ועדת העבודה והרווחה התכנסה בשבוע שעבר (ג') לדיון בנושא מדיניות רשם המהנדסים והאדריכלים לגבי בוגרי אוניברסיטאות שלמדו בחו"ל. בפניה של ח"כ חנא סוייד בנושא טען חבר הכנסת שתושבים שלמדו באוניברסיטאות הללו, במקצועות ההנדסה והאדריכלות, נתקלים בקשיים בכל הקשור לרישומם בפנקס המהנדסים והאדריכלים. לאור המצוקה ביקש סוייד דיון מהיר בנושא.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי רוזנטל, טען בסיכום הדיון שדרושה שקיפות לגבי הקריטריונים המזכים ברישום, שכן בלתי סביר שאדם שהשקיע את מיטב שנותיו ולאחר מכן חזר או עלה לארץ עם תואר אקדמי מתאים, לא יירשם ותחסם זכאותו לעסוק במקצועו או לחתום על תכניות בנייה. היו"ר הנחה את רשם המהנדסים לפרסם באתרים הרלוונטיים רשימה ,או לפחות הפניה לרשימה, של המוסדות המוכרים ע"י המדינה.
יוזם הדיון ח"כ סווייד ביקר את חוסר השקיפות בראיונות שנערכים לבוגרי התארים עבור קבלת רישיון, וביקש שבמקום ראיון יבוצע מבחן אחיד לקבוצה גדולה ולא הומוגנית של מועמדים. בתגובה, נציגת משרד הקליטה הסבירה לח"כ סווייד שהרעיון שלו רק יחמיר את המצב, שכן בבחינות קשה להתאים את הידע הספציפי של הנבחן לבחינה. כמו כן, טענה הנציגה, עשויות להתעורר בעיות שפה. היא הציעה שהבחינות יישארו רק למי שמעניין לקבל רישיון – וזאת בנוסף לרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים (הרישיון מעניק למורשים את הזכות לחתום וכן לתכנן מבנים הגבוהים מ-12 מטר.
במהלך הדיון הסביר רשם המהנדסים שקיים ספר בעל הכרה אירופאית ועולמית המכיל רשימות של המוסדות המוכרים – ספר זה הינו המקור להכרה בארץ. כמו כן טען הרשם שכל אדם שפונה אליו לפני התחלת לימודיו מקבל את המידע. וכן סיפר שכבר פושטו הליכים בארבעה מקצועות. הרשם הוסיף וציין לסיום שישנם מקרים שהמוסד מוכר, אך סטודנט יכול לבחור קורסים שונים וכך הוא מסיים עם תעודה כללית שאיננה מקנה את הידע הספציפי ההכרחי למקצוע בו מבוקש הרישום. משתתפים בדיון נדהמו לשמוע שהרשם עובד במשרה חלקית של יום בשבוע.
רשם המהנדסים כלל לא התייחס לשאלת ההשוואה בין הטכניון למוסדות אחרים, וכן לשאלה אם על מוסד מוכר לכלול את כל הקורסים של המוסד החיפאי. כמו כן, לא הובהרה שאלת כמות החומר ושעות הלימוד – האם הן צריכות להיות זהות או לפחות דומות? ובכמה?
בקרב הדוברים נשמעה טענה לפיה הנרשם חייב להיות בעל תואר מחו"ל, עם הכשרה שהיא מעבר לקורס בהיסטוריה של ארכיטקטורה מודרנית – דבר שלא נראה חיוני בעיני. כמו כן הוא נדרש להציג פרויקט גמר שנים רבות אחרי שסיים את התואר בפועל, ולאחר שכבר החל לעסוק באופן מעשי בניהול וביצוע פרויקטים.
במהלך הדיון הוברר שכל הלומד את הקורסים הרלוונטיים במוסד מוכר יירשם ללא קושי. אך הקשיים מתעוררים במקרה שלא נלמדו כל הקורסים או שמספר השעות מופחת, או במקרה שהמוסד איננו ברשימה וקריטריונים אחרים – קריטריונים אלו, לטענת הדוברים, כלל לא מפורסמים ברבים.
בתשובה לשאלתי לאחר הדיון, סיפר רשם המהנדסים והאדריכלים שרוב חברי הוועדות הרלוונטיות למקצועות השונים אינם עובדים קבועים בתחום הרישום, וכן שבוועדות מרצים מהנדסים, יועצים ואחרים. משקיף המשמר פנה עם סיום הדיון ליו"ר, והזכיר שייתכן שמהנדס בנין (גם בטכניון) ילמד קורסים רבים במסלול ניהולי, עובדה שאיננה מכשירה אותו לעבוד כמהנדס בניין – הוא אומנם הוכשר כמנהל פרויקטים, אך הלימודים הפורמליים לא הכשירו אותו להגדיר מבנה כמסוכן, וכן לא סיפקו לו את הידע לבנות מבנים שיעמדו בתקני רעידות אדמה.
היו"ר רוזנטל לא התעלם משאלתי, אך הסביר שמסלולים שונים לא צריכים למנוע רישום כמהנדס. הוא ציין שהרישיון והעיסוק בפועל יהיו פונקציה של הידע המוכח בתעודה, או על פי התמחויות מוסמכות שיעשה בהמשך דרכו. כדוגמא העלה בפניי בעיה דומה בהקשר ללומדי רפואה באיטליה, והסביר שכפי שהייתה שם גמישות ניתן גם לעשות את אותו הדבר כאן. רוזנטל הזכיר שניתן לבצע רישום כרופא למי שהגיע עם תעודה ורק אחר כך ,רק לאחר שיעמוד בקריטריונים של התמחות, יוכל לקבל הגדרה של רופא מומחה.
ח"כ רוזנטל ביצע את תפקיד היו"ר במיומנות יסודיות, ועם רצון לבטל חסמים ביורוקרטים ומיותרים. הוא סיכם והנחה את יו"ר הוועדה לפרסם באינטרנט מראש ובשקיפות כל מידע וקריטריון הרלוונטיים לרישום.
