נוכחים: ליה נירגד, ורדה גיל, יפתח בריל, אילנה בן-עזרא, יונתן פלד, אוריאל רז, בועז רקוץ', נירית שרון, דניאל דור, ברוך אורן.
רשם: יפתח בריל
ריכוז החלטות
בישיבה זו התקיימו דיונים בלבד ללא החלטות.
ליה – פותחת את הישיבה.
שני נושאים על הפרק: היערכות תקציבית לשנה הקרובה; דיון בצמיחה שלנו ובהשלכות על פתיחת השורות והגבולות שצריך לשים על קבלת חברים ואופי הארגון.
היערכות לדיוני תקציב העמותה בשבוע הבא
בועז – מדבר על ההשלכות של שינוי אופי תפקיד הרכז הפרלמנטרי ל"רכז משקיפים" עם החלפת גיא בחובב ינאי. יש לאחרונה התפתחויות חיוביות במהלך שלנו בכנסת, שאני באופן אישי מטפל בו: קידום הרישום של שמות המצביעים בוועדות הכנסת. השגנו תמיכה מראשי ועדות רבים ממפלגות שונות, אופוזיציה וקואליציה כאחד. (בועז פורש את השיקולים הטקטיים הנוגעים לפנייה לפוליטיקאים שונים ולמועד פרסום המהלך בתקשורת).
קיבלתי בביקורי בארצות הברית שני משובים חיוביים משני אנשים – הראשון אחד ממייסדי AVAZ, השני מהאחראית על החברה האזרחית בפדרציית הארגונים היהודיים בניו-יורק. הם חיוו את דעתם שאנחנו ארגון רציני ופעיל יותר מארגונים גדולים בהרבה מאתנו. לדעתי התגובות האלה מחזקות את המעמד שלנו בפני הקרנות שתורמות לנו כרגע, הקרן החדשה ומוריה.
בעניין התקציב: קרן SEBA החליטה להגדיל את התמיכה בנו בחמישים אחוזים, הקרן החדשה מבטיחה לתמוך בנו. קרן מוריה הבטיחה לנו היום שתמשיך לתמוך בנו. אני עדיין מחכה לתשובות מהפדרציה בניו-יורק, מקרן מוריה, מ-NED וכו'. אני ונאווה מטפלים במגעים האלה. למה אנחנו שוב בדילמה תקציבית, כמו בשנה שעברה? מפני שכדי לשמר את הפעילות הנוכחית שלנו יש כרגע משאבים שיספיקו לקצת יותר מחציון [שאר המשאבים עדיין לא מובטחים]. זה נובע בין היתר מההחלטה של קרן XXX [שם הקרן הושמט לבקשתה עד להכרעת הוועד המנהל באשר להיענות לבקשת החיסיון], שתרמה לנו בשנה האחרונה 150 אלף שקלים, לא לתרום בשנה הבאה לשום ארגון של החברה האזרחית. ההמלצה שלי היא לעשות כמו שעשינו בשנה הקודמת: לבנות תקציב לחציון ולעקוב אחרי ההתקדמות בגיוס תרומות. אם אראה שמסתמן מחסור במשאבים לחציון השני, אבקש לכנס את הוועד אחרי רבעון ולדון במצב.
אוריאל – החשוב הוא לדעת לא רק כמה כספים יתקבלו, אלא גם מתי. יש לברר בקרנות מתי אמורים להיכנס הכספים שהן הבטיחו.
בועז – מפרט את המועדים שבהם עתידות הקרנות להעביר אלינו את הסכומים המובטחים. המידע הזה קיים אצלנו.
ליה – אנחנו נצטרך בחצי השנה הקרובה להקדיש משאבים לגיוס כספים בישראל. לצורך זה דרושה עזרה מחברי הוועד בארגון חוגי בית וכו'.
ברוך – הציפייה שלי מהמסמך שיוגש בשבוע הבא הוא שיפורט בסקציה נפרדת מהם הסכומים שהובטחו, אלה שיינתנו בסבירות גבוהה ואלה שבסבירות נמוכה יותר. שנית, חשוב לי שמעבר לרמת המספרים האפורים יהיה לנו, חברי הוועד, מרחב תמרון לדבר על חלוקת המשאבים ברמה כללית יותר.
אוריאל – מהן התכניות לעבודה בגיוס תרומות לאחר שנאווה תצא לחופשת לידה, כנראה בינואר?
בועז – לא יחליפו אותה בזמן החופשה, אבל עובדים אחרים יתחלקו במשימות שלה.
ורדה – שואלת אם סתיו, רכזת השטח, מכוונת את אירועי השטח גם מנקודת מבט של פוטנציאל לגיוס תרומות.
יפתח – לדעתי לא טוב שהמטלה של גיוס כספים תשפיע על המטלות של עובדים אחרים. באופן כזה יותר מדי משאבים של הארגון יופנו לענייני מימון.
דניאל – אנחנו צריכים לפצח את הסוד, כיצד לגייס תרומות מציבור גדול של אזרחים שיתמכו בנו. כמו כן, לא כדאי להכין תכניות תקציביות שכרוכות בפיטורים של עובדים ושינוי תפקידם.
ליה – אני מסכימה, לדעתי לא כדאי בשלב הזה לערוך שינויים בהגדרות התפקידים, מה גם שהמבנה הנוכחי פועל לא יותר מחצי שנה.
יפתח – מסכים.
ליווי רכזי תחומים על ידי חברי הוועד
ליה – מבקשת לוודא שהסידור שנקבע, לפיו התכתובת בכל תחום פעילות מגיעה לאחד מחברי הוועד שהתנדב לכך, אכן פועל.
בסבב בין חברי הוועד עולה שהסידור מתבצע רק באופן חלקי, ובמקרים רבים חברי הוועד לא מקבלים עדכונים על הנעשה בגזרת הפעילות שלהם.
ברוך – מציע את עצמו לייעץ בענייני תרומות במימון המונים בארץ.
יפתח – לדעתי לשם מראית עין כדאי שלא, בגלל הסכסוך המשפטי שעמותת שישה צבעים של ברוך מעורבת בו עכשיו בענייני גיוס תרומות.
חלק מהנוכחים – לא רואים בעיה עם כך שברוך יהיה מעורב ברמת הייעוץ.
ליה – מבקשת לראות איך כל אחד מחברי הוועד יודע איזה רכז הוא אמור ללוות במסגרת הכנת תכניות העבודה.
ורדה – אני חושבת שכחברת ועד תפקידי להתוות מדיניות, ולשם כך אני צריכה לקבל מידע. אני לא אוותר על הדיווח ועל הידיעה מה קורה.
בועז – עד כה תכניות העבודה לא היו תמיד מוגדרות היטב, אבל מעכשיו התכניות יהיו מוגדרות יותר וכל חבר ועד ורכז יוכלו לקבוע את מנגנון הליווי שנוח להם.
ברוך – אני מוצא שקשה לי מאוד לעבור על הפרוטוקולים והעדכונים של חברי הצוות ברמה השבועית. יש מערכות טכנולוגיות שמאפשרות לנהל מעין "מליאת פעילים" מוכוונת-משימות.
בקשה שהמשמר החברתי ינהל את כספי הקואליציה להעסקה ישירה
ליה – בועז ביקש ממני שנצביע על הבקשה של הקואליציה להעסקה ישירה שננהל את הכספים של הקואליציה.
יפתח – מסביר את הסוגיה. הקואליציה אינה ישות משפטית, והיא זקוקה לארגון שינהל את הכספים אחרי שהארגון הקודם שעשה זאת החליט להפסיק את הסידור. "המשמר החברתי" הוא חבר הקואליציה להעסקה ישירה, ולכן אפשר בלב שלם להגדיר את פעילות הקואליציה כאחת הפעילות של המשמר.
אוריאל – אני הייתי רוצה לפני ההצבעה לקבל פרטים על ההסכם עם הקואליציה.
בועז – אם כך אני מבקש לדחות את ההחלטה. (בעקבות הערה של אוריאל) אם נקבל החלטה לנהל את הכספים ותתווסף עבודה לגזבר, יכול להיות שזה יקבל ביטוי במשכורת של הגזבר.
הגבלת הפתיחות של המשמר החברתי לפעילים בעלי השקפות שונות?
ליה – פותחת דיון על נושא הפתיחות של ה"משמר" לפעילים ומתנדבים בעלי השקפות שונות. הבעיה כבר מופיעה בדמות משקיפים ופעילים שלנו שהם ליברטריאנים מוצהרים, אנשי ימין, חושבים שאנחנו "חבורה של סוציאליסטים" וכו'. מה יחסנו אליהם? הם מצביעים למדד, הם באים לוועדות, ולא תמיד ברור להם שאחת המטרות שלנו היא לקדם חקיקה חברתית.
יפתח – לדעתי ההחלטה צריכה להיות דיכוטומית: או שמודיעים למתנדבים מראש שאנחנו פתוחים רק לאנשים בעלי השקפות מסוימות, לפני שהם נכנסים לפעילות כלשהי – או שמאפשרים למתנדבים לבצע במשמר כל פעילות. לא ראוי שנקבל אנשים למשימות מסוימות ונוחות לנו, אבל נחסום אותם מפעילות בזירות פעילות אחרות (כמו הצבעה על המדד).
יונתן – חשוב שלארגון יהיו שוליים ברורים. אני חושב שלמשמר צריכות להיות עמדות מסוימות, אפילו עמדות לגבי חוקים. יש לחדד את הזהות שלנו. אני מציע שני כלים לחידוד: (1) לקבוע עמדות של המשמר לגבי הצעות חוק שנוגעות לשאלות חברתיות (2) לקדם יוזמות מסוימות של חברי כנסת ושל הציבור הרחב.
ברוך – אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך כפי שאנחנו פועלים עכשיו, ולא לקבוע דוקטרינה. אנחנו כתב פרלמנטרי: הכתב הוא פעם ימני, פעם שמאלי. העובדה שאנחנו עושים משהו שאף אחד אחר לא עושה נותנת לנו אהדה, ברמה השיווקית. שנית, עצם העיסוק שלנו במבט על בית המחוקקים מחזק את התפיסה שאנחנו פועלים למען 99 האחוזים ולא למען האחוז. המסר הזה חזק מכל דוקטרינה. אני חושב שהדרך לחזק זהות של ארגון היא לא בשער הכניסה, אלא בחינוך. הכשרות לפעילים הן הדרך הנכונה לחדד את הזהות החברתית שלנו.
דניאל – אנחנו שמנו לנו למטרה שני דברים סתירתיים. האחד מושך לכיוון מוגדר יותר מבחינה אידיאולוגית, השני מושך לכיוון פתוח יותר של העצמה אזרחית. בניגוד למה שאנחנו חושבים בדרך כלל כשמאלנים, שאם נעצים את האנשים הם יראו את טובתם – זה לא תמיד עובד ככה. אנחנו עלולים להפוך בהדרגה לארגון שקיפות בלבד. בתנאים כאלה רוב האנשים שיושבים כאן במעגל לא ימצאו את עצמם בארגון. אני מציע שנעשה הבחנה ברורה בין מה שהארגון עושה לבין האופן שבו הארגון משרת אזרחים. הסכנה העמוקה והמיידית היא בתחום המדד, ואני בטוח שכפי שאנחנו מתנהלים כרגע, תוך שנתיים שלוש שיפוטי המדד שלנו יהיו השיפוטים של יאיר לפיד. בדיוק כפי שאף אחד לא יכול להיכנס לישיבות הוועד ולהצביע – ככה לא כל אחד צריך להיות רשאי להצביע על עמדת המשמר במדד.
בועז – אני חושב שמה שדני מעלה הוא נכון. השאלה היא אם יש איום או לא – ולא האם האיון מתממש עכשיו או בכנס הבא. נפגשתי בשבוע האחרון עם שני חברי כנסת. בדיון אחד הייתה משקיפה מטעמנו שצעקה בקולי קולות שאת החרדים צריך לגייס. אותו ח"כ, יו"ר הוועדה, ניגש אליה אחרי הדיון והציע לה לדבר עם רכז המשקיפים של הארגון, כי נראה שהיא לא מפוקסת עם הגישה שלנו.
ורדה – אתם שמים לב שחלק מהדיון הזה נוגע לשאלת החזון. אני רואה את האידיאולוגיה שלנו בשלושה נושאים: (1) צדק חברתי. מי שמצטרף אלינו מצרף לזה. (2) עבודת הכנסת. הרבה גופים יכולים להתחבר לזה, אז זה בסדר חשיבות שני. (3) נושאים שאנחנו לא נוגעים בהם – שאלת החרדים ושאלת הכיבוש, שיש להם השלכות לגבי חלוקת משאבים בחברה. לדעתי אנחנו מפחדים לגעת בהם. אני חושבת שעניין המדד הוא מקום טוב להתחיל בו.
אוריאל – אני הייתי ממליץ שנכתוב מסמך של העקרונות שלנו, ושהמשקיפים יחתמו עליו. מפני שהיום אין לנו שום סנקציה נגד משקיפים שיחרגו מהכללים שלנו. אבל אני חושב שאם יהיו מספיק משקיפים תומכי צדק חברתי, מקשת רחבה של דעות, אזי האחרים ייבלעו ביניהם ואף אחד לא יספור אותם.
דניאל – רציתי לומר שההבדל בין להשתתף לבין לייצג הוא הבדל מכריע בסוגיה הזאת. ייתכן מאוד שכשאדם מתנדב להשקיף בוועדה הוא צריך לקבל טלפון מרכז המשקיפים שמודיע לו שאם בכוונתו לדבר, עליו להכיר את העמדות הרשמיות של הארגון.
