בינואר 1999 עבר "חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמנהל)” בכנסת וקבע כי במידה והממשלה רוצה לוותר על שטח ריבוני היא צריכה להביא את ההחלטה לאישור הכנסת ולאחר מכן להביא אותה למשאל עם. החוק קובע שהסעיף של משאל עם יהיה רלוונטי רק לאחר שיחוקק חוק-יסוד משאל עם בנפרד ובמועד מאוחר יותר.
לאורך השנים התמסמס חוק היסוד ובנובמבר 2010 עבר תיקון לחוק הנ"ל שקבע את התנאים המדויקים בהם יתקיים משאל עם והחוק לא עוגן כחוק יסוד ואף ניתן לעוקפו ברוב של 61 ח"כים. חודש לאחר שעבר החוק הגיש ד"ר מוחמד וותד עתירה לבג"ץ בנוגע לכך שמאחר ומדובר בשינוי שיטת משטר, החוק למעשה סותר חוקי יסוד ויש לבטלו או לעגנו כחוק יסוד.
בנובמבר 2012 החל ביהמ"ש לדון בעתירה בהרכב שופטים מורחב והכנסת הבינה שיכול להיות שבהימ"ש מתכנן להכריז על החוק כלא חוקתי ולכן הציעה את החוק הנוכחי על מנת להקדים תרופה למכה.החוק הזה מבוסס על הקודם, רק שהוא יעגן את החוק כחוק יסוד ועל מנת לעוקפו יהיה צורך ברוב של 80 ח"כים.
יש לציין שהחוק מדבר רק על שטח ריבוני ישראלי ולכן אין הוא רלוונטי לרוב שטחי יהודה ושומרון אבל, כן תקף לשטחי הגולן וירושלים המזרחית ולכן לאו דווקא יהיה חלק מההסכם הנוכחי אולם, רוה"מ מצוטט כאומר: “אנחנו תמיד יכולים למסור שני מטר באזור ירושלים ולהפעיל כך את חוק משאל העם".
הדיון
תוכן הדיון השבוע (ג') של ועדת החוקה וועדת הכנסת הורכב בעיקרו מעדותיהם של ד"ר כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת.
בקיצור נמרץ, ד"ר כרמון חושב שמשאל העם מסרס את הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל ועם זאת, על בית המשפט היה לדחות את העתירה על הסף כי אין פה עניין של דריסת זכויות מיעוטים וכעת, בגלל שביהמ"ש דן בנושא אצה הכנסת לחקיקה פזיזה בנושא כבד משקל שדורש התייחסות רצינית יותר.
ד"ר בקשי גם חושב שלא היה מקום לבית המשפט להתערב אולם, לדידו, ראוי ונכון לגשת למשאל עם במידה ומדובר בשאלה של ויתור על ריבונות. הוא הביא כדוגמה את משאלי העם שנערכו בקרב מדינות אירופה בנוגע להצטרפות לאיחוד האירופאי ולכן הוא דווקא מברך על היוזמה לחקיקת חוק יסוד.
התייחסות הח"כים הייתה בעיקר לצדדים האדאולוגים של הצעת החוק:
ח"כ צרצור (רע”מ-תע”ל) יצא בנאום חוצה להבות שהבטיח שלום במזרח התיכון ופתיחת שגרריות בכל מדינות ערב. ח"כ פריג' (מר"צ) טען שמדובר בחוק עוקף כנסת ושהוא נובע מחסך במנהיגות. ח"כ לוין (הליכוד ביתנו), היוזם של החוק ויו"ר הוועדה בדיון, לא התרגש מטענות הח"כים והבהיר שלראייתו יש להכיל את שלטון ישראל על כל שטחי הגדה.
ח"כ סטרוק (הבית היהודי) הביכה את עצמה כרגיל באמירות גזעניות ותוקפניות כמו "תגידו תודה שאנחנו נותנים לכם חלק בדמוקרטיה שלנו ולא פותרים פה בעיות כמו בסוריה" וגם לא פספסה הזדמנות לדבר על זכותינו האלוקית על הארץ.
ח"כ מקלב (יהדות התורה) התייחס לחוק מכיוון יותר ענייני ואמר שמכיוון שמדובר בחוק משאל עם הוא פועל כנגד מיעוטים ומאחר וסיעתו מייצגת מיעוט הוא מתנגד וגם תקף את ראש הממשלה על חוסר מנהיגות. ח"כ רותם (הליכוד ביתנו) לא נטל את זכות הדיבור אך הביע מורת רוח ניכרת מהחוק במהלך הדיון ולקראת סופו אף הצהיר שהוא מתנגד.
לדעתי, בסופו של דבר, הצעת החוק היא ניסיונה של הכנסת להילחם על זכותה לוותר על כוחה.
האם זה דמוקרטי? זה עניין שרק דיון ציבורי יוכל להכריע לגביו.
לינקים
כתבה בהארץ על חוק היסוד
http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2079424
כתבה במגפון על חוק היסוד
http://megafon-news.co.il/asys/archives/161449
עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2174493
עמדת פורום קהלת
