היום (ב') נערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הדיון בנושא חוק המסתננים, כאשר ביום רביעי הוועדה תצביע עליו. החוק שואף להסדיר את בעיית בני האדם החיים בישראל שמקורם באריתריאה וסודאן. יוזמי החוק, יו"ר הוועדה מירי רגב והשר גדעון סער נכחו בדיון הארוך והמעמיק (כחמש שעות) ולאורך כולו הסבירו את הרציונל העומד מאחוריו.
יש לציין שחוק דומה שעבר בכנסת לא מזמן נפסל על ידי בג"ץ בטענה שאינו מוסרי. בעקבות פסילה זו יזמו הנ"ל את החוק הנוכחי.
בעקבות החוק יוקם מתקן כליאה חדש, מתקן כליאה פתוח בו יוחזקו כשלושת אלפים בני אדם מאריתריאה וסודאן, שנכנסו בדרך היבשה למדינת ישראל ללא אשרת כניסה. על פי החוק הבין לאומי עליו חתומה ישראל, את בני האדם הללו אין להחזיר למדינתם עקב סכנה ממשית לחייהם שם.
בדיון היום התבקשו כל הגופים הרלוונטיים (השב"ס, משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד הרווחה ומשרד המשפטים) להסביר כיצד הם מתכונים להפעיל את המתקן החדש ובו זמנית לשמור על זכויות האדם עליהם הם מופקדים. השר גדעון סער טען שהשאיפה והרציונל שעומדים מאחורי החוק הם לא לאפשר לבני אדם הללו לעבוד ולחיות בישראל.
לאחר ההסברים הארוכים של הגורמים הרלוונטיים הוחלט שעל בני האדם הכלואים במתקן הפתוח יהיה להגיע אליו ולחתום כשלוש פעמיים ביום. זאת ועוד, הם יורשו לישון אך ורק במתקן הפתוח ויוכלו לצאת ממנו לבאר שבע בעזרת מערך של שמונה אוטובוסים (לכל כיוון) שיעמדו לרשותם.
חבריי האופוזיציה, (תמר זנברג, ומיכל רוזין) בראשות ח"כ דב חנין הגישו הסתייגויות רבות בשם מפלגותיהם (חד"ש ומר"צ בשיתוף מפלגת העבודה) בנוגע לסעיפי החוק. במהלך הדיון הביאו סער ונציגי הממשלה את תשובותיהם על עשרות ההסתייגויות שהוגשו לחוק בוועדה.
בנוסף, ניתנה זכות הדיבור לארגונים לזכויות אדם ולנציגת האו"ם לנושא הפליטים. הנ"ל ניסו להאיר את עיני הגורמים לבעיות המוסריות הקשות בכליאת הפליטים, תוך הסברים מפורטים על הבעיות שיכולות להיווצר במתקן, ובעיקר על היותו בית כלא לבני אדם, שעל פי הגדרת האו"ם (עליה חתומה ישראל) הנם פליטים, לכן אסור לגרשם מהארץ (כפי שנעשה לאנשים ממקומות אחרים). לדעתם אסור ואף לא מוסרי לכלוא אותם.
השר גדעון סער חזר וטען שהאנשים הללו אינם פליטים (אז מדוע לא מגרשים אותם?) והדיון הוא בכלל על מהגרי עבודה (אז מדוע הממשלה ממשיכה לאשר הבאתם של עוד מהגרי עבודה?) ויושבת ראש הוועדה ח"כ מירי רגב סיכמה, "הייתי שמה את כולם במתקן, זה מחדל של כל ממשלות ישראל. לכן כולם משלמים מחיר כבד. אין מדינה נורמאלית שהייתה נותנת לדבר כזה לקרות כמו במדינת ישראל, אצל כולם יש מתקני כליאה. חובה על הבית הזה להגן על אזרחי המדינה שלנו, זו החובה שלנו."
יש לציין שהדיון היה מעמיק וארוך וניתנה בו זכות הדיבור לכל המעוניין. עלות החוק נאמדת בכ 450 מליון ש"ח כאשר הוא מאפשר להכיל בתוך מתקן הכליאה (הפתוח) עד ארבעת אלפיים בני אדם בכל זמן נתון לתקופה של עד שנה. בדיון לא נשאלה כלל השאלה, מה יעלה בגורלם של שאר הפליטים והמסתננים מהמדינות האלה, שמספרם נאמד בכשישים אלף. זאת ועוד לא ניתנה הדעת בדיון, מה יקרה כשתעבור השנה בה הם ישהו במתקן.
מהחוק המוצע מתקבל הרושם, שיוזמיו לא באמת מחפשים פתרונות לבעיה הקשה בה המעורבים בדבר נמצאים, אלא מחפשים פתרונות פופוליסטים חסרי מוסר ויקרים, אשר יגרמו לכל הצדדים להפסיד.
אם חוק זה יעבור, המדינה תבזבז סכום כסף גבוה דרך מעשה לא מוסרי, וכל זאת ללא פתרון אמיתי לבעיה. רובם המכריע של האנשים הנמצאים בישראל מהמדינות הנדונות ימשיכו להסתובב ברחובות ללא תנאים והסדרים. המעטים שיועברו למתקן הפתוח יסבלו מחוסר חופש מוחלט.
במקום לנצל את הכסף הרב שיוצא על הפרויקט הנ"ל לאי-פתרון הבעיה, ניתן היה לפתור את הסוגיה בדרך בה כולם היו יוצאים נשכרים. המדינה הייתה מקבלת אנשים אלו כפליטים ומעניקה להם חינוך הולם, תנאים, זכויות ואף מוצאת להם עבודה במקום לייבא מהגרי עבודה נוספים. כעת בעוד שנה (אחרי שהחוק יעבור) ניפגש שוב, ללא הכסף – ועם אותן הבעיות – ואף קשות יותר.
אך יש מי שלו כנראה החוק דווקא נותן פתרון, אלו הם יוזמי החוק, שהרוויחו סיקור תקשורתי התואם את קהל מצביעיהם – ובכך מחזק אותם אישית. אוי, מחיר הפופוליזם הזול. כמה עצוב.
One comment
Pingback: נציגי מבקשי המקלט בכנסת: "הכירו בנו כמבקשי מקלט עד שיהיה שלום בארצנו" | המשמר החברתי