העברות תקציביות, החגיגה נמשכת: 242 מיליון שקלים הועברו לחטיבה להתיישבות, גידול תקציבי של 800%

מי אמר למי ומתי:

[message_box title="" color="blue"] "אדוני היושב ראש, אני יודעת שבאיזשהו אופן האוצר רואה את ועדת הכספים כחותמת גומי. אני מדברת על כל נושא ההעברות התקציביות. לא יכול להיות שההעברות התקציביות האלה – אני מחזיקה את הנייר והוא חם מההדפסה – מגיעות והן מוכנות מלפני בערך שלושה שבועות. יש לי כאן העברה תקציבית אחת שהוכנה ב- 15 בספטמבר 2011, יש רבות שהוכנו ב- 20 בספטמבר, ב- 27 בספטמבר, כאשר האחרונות הן מה- 4 באוקטובר. אי אפשר כל פעם מחדש להיות חותמת גומי, להביא את זה בבוקר והוועדה מאשרת את זה בצהריים.

אני חושבת שמן הראוי שהוועדה הזאת, למען השקיפות וההגינות, תלמד את כל ההעברות התקציביות האלה. לא יכול להיות שכל שני וחמישי נעביר אותן מעכשיו לעכשיו. אני מציעה שלפחות המינימום יהיה שלושה ימים כדי שחברי הוועדה יקבלו, ילמדו, יראו מאיפה זה מגיע, לאן זה הולך, האם זה נכון או האם  זה לא נכון. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות סדר בעניין הזה. אי אפשר להיות חותמת גומי של הממשלה הזאת."

[/message_box]

לא הרבה השתנה מאז שרוחמה אברהם בלילא, חברת הכנסת של קדימה בכנסת ה- 18, אמרה את הדברים האלה ליו"ר ועדת הכספים דאז משה גפני מיהדות התורה בדיון מיום 4.10.11. מדי שבוע מתכנסת הוועדה ומאשרת בזו אחר זו את ההעברות התקציביות שמבקש משרד האוצר להעביר מסעיף תקציבי כזה או אחר. פעמים רבות זה קורה, כפי שהעידה עמיתתי אילנה בן עזרא, גם בלי שלנוכחים יש מושג ירוק על מה הם מצביעים.

דיוני ועדת הכספים על העברות תקציביות הם דבר שבשגרה. משרדי הממשלה השונים מגלים שחסר להם כסף לפרויקט כזה או אחר, ואצים רצים אל וועדת הכספים של הכנסת כדי לקבל את אישורה לביצוע ההעברה התקציבית למשרדם. לכאורה, נוהל הגיוני ששומר על גמישות לתקצב פרויקטים וביצועים של משרדים ממשלתיים.

אולם במקום למלא את תפקידה כמוסד המפקח על פעולות הממשלה, ועדת הכספים של כנסת משמשת כזרוע הביצועית של משרד האוצר לביצוע ההעברות התקציביות, או במילותיה של חברת הכנסת לשעבר בלילא, "חותמת הגומי של הממשלה".

כך, סדר היום התקציבי של הממשלה נחשף מדי דיון על ההעברות התקציביות, וחוק התקציב, או בשמו הרשמי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, מקבל צורה אחרת מצורתו המקורית.

סך ההעברות התקציביות בשנים קודמות עמד על 10% מסך התקציב. מתוך תקציב של יותר מ- 400 מיליארד ₪, 4 מיליארד מהם זזים ממקום למקום לאורך שנת התקציב. אולם יש מקרים שבהם ההעברות התקציביות משנות לחלוטין את התמונה.

כך למשל עם ההעברה התקציבית בדיון לפני יומיים (ג') בוועדת הכספים. משרד האוצר ביקש להעביר 242.5 מיליון ₪ מהסעיף התקציבי "הוצאות שונות", עבור החטיבה להתיישבות – הזרוע הקבלנית של הממשלה בכל הנוגע להתיישבות. העברה זו נוספה אל העברה קודמת מלפני חודש על סך 225 מיליון לחטיבה להתיישבות. כל זאת בשעה שתקציב החטיבה עומד על 58 מיליון ₪ בלבד. במילים אחרות, באמצעות ההעברות התקציביות שאושרו בוועדת הכספים תפח תקציב החטיבה להתיישבות בכ- 800%. במקרה הפרטי של החטיבה להתיישבות אפשרות הפיקוח על כספים אלו היא אפסית מכיוון שגוף זה לא חוסה תחת חוק חופש המידע.

אגב, הסעיף התקציבי המוזר הזה, "הוצאות שונות", עומד על קצת יותר מאחוז אחד מסך התקציב, כלומר 4.9 מיליארד ₪. גידול של 42% לעומת התקציב הקודם. ניתן לראות עוד בפרויקט המרשים של כנסת פתוחה ו"כלכליסט".

במצב הדברים הנוכחי היכולת של הציבור לדעת לאן הולך הכסף שהוא משלם במסים נפגעת פגיעה מהותית, ומתבררת תמונה שונה מהתמונה שמציירים לנו פוליטיקאים מחוספסי לשון בדיוני התקציב וחוק ההסדרים. גם היכולת של חברי הכנסת לפקח על תקציב המדינה נפגעת משיטת ההעברות התקציביות: ההעברות התקציביות מאושרות בזו אחר זו על ידי חברי הוועדה מטעם הקואליציה, ופעמים רבות מתקבל הרושם שעבור יו"ר הוועדה, ניסן סלומיאנסקי ממפלגת הבית היהודי, מדובר במטרד שיש להיפטר ממנו כמה שיותר מהר על מנת להשביע את רצון השותפים הקואליציוניים. ההעברה הזאת, כמו יתר ההעברות, אושרה ברוב גדול. ששה מחברי הקואליציה הצביעו בעד ההעברה, ושתי חברות האופוזיציה, ח"כ סתיו שפיר וח"כ זהבה גלאון התנגדו.

ח"כ סתיו שפיר ממפלגת העבודה ניסתה לבקר ולפקח טוב יותר על ההעברות התקציביות. שפיר התעקשה לשאול שאלות את הרפרנטים של המשרדים. כך למשל בדיון על ההעברה הנזכרת לעיל: ההעברה התקציבית הנ"ל של החטיבה להתיישבות כוללת גם ביטוי כספי עבור "הרשאות להתחייב". כלומר המדינה נתנה את אותה הרשאה עבור ביצוע פעולה מסוימת על ידי החטיבה, וכעת נדרש הכסף כדי לממן את אותה התחייבות שניתנה בעבר. ח"כ שפיר חזרה ושאלה את רפרנט משרד הבינוי והשיכון, אריאל יוצר, מדוע הכסף לא נכלל בתקציב החטיבה, אם ידוע היה שצריך לממן את אותן התחייבויות שניתנו. ליוצר לא היו תשובות לשאלה זו, ויו"ר הוועדה סלומיאנסקי, שמתעמת רבות עם ח"כ שפיר לאורך דיוני ההעברות התקציביות והיא גם מתעמתת איתו, סייע לרפרנט המשרד להיחלץ מהשאלה. ח"כ שפיר מנסה להעלות את ההעברות התקציביות על סדר היום גם בכך שהיא והצוות שלה סורקים את סעיפי ההעברות התקציביות שעל סדר היום, ובכך מנגישה אותם לציבור.

על 10% מתקציב המדינה אין דיון ציבורי. 10% מתקציב המדינה לא עובר בחוק, כפי שהתקציב אמור לעבור. 10% מהתקציב לא מאושר בחקיקה ראשית בכנסת אלא בהינף יד, תרתי משמע, בוועדת הכספים. בלי רישום של מי תמך באיזו העברה כנהוג, לצערנו, בהצבעות בוועדות.

ראוי לדרוש נוכחות רבה יותר של חברי הכנסת בדיוני הוועדות בכלל, ובפרט בדיוני ההעברות התקציביות. ראוי לדרוש מחברי הקואליציה שלא יהיו חותמת גומי לגחמה תקציבית של משרד כזה או אחר, פעמים רבות בלי שום קשר לרעיונות שבשמם נבחרו חברי הכנסת לכהן כנציגי ציבור. ראוי לדרוש מחברי האופוזיציה, על אף נחיתותם המספרית בוועדה, ועל אף התחושה שכל ההעברות סגורות מראש, לשאול שאלות, להקשות ולפקח על פעולות הממשלה, כי בדיוק לשם כך הם נבחרו.

סוגיית ההעברות התקציביות היא דוגמה נוספת לחולשתה של כנסת ישראל – המוסד הייצוגי היחיד שלנו – אל מול הממשלה. הטענה לפיה יש כאן בעיית משילות מנותקת מהמציאות שבה הכנסת בכלל ו-ועדת הכספים בפרט, נשלטות על ידי הממשלה.