בריאות הנפש לילדים בישראל: שיעור המיטות ירד בכ40% – מספר המאושפזים במגמת עלייה

בריאות הנפש לילדים בישראל: שיעור המיטות ירד בכ40% – מספר המאושפזים במגמת עלייה

ועדות: הוועדה לזכויות הילד; נוכחים: אורלי לוי-אבקסיס, באסל גטאס, יעקב מרגי, מוטי יוגב

דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא ילדים עם הפרעות נפשיות

לוועדה לזכויות הילד הוגש דו"ח שלפיו יש קושי בקרב ילדים לפנות לטיפול נפשי. הדו"ח נערך על ידי מחלקת המחקר של הכנסת (ממ"מ), והוא מתבסס על מחקר שנערך באגף לבריאות הנפש שבמשרד הבריאות בשנת 2005.

 על פי הדו"ח, כבר בגילים 6 עד 12 יש ילדים בעלי הפרעות נפשיות הזקוקים לטיפול מיוחד. 11.8% מבני הנוער בגיל 17-14 סבלו מהפרעה פסיכיאטרית שגרמה להם מצוקה והפריעה לתפקודם. אולם רק 34% מביניהם ו-40% מהאמהות לבני הנוער הללו פנו לבקש סיוע מקצועי.

הטיפול במקרים הקשים  מגוון ומורכב. חלק מבני הנוער זקוקים לאשפוז ואחר כך לטיפול במסגרת חוץ-אשפוזית, למסגרת חינוכית ולשילוב בקהילה. אחרים אינם זקוקים לאשפוז ומקבלים טיפול במסגרת חוץ-אישפוזית או במסגרת הקהילה. כל ילד המוגדר כילד מיוחד זכאי לעמוד בפני ועדת השמה אחת לשלוש שנים. תפקידה של ועדת ההשמה היא לבדוק את תפקודו ולהגדיר את מצבו, במטרה לעקוב אחר התפתחות הילד. אך ילדים ובני נוער רבים, הזכאים לעזרה מהמדינה, אינם מקבלים אותה. לכך עלולות להיות השפעות קשות על משפחותיהם.

חוק הבריאות הממלכתי נחקק בשנת 1994. כיום מקדם משרד הבריאות רפורמה בשירותי בריאות הנפש. עיקרי הרפורמה הם צמצום מערך אשפוז בריאות הנפש, המרתו בשירותים שיפותחו בקהילה והעברת האחריות הביטוחית לשירותי בריאות הנפש מידי משרד הבריאות לקופות-החולים. הרפורמה תחל בשנה 2015.

הבעיות העיקריות שעלו בדיון:

 1. ריבוי המשרדים המלווים ילדים אלו, קושי בתיאום הבין-משרדי והעברת אחריות.

כיום האחריות מתחלקת בין משרדי הממשלה השונים: משרד הבריאות אחראי על ילדים באשפוז, משרד הרווחה על ילדים במסגרת חוץ-אישפוזית ובקהילה, ומשרד החינוך על ילדים במסגרת חינוכית. הדבר מצריך תיאום בין המשרדים והבהרת תחומי אחריות. לעתים קרובות מנסים משרדי הממשלה לגלגל מעצמם את האחריות לילדים. כך למשל הודיעו מנכ"לי משרדי הרווחה והבריאות בכנסת הקודמת שילדים אלה אינם באחריותם. יש לציין שכאשר מתעקשים, תיאום כזה הוא בר השגה: לאחר שנים של קשיים בהשמתם של ילדים למסגרות חינוכיות באמצע שנת הלימודים, הוטל על משרד החינוך לשמור מקומות לילדים המגיעים למסגרות החינוך המיוחד במהלך השנה.

2. חוסר משמעותי באנשי מקצוע.

בשל הרפורמה חסרים בקופות החולים כמאה פסיכיאטרים לילדים וכמאה פסיכיאטרים למבוגרים. זאת מלבד החוסר באנשי מקצוע אחרים. תהליך ההכשרה של אנשי המקצוע הוא ארוך מאוד. כעת מבקש משרד הבריאות להשיב לעבודה פנסיונרים, שיספקו בינתיים מענה חלקי.

3. קשיים שמערים משרד האוצר.

משרד האוצר ממונה על קביעתו של גובה השכר ומקשה על מציאת עובדים.

4. אין תקציב לאשפוז ולסיוע.

בשש השנים האחרונות צומצם מספר מיטות האשפוז לילדים ובני-נוער בכ-25%. שיעור המיטות לאלף נפש ירד ב -40%. כיום יש 290 מיטות לאשפוז מלא ו-52 מיטות לאשפוז יום. לעומת זאת, מספר הילדים ובני-הנוער המאושפזים הוא במגמת עלייה. בשנת 2010 התקבלו לאשפוז 848 ילדים ובני-נוער. באותו העניין צוין גם כי כיום אין  מחלקה פסיכיאטרית נפרדת לבנים ולבנות.

5. חשש מגרירת רגליים בטיפול בנושא.

בדיון הוזכרה ועדה שמונתה על ידי שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן, ואמורה להתכנס בתוך שבוע. תפקיד הוועדה הוא להחליט בתוך כשישה שבועות איזה משרד ירכז את הנושא ויהיה אחראי עליו. לזכותה של שרת הבריאות יאמר שהיא לקחה על עצמה את המשימה. החשש שעלה בדיון הוא שהוועדה הזו, כמו רבות שקדמו לה, לא תסייע לקדם את הנושא.

 דוגמא לשיקום מוצלח

מרכז צירה הובא כדוגמה לפיילוט לדגם חדש. זהו מרכז שיקום חדש לבנות בגילי 14 עד 21. מטרתו היא לספק פתרונות לנוער בקהילה ולמנוע אשפוזים חוזרים. המרכז מאפשר לימודים, לווי הורים ולימודי העשרה. הנוכחים בדיון תיארו את המרכז כהצלחה עצומה. ברור שתרומתם של מרכזים כאלה לחניכים ולקהילה היא משמעותית מאוד, והצלתו של כל חניך עשויה למנוע את התדרדרותו בעתיד. אך כדי לקיים מרכז כזה צריך תקציב גדול, וכיום מתבסס המרכז על תרומות. הכוונה היא שמרכזים כאלה יתוקצבו גם על ידי המדינה, לצד התקצוב מתרומות. נשאלת השאלה אם המדינה תעמוד בכך.

 סיכום הדיון

בעוד שבועיים תתקיים ישיבת מעקב שמטרתה לוודא שהוועדה באחריות השרה גרמן אכן קמה ולבדוק את תפקודה. היו"ר ח"כ לוי-אבוקסיס הבטיחה שלא תניח לנושא ואמרה שחייבים לפתור את הבעיה.

 ח"כים שבלטו: 

 יו"ר הוועדה אורלי לוי-אבוקסיס: ניכר שהנושא חשוב לה. היא מנסה להבין את הסוגיות ולייעל  את העבודה. לדבריה, "זו קסטרופה שתגדל כאשר תהיה רפורמה בבריאות הנפש."  ח"כ לוי-אבוקסיס ציינה את חששותיה מהפרטה. היא אמרה: "אני מבולבלת, כל דבר מתחלק בין משרדים. מקווה שאכן משרד הבריאות ברשות גרמן ייקח את הנושא וירכז ויזיז דברים."

ח"כ גאטס :העלה שאלות לגבי המגזר הערבי, האם ישנם פתרונות במגזר. הוא נענה כי בצפון יש פתרונות, אך בדרום לא.

 נוכחים:

 היו"ר: אורלי לוי-אבוקסיס (הליכוד-ישראל ביתנו), ח"כים: בסאל גאטס (בל"ד), מרדכי יוגב (הבית היהודי) שיצא באמצע,יעקב מרגי (ש"ס). נציג משרד הבריאות – הממונה על אשפוזי ילדים, ונציגי משרד הרווחה, החינוך המיוחד, המועצה למען הילד וארגונים שונים

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs