדה בין תשתית לספק יכול להביא לשיפור המצב הקיים מבחינת הצרכן. כשנשאלה לגבי חשש לפגיעה בתחרות, אישרה שהם שוקדים על מענה להליך השימוע כדי לוודא שלא תהיה פגיעה בספקי התקשורת באמצעות ביצוע נכון של המהלך וכי לא תפגע לדעתם התחרות הקיימת.
פרופ' ירון זליכה, המשמש כיועץ כלכלי חיצוני של ועד עובדי בזק בינלאומי, הסביר שמדובר בשתי רפורמות: 1) שיווק חבילה אחודה, קרי מניעת תשלום כפול על שני מוצרים משלימים. 2) הרשאת כניסה לשוק השירותים של חברות התשתית המונופוליסטיות (בזק והוט) והצעת חבילות אחודות, אשר תדרוס את השחקניות הקיימות ובהכרח תביא למחיקתה של בזק בינלאומי, היות ואין לה עוד כל זכות קיום במציאות החדשה שתיווצר.
פרופ' זליכה התייחס לכך שרשות התחרות ואגף התקציבים תומכים בצורה מבישה ביוזמות של משרד התקשורת, אשר מטיבות עם חברת בזק והביאה לעליות מחיר המניה של החברה בעת האחרונה כתוצאה ממהלכים שבוצעו על ידי משרד התקשורת בעידוד אגף התקציבים, כגון: ויתור על פריסה אוניברסלית, הקלות הניתנות במשך זמן ממושך במסגרתם משמש אותו הרכב דירקטוריון את חברת האם של הקבוצה וכל החברות הבנות שלה, ובכך מרוקן מתוכן את כל ההפרדה המבנית של קבוצת בזק.
נציג משרד התקשורת התייחס לטענות ואמר שהפרדה פונקציונלית (קרי תשתית מול שירותים) הנו נשק יום הדין במצב של חוסר תחרות קיצוני. אז עלתה התייחסות מצד משתתפים אחרים בישיבה לכך שהשוק הסיטונאי מהווה רק 30% מסך מצבת הלקוחות של קבוצת בזק, כך שבזק עדיין מחזיקה ב-70% מהשוק, שזה בבירור חוסר איזון בתחרות.
ח"כ מרגי הביע את הסכמתו לטענה שכניסת חברת בזק לתחום השירותים ייתר את הצורך בבזק בינלאומי, וזה יפגע ב-1,400 עובדי החברה ומשפחותיהם. חבר כנסת נוסף שנכח בישיבה התייחס לכך שלא ברור כיצד ההקלות והרפורמה הבאים לקראת חברת בזק נענים בהדדיות עם התחייבויות בזק לפריסת תשתיות והשגת יעדים שונים המתבקשים מהם.
יו"ר ועד עובדי בזק בינלאומי הביעה חשש לפגיעה בעובדי החברה כתוצאה מהמהלך, ואישרה שהם תומכים ברפורמה המכוונת לכך שחברות השירותים ימכרו חבילות אחודות, אך כניסה של חברות התשתיות לתחום הנ"ל יפגע באופן אנוש בתחרות הקיימת היות והן תנצלנה את כוחן לבידול ברמת השירות (לטענתה כבר כיום ישנו בידול ברמת השירות ללקוח בשוק הסיטונאי לעומת לקוח ישיר). העדות לכך שחברות התשתית מנצלות את כוחן המונופוליסטי הוא המחיר הקבוע והגבוה של שירותי התשתית, בעוד שעלות ספקי התקשורת הנו נמוך בשל התחרות הקיימת.
נציג ההסתדרות, המשמש בתפקיד יו"ר איגוד עובדי הסלולר-הייטק ואינטרנט, תמך בטענה הנ"ל גם הוא ואמר שהטיפול בנושא המנויים הרדומים הנו עוולה צרכנית ויש לטפל בו ללא קשר להצעת הרפורמה הצרכנית שצריכה להיות מאושרת בצורה חלקית, ללא פגיעה בספקיות השירותים ועובדי החברות.
מנכ"ל איגוד האינטרנט העלה שוב את הטיעון שחלקו של השוק הסיטונאי בבזק הוא 30% ובהוט הוא 0%, כך שהסתמכות עליו כמחולל תחרות היא מופרכת. הוא גם התייחס לכך שביטול מסמך המדיניות "מדיניות רישוי שירותי אינטרנט" משנת 2000 בחודש שעבר היה טעות מוחלטת, שכן יש במסמך זה הסדרה של תחומים נוספים מלבד הפרדת תשתית וספק, כך שכעת מנסים לבצע מחטף בתחומים נוספים גם כן.
נציגת הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן התייחסה לכך שההפרדה אכן גוררת הרבה בעייתיות בהתקשרות/ שירות וניתוק מול הצרכן, אך הם תומכים בטענה לגבי הפגיעה בתחרות שתנבע מהכנסת חברות התשתיות לתחום השירותים, וכן שחוסר הטיפול בלקוחות הרדומים גורם לעוולה צרכנית משמעותית בחברות השונות (ח"כ מרגי ביקש שיגישו הצעת חוק לטיפול בנושא).
נציג משרד התקשורת, סמנכ"ל כלכלה, האמון על הצד התחרותי במשרד הבהיר שכל החששות נלקחו בחשבון, ולכן משרד התקשורת המתין עד רגע זה בו התועלת הצרכנית עולה על הפגיעה בתחרות בתחום השירותים שהפך לזניח לעומת העבר, כמו גם התייחס לכך ש"בזק בינלאומי" היא בסופו של דבר חברת בזק (קרי, משרד התקשורת לא באמת מאמינים בהפרדה המבנית של הקבוצה) וסיטואציה כגון הצטברות הלקוחות הרדומים בגינם נגבים כספים מהציבור שלא בצדק יכולה להיפתר כתוצאה מאישור הרפורמה.
נציג משרד התקשורת טען שבמחשבה תחילה, ניתנה תקופה של שנה ורבע לבדיקה ומעקב שחברות השירותים מתמודדות עם הכניסה של חברות התשתית לתחום השירותים (אך נציגת אגף התקציבים הוסיפה שכבר כיום בזק הנה שחקן קמעונאי היות וביכולתה לשווק "חבילה הפוכה" בה היא מציעה תשתית וספק אינטרנט חיצוני), כך שהמטרה בהעברת הרפורמה היא בעצם לאפשר לחברת בזק להציע חבילה אחודה בכוחות עצמה וזאת בכדי לתמרץ אותה לעשיית שימוש בתשתית הסיבים האופטיים שהחלה פריסתה בשנת 2013 ולהרחיבה, שאחרת לא יתקיים תמריץ להשקעה בתשתיות.
סיכום הדיון כלל מסקנה של יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, לפיה ישנו שיפור מצב התחרות בשוק האינטרנט, אך לא הושגה המטרה בביטול ההפרדה בין התשתית לספק האינטרנט במסגרת קונספט ה"שוק הסיטונאי", ולכן ההמלצה היא להאיץ את הרפורמה של שיווק החבילות האחודות כשבמקביל במשך 5 שנים נוספות יחול איסור על חבילות התשתיות להיכנס לתחום השירותים, אלא אם יחולו שינויים או יקרו אירועים חיוביים בשוק האינטרנט והתחרות הקיימת בו במסגרת המעקב שיבוצע בנושא.
——
יניב צור | ועדת הכלכלה: דיון בנושא בחינת ההפרדה בין שירות תשתית רחבת פס לבין שירות גישה לאינטרנט | 03-11-2020
