זוגות נשואים שעובדים יחד באותו עסק: עבריינים על לא עוול בכפם

בתום דיון ארוך וסוער אישרה היום (ד') ועדת הכספים את הצעת החוק הממשלתית לחישוב מס נפרד לבני זוג שעובדים יחד באותו העסק. הצעת החוק תחול משנת המס 2014, ותשנה את חישוב המס המאוחד שהיה נהוג עד היום, וזאת, כמובן, בכפוף לאישור מליאת הכנסת.

על אף שיש הסכמה רחבה על נחיצות החוק וחשיבותו עבור בני זוג העובדים יחד, הדיון היה רווי עצבים ורגשות. רבים מהזוגות כועסים על הצעת החוק הנוכחית, אשר לא כוללת סעיף של ביטול או דחייה באופן רטרואקטיבי של השומות שהוצאו לזוגות. לקראת סוף הדיון צעקו באי הוועדה מקרב הזוגות העובדים שהחוק הוא ביזיון ושערורייה וכי אם החוק יעבור במתכונתו הנוכחית – הזוגות העובדים יקשו ככל האפשר על גביית המס הלא צודקת מצד רשויות המס והמדינה. רבים מהם אמרו לי ולמשקיפים נוספים של המשמר החברתי שבאו לדיון: "אנחנו אנשים עובדים, שמשלמים מס מוגדל במשך כל השנים, עושים צבא ותורמים למדינה. אנחנו מתביישים שככה המדינה מחזירה לנו."

במשך כל השנים תשלומי המס של בני זוג שעבדו יחדיו באותו העסק חושבו במאוחד. כך, במקום מצב היפותטי שבו בעל שמרוויח 10,000 ₪ ואשתו שמרוויחה את אותו הסכום ישלמו מס נפרד, כמו בכל מצב רגיל, חושב להם תשלום מס מאוחד, שהגדיל את תשלום המסים שלהם באופן ניכר.

בשנת 2003 נקבע לראשונה בפסיקה של בית המשפט העליון שניתן לראות את הכנסות בני הזוג כתלויות אחת בשנייה, ולכן ניתן לחשב את המס על הכנסתם בנפרד. פסק דין נוסף של בית המשפט המחוזי בתל אביב מ- 2009 חיזק הלכה זו. כך, ללא הסדרה חוקית, אלפי זוגות שעובדים יחד הסתמכו על הלכת בית המשפט, וחישבו את המס על עבודתם לפי רוח הפסיקה, ולא לפי פקודת המסים.

בפברואר 2012 פירש בית המשפט העליון אחרת את ההלכה הנהוגה, ולפי פרשנות זו כל המקרים של אותו סעיף 66(ד) בפקודת מס הכנסה אינם רשאים להיות מחושבים בנפרד. עם זאת, בית המשפט הביע חוסר נוחות מפסיקה זו וקרא להתערבות המחוקק בסוגיה. רשות המסים "הריחה דם", ומי ששילמו את המחיר בינתיים היו אותם אלפי זוגות ששילמו את מסיהם בנפרד בין 2003 ועד עכשיו. בעניינם הוצאו שומות בגובה רב. מספר נוכחים פנו אלינו וסיפרו כי השומות בעניינם מגיעות לחצי מיליון ₪, וזאת אחרי שכבר שילמו מס נפרד לפי הלכת בית המשפט בין 2003 ל- 2012.

אי אפשר לא לגלות אמפתיה לזוגות העובדים יחד. הם יוצרים מקומות עבודה בעסקיהם, ותורמים למשק לא פחות מאשר כל מיני חברות גדולות שזוכות להטבות מס מפליגות. רשות המסים, מצידה, באה בטענות לזוגות אלו מכיוון שהאחרונים שילמו מס לפי פרשנותם להלכת בית המשפט, במקום לפי הסעיף הקבוע בפקודת המסים. לא זו אף זו, בעצם החקיקה היום קבע המחוקק כי הפרשנות של אלו ששילמו מס בנפרד מ- 2003 ועד היום הם אלו שצדקו, הם אלו ששילמו על פי שאמור להיות. על כך כעסם הגדול על כך שהם נתפסים כעבריינים.

הצעת החוק הממשלתית הנוכחית התיימרה למזג את הצעת החוק הממשלתית שהגיש שר האוצר בתחילת חודש נובמבר, והצעת חוק פרטית שיזם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), והוגשה בתחילת הקדנציה של הכנסת ה- 19 כבר בחודש מרץ. עם זאת יש הבדל מהותי אחד בין הצעות החוק: הצעת החוק הממשלתית קובעת שלא יהיו הסדרים רטרואקטיביים עבור זוגות ששילמו מס נפרד לפי הלכת בית המשפט והחוק הנוכחי, בעוד שח"כ גפני דורש שהשומות שהוצאו לזוגות אלו יבוטלו באופן רטרואקטיבי. בסוף הדיון גפני אף הציע להתפשר ולפצל את הצעת החוק לשניים, כך שהרטרואקטיביות תיבחן רק לאחר בירור פרטני של רשות המסים עם הנישומים.

אין ספק שהסדרה חוקית של המצב המורכב הזה יהיה בוודאות טוב יותר מאשר השארת המצב הקיים, ומדובר בהישג עבור בני הזוג שעובדים יחד באותו עסק. החוק בא לתקן עוול ארוך שנעשה לזוגות העובדים. עם זאת, הטענות הקשות שהטיחו בני זוג העובדים יחד, שהיו כאן בדיון בחברי הכנסת צריכות להישמע היטב: הם האשימו את חברי הכנסת בכך שאינם מחוקקים, ושטובת רשות המסים היא זאת שעומדת לנגד עיניהם, במקום טובת הציבור. וכי מה ההבדל בין בעל ואישה שעובדים יחד באותו עסק ובין אב ובן? או צמד אחים? נוסף על כך האשימו הזוגות את יו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) בכך שהוא מנוהל על ידי ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המסים, במקום לשים אל מול עיניו את טובת הציבור כפי שראוי להיות. כך, במקום שהמחוקק יקבע לגופי הביצוע מה לעשות, גופי הביצוע קובעים למחוקק מה לחוקק. כנראה שבמציאות הפוליטית בישראל עיקרון הפרדת הרשויות דרוש עיון מחדש, והמצב בפועל בתחומים שונים שכבר כתבנו עליהם כאן הוא "עיוות רשויות" הלכה למעשה.

ביטוי לעיוות הרשויות בהצעת החוק הזו ניתן בסעיפי החוק. נוסח החוק שהונח הבוקר על שולחן הוועדה שונה מהחוק המוצע בהצעת החוק הממשלתית המקורית. אל הצעת החוק הוכנסו עזים, שגרמו לכך שרוב הדיון כלל לא עסק בסוגיה המהותית לזוגות הנשואים, והיא סוגיית הרטרואקטיביות. חברים רבים בפורום הזוגות שעובדים ביחד רתחו על כך: אחד הסעיפים, למשל בא להסדיר את גובה הקנס על זוגות שמשתמשים בהסדרי המס כדי לרמות את רשות המסים. לדבריהם, מכיוון שסעיף 191 בפקודת המסים מסדיר בדיוק את אותו הדבר אין בו כל צורך. נוסף על כך, מרב מיכאלי (העבודה) קבלה על כך שהוועדה מכניסה בדלת האחורית את מה שכבר הוצא בחוק ההסדרים. החשד שמדובר בעזים שהוכנסו לחוק מתעצם לנוכח העובדה שסעיפים אלו לא אושרו על ידי הוועדה.

נוסף על כך הצעת החוק הממשלתית הוגשה אך לפני חודש, ועולה לדיון בימים אלה. לטענת הזוגות אמר חבר הכנסת בועז טופורובסקי (יש עתיד): "סופסוף יש לכם חוק, אז עכשיו אתם רוצים שלא יהיה חוק?" הטענה הזאת היא סחיטה לשמה: הזוגות חוששים שיצטרכו לשלם מס מוגדל גם על שנת המס 2014, ובחסות המהירות הזאת פועלים להצעת חוק קשה ולא הוגן עבור הזוגות.

אחד הסיפורים של הזוגות הנשואים שעובדים יחד הוא של בחור בשם לוי שגב. ללוי יש עסק שבו הוא עובד עם אשתו. יום אחד הוא קיבל טלפון מרשות המסים, והגיע פקיד שומה לביתו. לוי מספר שפקיד השומה טען בפני לוי שאשתו היא פיקציה, ממש כך במילים האלה, למרות שלוי הציג את כל המסמכים שמעידים על עבודתה. פקיד השומה איים על לוי שאם הוא לא ישלם את השומה שהוציא לו אז הוא ינקוט נגדו בהליכים פליליים. הוא איים עליו הלכה למעשה. לא זו בלבד שפקיד השומה הוסיף את הכנסות בת הזוג של לוי להכנסות שלו, ובכך גבה ממנו מס מוגדל, אלא שבאופן סותר לחלוטין סירב להכיר בהוצאות עבודתה של זוגתו – שכר טרחה ועבודה, ובכך הכסף שנגבה מלוי היה גבוה הרבה יותר מסך השומה עצמה.

הסיפור הזה, כמו הסיפורים של כל הזוגות העובדים הם סיפורים חורצי גורלות. יש מבין הזוגות העובדים שמכרו את ביתם בגלל השומות שהוצאות להם, יש כאלה שלא יכולים להאכיל את ילדיהם. בתוך מציאות שבה אנשים שורפים עצמם למוות עקב מצב כלכלי ואטימות של מוסדות הממשלה אסור להתעלם מהליך החקיקה הזה ולחשוב שזה לא נוגע לנו. זה נוגע לכולנו, כי כולנו נתקלים באטימות הממסדית בהזדמנות כזאת או אחרת, וזה נוגע לכולנו כי זאת החברה של כולנו. סוף הסיפור הזה ייקבע בהצעת החוק הנוכחית. סעיף הרטרואקטיביות הוא קריטי עבור הזוגות הנשואים שעובדים יחד באותו העסק.

הסיפור הזה מרתיח עוד יותר: לפי עו"ד דורית גבאי, שמייצגת את הזוגות הנשואים, הוצאו שומות ל- 700 זוגות, כאשר יש 21,000 זוגות שהעניין קשור אליהם. כך, לא רק שהשומות האלה בעייתיות, וכמו בסיפור של לוי יש התנהלות כוחנית של רשות המסים, אלא שרשות המסים בוחרת באופן שרירותי ביותר כמה מאות זוגות שמשלמים את המחיר הכבד ביותר על המחדל הזה. כל זאת תחת אצטלה של מלחמה בהון השחור והעמקת גביית המסים, אצטלה שנראית בלוית סחבות לנוכח הטבות המס לחברות הגדולות.

ההתנגדות של יו"ר הוועדה, ניסן סלומיאנסקי, וחברי הקואליציה להסדרת הרטרואקטיביות של החקיקה תמוהה עוד יותר על רקע העובדה שכל חברי הקואליציה שנכחו והצביעו בדיון חתומים על הצעת החוק של גפני שכוללת בעצמה סעיף המסדיר את הרטרואקטיביות של החוק. האם חברי הכנסת לא מבינים על מה הם חותמים? מה השתנה מאז חתימתם על הצעת החוק של גפני ועד היום? ח"כ סתיו שפיר (העבודה) שאלה את יו"ר הוועדה האם הוא מודע לכך שהוא חתם על הצעת החוק של גפני, והוא בעצם מתנגד להצעת חוק שהוא עצמו חתום עליה, אך סלומיאנסקי התעלם מהערה זו.

יו"ר הוועדה, סלומיאנסקי, ניסה להפוך את הדיון למלחמה בין קואליציה לאופוזיציה. לאחר הטענות שנשמעו נגד החוק הוא ביקש לכנס את הקואליציה להתייעצות במשרד שמאחורי הוועדה. הזוגות הנשואים שאלו: "ומי ייצג אותנו בשיחה הזאת? למה הם מתכנסים עם ערן יעקב מרשות המסים ולא איתנו?" לשאלת חברי הכנסת מהאופוזיציה סלומיאנסקי אמר שערן יעקב לא נכח בהתייעצות.

כשהתחדש הדיון אמר ח"כ גפני אמר על ההתייעצות: "אני רוצה להביע מחאה חריפה על ההתנהלות. יש הצעת חוק ממשלתית, ויש הצעת חוק שחתומים עליה 70 חכים. זה לא קואליציה אופוזיציה. גם אנחנו רוצים להיות חלק מהעניין. אף אחד מאיתנו לא נהג ככה, ולא הייתה שום סיבה לעשות את זה. יש פה אנשים עם ניסיון שיש להם מה לומר."

ההתייעצות הקואליציונית מעוררת דאגה לגבי התנהלות הוועדה: האם לחברי הקואליציה בוועדה אין חופש הצבעה? לאורך כל ההצבעה על ההסתייגויות ועל החוק עצמו כל חברי הקואליציה יישרו קו עם עמדתו של סלומיאנסקי, למעט מספר קטן של הצבעות שבהן ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) וגילה גמליאל (הליכוד ביתנו) נמנעו.

לזוגות הנשואים שבאו לוועדה היו טענות קשות על כל ההתנהלות: הם קבלו על כך שסלומיאנסקי מובל על ידי רשות המסים, וזאת למרות עמדתו המנוגדת של היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד אייל קציר, על כך שהם לא זכו להשמיע הערות קונקרטיות לסעיפי החוק במהלך הדיונים עליו, ולבסוף הם נדהמו מהאוטומציה של הדיון, חשו לא מיוצגים על ידי חברי הכנסת מהקואליציה, וקראו "זה משחק מכור."

נוסף על כל זאת, רשות המסים כלל לא הציגה לוועדה הערכה לכמות הכסף שאמורה להיגבות משומות המס הללו (אך יש הערכה של מחקר המרכז והמידע של הכנסת). כמו כן פגישה שהייתה אמורה להיערך בין נציגי הזוגות הנשואים לבין נציגי רשות המסים לא התקיימה. ח"כ גמליאל תקפה את סלומאינסקי על כך, ואמרה: "לא קיבלנו את הנתונים, ולא דנו בסוגיה הרטרואקטיבית, ולא הייתה פגישה בין הזוגות לבין רשות המסים. גם כשרוצים להעביר חוק יש הגינות. אתה לא תסתום את הפה ליועץ המשפטי, לחברי הוועדה ולזוגות הנשואים."

הצעת החוק עברה ברוב של תשעה מול שלושה. התשעה שהצביעו בעד החוק הם יו"ר הוועדה, ניסן סלומיאנסקי, חברי הכנסת של "יש עתיד", עופר שלח, עליזה לביא, קארין אלהרר ויפעת קריב. ח"כ גילה גמליאל ורוברט אילטוב (הליכוד ביתנו), ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) וח"כ אלעזר שטרן (התנועה). כמו כן נכחו מקרב הקואליציה: יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין וח"כ חמד עמאר (הליכוד ביתנו).

השלושה שהתנגדו הם: ח"כ סתיו שפיר ואראל מרגלית (העבודה), וח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה). כמו כן נכחו: ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וח"כ מרב מיכאלי (העבודה), בחלק מהדיון נכח גם ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ).

בלטו בחסרונם בהצבעה שני נציגים מהקואליציה מסיעת הליכוד ביתנו, ושלושה נציגים מהאופוזיציה מסיעות ש"ס, מרצ ובל"ד.