בקרקס הזה אין ליצנים, גם לא מופעי לוליינים, אריות פעורי פה, או חישוקים בוערים וטרמפולינות. על מנת לצפות בקרקס זה לא תצטרכו לשלם, אלא רק להירשם מראש (ממש כאן – אצלנו במשמר). בקרקס הזה מגישים בקבוקי מים, והכי חשוב בקרקס הזה מתקבלות החלטות שמשפיעות על החיים של כולנו.
ועדת הכספים של הכנסת הנוכחית בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) מתנהלת כמו קרקס. כן חברים, קרקס. במה דברים אמורים: השעה שעת צהרים, צעקות נשמעות מכל עבר, ח"כ גפני מצד אחד, ח"כ ריבלין מהצד השני, ח"כ קול יושבת מחוייכת ומביטה על המתרחש, ח"כ שפיר מנסה להתנתק מרעשי הרקע ולהתמקד בחומר שלפניה – והיו"ר סלומיאנסקי מתחנן לשקט בשעה שהוא דופק עם פטיש העץ על שולחן הוועדה. לבסוף, אחרי תחינות ובקשות, מגיע השקט המיוחל וסלומיאנסקי מתחיל לדבר בלחישה האופיינית לו. לא עוברת לה דקה ופתאום נשמע צלצול טלפון. סולמאינסקי, בלי להתבלבל, מרים מהשולחן טלפון סלולארי ועונה (בשעה שהוא שוכח שלפניו מונח מיקרופון). על הקו, לפי תשובותיו של סלומיאנסקי, נמצא נציג מטעמו של ח"כ לוין יו"ר הקואליציה. הנושא: רצון לוודא כי בוועדה כעת ישנם מספיק ח"כים מהקואליציה על מנת לייצר רוב לפני ההצבעה (תופעת נדידת החכים מהצבעה להצבעה בוועדה כדי לייצר רוב קואליציוני בהצבעות). סולמיאנסקי שמבין לפתע כי הוא נשמע במקרופון, קם ומתחיל להתהלך בחדר. הרעש בחדר חוזר, הח"כים נרעשים, גפני צועק ריבלין משיב, האורחים שזומנו לדיון נבוכים. ח"כ גפני, יו"ר ועדת הכספים בכנסת הקודמת, קם לפתע ונעמד מאחורי הכסא הריק של היו"ר סלומיאנסקי אוחז במשענת ומחייך. קרקס וועדת הכספים מביך.
עובר לו יום. הוועדה אותה ועדה, השעה כמעט אותה שעה, והקרקס נמשך (על כך בדיווח המצוין של המשקיף שלנו דניאל דור). מבינים מי שמבינים כי מתנהל לו קרקס, והנה אנו מתבשרים על מינויה של ח"כ גילה גמליאל לתפקיד מרכזת הקואליציה בוועדת הכספים – בכל זאת, מישהו צריך לעשות סדר.
אז מה יש לנו? יו"ר חדש ולא מנוסה שלא מצליח לשלוט בוועדה, חברי ועדה מנוסים (גפני, ריבלין, גמליאל) שלעיתים נדמה כאילו הם אלה העומדים בראש הועדה, ודיונים שבסופם הצבעות על סעיפים תקציביים שמשפיעים על החיים של כולנו. אז בואו לצפות בהמוניכם – ועדת הכספים בכנסת. ההצגה הכי טובה בעיר.
