הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נכתב ע"י רחל שרף
ביום המהפך של 1977 השאירה תנועת העבודה מצאי של 13 בתי חולים ממשלתיים ו-9 בתי חולים של קופת חולים כללית (ציבוריים). מאז, עברו למעלה מארבעים שנה ולא הוקם ולו בית חולים ציבורי נוסף. במקביל החלה תקופה של ״הרעבת הרפואה הציבורית״ בצורה שיטתית ומתמידה. ההרעבה היתה כל כך שיטתית עד שבפרוץ הקורונה, מחסני החירום היו ריקים, שלא לדבר על תקני כוח אדם ״מורעבים״.
הרשו לי לצטט את רותם אליזרע (ידיעות אחרונות, 07.03.19- שנה טרום קורונה):
״ההידרדרות המתמשכת במצבה של מערכת הבריאות בישראל הביאה לאיחוד כוחות נדיר: לראשונה חברו יחד ארגון רופאי המדינה, הסתדרות האחיות ועשרות ארגוני חולים בפורום חירום לאומי. המטרה: מאבק במדיניות הייבוש התקציבי שמפעיל משרד האוצר על מערכת הבריאות, ותוספת מיידית של חמישה מיליארד שקלים לתקציב הבריאות לשנת 2020.״
אני רואה בישיבה זו את ״חברו יחד״ של העוסקים בתחומי החקלאות וייצור המזון השונים כדי לומר, הזנחה דומה בתחום זה לא תהפוך מגזרים מסוימים לבעלי סיכון גבוה (בהתייחס לקורונה למשל) אלא שכל האוכלוסיה, כולה, תהיה בסיכון של רעב. מצב שממנו אין מזור. ומה עניין מערכת הבריאות לחקלאות? מסתבר, שמדיניות האוצר והממשלה כלפי החקלאות וייצור המזון בישראל דומות למדיניות שהיתה נהוגה במערכת הבריאות.
ישיבת ועדת הכלכלה, בראשות ח״כ יעקב מרגי מש״ס, התקיימה לרגל יום החקלאות ונכחו בה, בין השאר, שר החקלאות מר אלון שוסטר ומנכ״ל משרדו. בהקדמה לדיון הועדה והדוברים השונים הוצגה ע״י עמית בן צור, מנכ״ל ״מכון יסודות״ (העובד בשיתוף עם משרד החקלאות), מצגת לשיקוף מצב החקלאות כיום והסכנות שהוא טומן. (המכון נוסד בשנת 2019, כפרי יוזמה של תנועת הקיבוצים והמושבים בשל האתגרים והגזירות הניחתות על החקלאות והחקלאים מהממשלה ומגופים פרטיים). עיקרי טיעוניו:
- היעדר התייחסות אסטרטגית של הממשלה לייצור מזון בישראל (תוצרי חקלאות וייצורם, כולל משק החלב, ענף הלול והבקר). אין תכנון מראש, אין תכניות מסודרות או אלטרנטיבות גיבוי ארוכות טווח. ב-2050 צפויה אוכלוסיית ישראל להגיע לכ-20 מליון איש. בכל צורת צריכה במצב של 20% ייצור מזון מקומי ו-80% יבוא, כפי שהוא היום, החקלאות לא תוכל לספק את צרכי המדינה. האיחוד האירופי, למשל, קובע מדיניות חקלאית 7 שנים מראש. בטווח כזה ניתן בהחלט לקבוע מה הן ההתוויות הנדרשות מכל ענף מזון ובכך לממש את מערך בטחון המזון.
- תרחיש דרמטי הוא משבר האקלים (ברור שישנם תרחישי חירום נוספים כמו, מצב מלחמה ועוד). במצב כזה מערכת ייצור המזון תהיה מאוימת וגרוע מכך, הייבוא יהיה בקריסה. מדינות מייבאות לא יספקו את הנדרש! (הפירוש לתרחיש כזה הוא רעב). מכאן שאנו צריכים לסמוך על הישראליות בלבד ולהתבסס על תנאים לוקליים. אזהרה: אי אפשר לשנות מדיניות ייצור מזון בעת משבר. חקלאות אינה אקורדיון, צריך לממש את יכולותיה בשגרה, כדי שתוכל לממש את השגרה בעת חירום.
- חייב להיות במדינה בטחון מזון אישי ולאומי. מצב בו לכל האזרחים תהיה הבטחת נגישות זמינה לאוכל, כולל מאגרי מזון ברמה לאומית. בטחון זה ניתן להשיג ע״י שילוב של יבוא וייצור מקומי בצורה מושכלת, כשכל מדינה מחליטה מהו התמהיל המתאים לה. בעשור האחרון ניכר בישראל צמצום ייצור המזון מחד, כאשר מאידך בעולם חלה עליית מחירים.
- החל מ-2011, פריון ייצור המזון הולך ויורד והגענו לייצור חקלאי של 20% בלבד מקלוריות התזונה הישראלית (שהיה בעבר 80%).
- בישראל קיימת אי-יציבות בייצור ואספקת מזון.
- מאז שנות ה-70 שטחי החקלאות לא גדלו (מזכיר את מצב בתי החולים מאז שנות ה-70?).
- אין חקלאות בלי חקלאים. שיעור החקלאים בישראל בהשוואה למדינות העולם הוא אחד הנמוכים בהשוואה לגודל האוכלוסייה. פערי המחירים בין החקלאים למתווכי המזון גבוהים עד כדי סיכון. פעילות חקלאי בישראל מתנהלת כשוק הון עם תנודות בלתי אפשריות.
המצגת למעשה ״אמרה הרוב״ והדיון שבא בעקבותיה רק חיזק והמחיש את מה שהוצג. יו״ר הועדה, ח״כ מרגי, שחווה את מצב החקלאות כתושב מושב בדרום הארץ אמר בין השאר: ״מי שרוצה לשמר את הציונות, חייב לשמר את החקלאות. חובת המדינה לקבל החלטות מתאימות. לא ניתן לחנוק את החקלאות ונדרוש את התייחסות הממשלה במתן תמיכה ועידוד״. ח״כ מרגי הוסיף כי ״המטרה היא להעביר את הממשלה מהמרור לחרוסת״.
הוא טען כי לא ניתן שיפוי מתאים לחקלאים וכי על הממשלה לשים על שולחן עבודתה הגדרות מדויקות של כמה היא מוכנה להשקיע בענפי חקלאות מוחלשים (ולא לגרור חקלאים לגדל שדות של חוחובה בלבד, כיוון שאין בגידולה סיכון רב), בכדי שלא נעמוד מול שוקת שבורה של מחסורים.
המחדל בהזנחת החקלאות המקומית
דוברים אחדים המחישו את המחדל בהזנחת החקלאות כמו, ח״כ רן בן ברק, שציין את חשיבות העגבנייה הישראלית, המהווה שרשרת ייצור גדולה המפרנסת במסלול גידולה ישראלים רבים. החל משימוש בעובדים של מיחזור המים להשקייה וכלה בחקלאי האוסף אותה ומשם לרשתות, לשווקים, לחנויות, לפועלי ייצור, תחזוקה ושיווק. לכן, צריכה להיות עדיפות למכרזים המספקים את תוצרת הארץ.
ח״כ איציק סופר הדגיש את סיכוני החקלאי בישראל, הן בעצם העיסוק החקלאי שהוא כעין בורסה, והן בהיבט ההזנחה וחוסר הגיבוי בשמירה על תוצרים חקלאיים. וגם ציין לשבח את ההתארגנות העצמית ולא הממשלתית לשמירה על חלקותיהם, באמצעות ״השומר החדש״.
ח״כ עימאן ח׳טיב יאסין אמרה שאין תחליף לגידול עצמי של מוצרים חקלאיים כחוויה בונה לאדם. דיברה על ההזנחה בכוונה של עמק נטופה, לאחר השקעות עצומות בפרויקטים שנעשו שם. ובנוסף דיווחה שבתקופת הקורונה היו קשיים בהשגת סוגי מזון מזינים וכן במחדלי הממשלה באירועי השריפה של מטעי זיתים.
דודו קורמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, הוסיף ממד להזנחת החקלאות וקבע כי מספר חקלאי ישראל הוא חמישית מחבריהם ב-OECD. יש לנו חקלאים מצוינים, אמר, הבעיה היא לא שלהם אלא של הממשלה. יואל זילברמן, מנכ״ל ומייסד ארגון ״השומר החדש״ (ארגון הגנה כנגד גניבות חקלאיות), הוסיף שמאז שנות השבעים ישראל לא קדמה מפעלים חקלאיים כגון ״נטפים״ וחזר על דברי קודמים לו כי תוצרת ומפעלים ישראליים משמרים ״שרשרת פרנסה״ לעובדים רבים. ״הציבור מוכן לשלם יותר על תוצרת חקלאית ישראלית ורשתות מזון רבות כבר לקחו על עצמן לסמן תוצרת מקומית״ – מלים אלה נאמרו כביקורת על רשתות שמעדיפות יבוא תוצרת חקלאית על עידודה של תוצרת מקומית.
דוברים נוספים, כמו ח״כ יבגני סובה, דיברו על השתקפות ההזנחה בעלות מחירי תוצרת חקלאית: ״הגענו למצב שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם קניית ענבים״ וזאת שוב בשל פערי תיווך משדה החקלאי לשוק והן בשל מיסוי שאינו בר-השוואה למדינות אחרות. ח״כ מיקי חיימוביץ׳ הדגישה את הסכנה במשבר האקלים הצפוי לאזרחי המדינה והעולם. מסיבה זו, אנו כמדינה צריכים להיות הבעלים על התוצרת והייצור בתחום המזון. לדבריה, המלחמות העתידיות בעולם יהיו על מים ועל אדמה. בדבריה הזכירה ראייה אסטרטגית של הסינים, אשר חוששים שאדמת סין לא תספיק לכל תושביה ובדאגה לעתיד, רוכשים אדמות בעולם והתכוונו לעשות זאת גם בארץ בתקופת כהונתו של השר אורי אריאל. היא התנגדה לכך ובקשה לברר היכן זה עומד. שאלה נוספת שלא זכתה למענה: באיזה מצב מלאי חיטה המדינה נמצאת? ארצות מהן אנו מייבאים, צפויות לבצורת. האם אנו ערוכים?
שי בן אבי, נציג שופרסל, דיבר בשם הרשתות וקבל על ״הצגה באור שלילי של רשתות מזון״ ע״י מכון יסודות. לדבריו, שופרסל רוכשת תחילה מחקלאים ישראלים ואת החסר משלימה ביבוא. לא צויין מהי המדיניות ברשתות אחרות. בעתיד הקרוב תחל שופרסל בסימון מוצרים עפ״י מקור גידולם (במהלך הדיונים הועלתה ביקורת שלילית על רשתות המזון בגין מתח רווחים, בגין היותם מונופול מחירים ובגין העדפת יבוא זול על תוצרת מקומית. רמזים עבים הופנו בעיקר לרשת המזון של רמי לוי ויו״ר הועדה אף הצר על אי-נוכחות נציג מטעם הרשת).
היבטים של פיתוח והשכלה חקלאית
דוברים רבים הדגישו את חשיבותו של המו״פ לפיתוח תעשיית המזון המקומית. ח״כ עוזי דיין דיבר על עידוד מו״פ ע״י הממשלה והציע לחקלאים לעשות ביטוח פדיון חקלאי, כנהוג בארה״ב. הצעה נוספת שלו הייתה שילוב חשמל סולרי לחקלאות (מעניין שלאורך הדיון הוא ונציג האוצר היו הסניגורים היחידים של הממשלה). ח״כ יבגני סובה העלה נושא שלדעתי יש לו חשיבות מכרעת. ״מדינת ישראל צריכה לדאוג להשכלה חקלאית ולתכנונה״ לדבריו ״גם אלתרמן היה אגרונום״ והיום ספק אם ילד ישראלי יודע מה זה אגרונום. ח״כ אורלי פורמן דברה על הבורות של ילדי ישראל באשר לחקלאות. ילד ישראלי ממוצע יודע שעגבנייה גדלה בסופר. יש לקרוא למערכת החינוך לחזור לשיעורי חקלאות. הילדים צריכים להכיר, כמו פעם, את רגבי הקרקע. המדינה צריכה לחשוב על הדור הצעיר ואתגרי העסקתו בחקלאות עם טכנולוגיות ומחקרים חדשים כאחת הדרכים המכריעות להשגת בטחון תזונתי. ח״כ פורמן הוסיפה כי בתקופת הקורונה, חקלאים מכרו ישירות לאזרחים.
עובדה זו צריכה לגרור אסטרטגיות שיווק שונות ונכונות. דובי אמיתי, יו״ר התאחדות האיכרים ביקש: ״ממשלת ישראל, רק אל תפריעו לחקלאות ולחקלאים! אל תגרמו לנו להישחק! החקלאים ותעשיית המזון בארץ מטורפדים למרות שהם המובילים בעולם בגידולים, מו״פ וטכנולוגיות שמתחדשים ומשתכללים כל הזמן. אני מאמין בחקלאות הישראלית! חקלאי ישראל שומרים על החוסן הקיומי שלנו!״
קרקעות עיבוד לחקלאות
ח״כ חיימוביץ׳, יואל זילברמן, ח״כ עימאן ועוד, דברו על ממשלה ש״מייבשת״ קרקעות גידול שגם כך אינן רבות. לדוגמא, עמק בית נטופה. אחד הנוכחים בדיון ציין בקריאת ביניים כי בכדי לפתור את בעיית מיעוט הקרקעות יכולים לנצל ולהכשיר מיליון דונם באדמת הנגב. ובכדי שגם תהיה השקייה ישימה, יש לפעול להקמת צינור מים ייעודי לנגב על בסיס מים ממוחזרים ומי שטיפונות. פרויקט כגון זה יכול להכשיר שדות חיטה נוספים למען עתיד אזרחי המדינה.
חוק יסוד לחקלאות
שר החקלאות, ח״כ אלון שוסטר, דיבר על חוק יסוד לחקלאות שהוא ומשרדו יוזמים ועומד לעלות בזמן הקרוב. ומדוע צריך חוק כזה?
- בתאריך 2.11 היה יום הצהרת בלפור. קבלנו ביום זה את הארץ לעובדה ולשומרה ומאז, יש לשמר את המפעל הציוני.
- בטחון המזון קריטי הן ליכולת הצבאית והן ליכולת הכלכלית שלנו.
- עם ישראל צריך לחזור לעבודת האדמה בפרישה גיאוגרפית על כל הארץ, מגובה בתמיכה שלטונית. צריך להחזיר את רמת העיסוק בחקלאות לרמה שהייתה כאן בעבר המפואר (לדבריו).
- משרד החקלאות מחויב ״לריאות ירוקות״ בכל חלקי הארץ, גם באזורים שאינם חקלאיים.
- קיים פער בלתי נסבל בין הידע שלנו בחקלאות וניצול מים שנודד בעולם, לבין יישומו כאן.
- צריך להיאבק על שמירת קרקעות חקלאיות, על שמירת תוצרת חקלאית, צמצום פערי תיווך ופטור עלות מס מעסיקים.
- מקווה להיענות האוצר לדרישות לעיל, הכרוכות בתוספת תקציב.
השלים את דבריו מנכ״ל משרדו ד״ר נחום איצקוביץ׳ ואמר כי היבוא צריך להשלים מחוסרים ולא לערוף את החקלאות המקומית. הוא גם ביקש השקעות הון בחקלאות (חי וצומח) בסדר גודל של השקעות בתעשייה (חקלאי משלם פי 4% על ייצוא לעומת תעשיין). הוא הוסיף כי העולם מעריך את ההון האנושי הישראלי בחקלאות ושיש להגדיל ללא שיעור את התמיכה במו״פ. מה שקורה היום היא נדידת המו״פ הישראלי בעולם על בסיס נזיד עדשים. לבסוף דרש להחזיר את הדור הצעיר לעבודה חקלאית ולבצע תכנית ארוכת טווח של 3 שנים לפחות לכל הנ״ל.
תשובת משרד האוצר
אלי מורגנשטיין, נציג האוצר קרא לנתונים של מכון יסודות, נתונים אפוקליפטיים. יש לדבריו כמות ייצור מוגבלת שהחקלאות הישראלית יכולה לנפק וזאת על סמך נתוני 3 השנים האחרונות. דבריו אלה מסמלים, לדעתי, את דברי נציגי האוצר למערכת הבריאות מקדמת דנא. דברים אלה נענו בתגובות קשות, הן מצד היו״ר והן מצדם של שר החקלאות ומנכ״ל משרדו. יו״ר הועדה הפנה את נציג האוצר לבדוק פערי תיווך לפני דיבורים על תיאוריות כלכליות. לדבריו משרד החקלאות, ב-3 השנים שעברו, היטה נתונים (בראשות אורי אריאל). רשתות השיווק הן קרטל גם אם אינן מתאמות מחירים ועל האוצר להתייחס לחקלאות ולא למודלים עם נתונים מוטים. החקלאות היא יעד לאומי אסטרטגי וכי התשובה לחקלאות צריכה להגיע מהממשלה ולא מהאוצר.
מנכ״ל משרד החקלאות העיר כי האוצר נצמד לערכים שגויים של 3 שנים שגויות ומוטות וחבל שלפיהן מתנהלת החקלאות. לדוגמא, לא יתכן שיבול של 180 אלף טון עגבניות ירד ל-130 אלף טון. שר החקלאות אמר שהאוצר בוגד במטרה לאומית ויש בכך משום נטישה ואובדן!
סיכום היו״ר
- יש לדאוג לעתיד בטחון החקלאות והייצור
- על הממשלה לתת תכנון ותמיכה לחקלאות ולייצור
- יש להוריד מכסים ומכסות
- יש לפטור את החקלאים ממס מעסיקים
- יש להעדיף במכרזים את תוצרת ישראל
- הוועדה מיצרה על משרד האוצר שמסתכל על החקלאות בפריזמה כלכלית בלבד.
– – – – –
רחל שרף | ועדת הכלכלה: דיון בנושא עידוד וקידום צריכת תוצרת חקלאית ישראלית | 03-11-2020
