ועדת הכספים הפילה יוזמה להחזיר את שיעור המע"מ ל- 17% במקום לבטל את העלאת מס הכנסה היום (ד') בדיון בנושא עדכוני התקציב לשנת 2014. הצעת התקציב המעודכנת, הנובעת מפערים גדולים בין צפי ההכנסות וההוצאות בזמן עריכת התקציב ביוני האחרון לבין ההערכות העדכניות, מבקשת לבטל את העלאת של מס ההכנסה שהייתה אמורה להיכנס לתוקפה ב- 1.1.2014.
נציגי משרד האוצר בדיון, הממונה על אגף התקציבים, אמיר לוי, והכלכלן הראשי, ד"ר מיכאל שראל, נימקו את ביטול העלאת מס ההכנסה בכך שביטול מס זה יפחית את ההכבדה על נטל המס, תעודד את האזרחים לעבוד ובכך תעודד את הצמיחה. מנגד, חברי האופוזיציה בוועדה הציעו לבטל את העלאת המע"מ האחרונה, שנכנסה לתוקף בתחילת יוני, במקום ביטול העלאת מס ההכנסה. לדבריהם, המס העקיף פוגע לא רק בציבור רחב יותר בחברה הישראלית, אלא גם בציבור העני יותר, וציבור זה הוא הראשון שזכאי לפיצוי על הגזירות הכלכליות שהוטלו עליו.
לדברי שראל ההשפעה של גובה המע"מ של הצמיחה היא שולית, בעוד שהפחתת נטל מס ההכנסה תביא להגדלת הצמיחה. שראל אמר שהדרך לטפל באי השוויון היא לא דרך המיסוי, מכיוון שהשפעת המיסוי קטנה ממה שנראה. הוא נתן לדוגמה מקרה שבו שכרו של פלוני עולה לאורך זמן, וטען שעליית השכר שלו הופכת את מה ההכנסה לפרוגרסיבי יותר.
מה ששראל שכח לציין זה שהשכר בישראל נשחק כבר שנים ארוכות, ובמקביל לכך על יוקר המחייה בישראל מרקיע שחקים. ח"כ סתיו שפיר הגיבה לדבריו של שראל ואמרה: "אי אפשר להתייחס למיסוי בלי להתייחס לשכר שתקוע כבר שנים, ואי אפשר להתעלם מכך שבמדינות רבות המע"מ הוא דיפרנציאלי. מס הכנסה לא יכול להיות פרוגרסיבי".
לוי, מצידו, תרם גם הוא לנימוקי האוצר וטען ש"הורדת נטל מס ההכנסה תעודד אזרחים לצאת לעבוד, ותשפר את מצבם הכלכלי של אלו העושים כך ובפרט של משפחות בעלות שני מפרנסים". האמירה של לוי תמוהה ביותר, שלא לומר מקוממת. לוי, ממרום מושבו במשרה ציבורית גבוהה, שבה השכר הממוצע הוא 40,000 ₪, על פי דוח השכר במגזר הציבורי, כנראה שכח מה הוא מצבם של רוב העובדים במשק, והוא גם כנראה התעלם מנתוני דוח העוני האחרון, שמצביע על הכפלה של במשפחות בעלות שני מפרנסים שנמצאות מתחת לקו העוני בעשור האחרון. בכך הוא מזכיר את הניתוק שאפיין את דבריו של שר האוצר על גברת ריקי כהן מחדרה.
הניתוק הזה בא לידי ביטוי גם בטיב השירותים שמקבלים אזרחי ישראל. לוי ושראל מתעלמים מכך ששיעור ההוצאה הציבורית כחלק מהתוצר קטן בעשר השנים האחרונות מ- 50% ל- 42% בלבד. כך, לא זו בלבד שאזרחי ישראל משלמים הרבה מס באופן יחסי, ולא די בכך שהמס שמשלמים האזרחים הוא רגרסיבי ופוגע באוכלוסיות רחבות וקשות יום, אלא השירותים שמקבלים אזרחי המדינה תמורת תשלום המסים שלהם הוא דל ביותר.
בהקשר זה יש להזכיר את שערוריית "תיירות המרפא", שאוהדיה מצדיקים אותה בגלל ייבוש התקציבים של הרפואה הציבורית, ואת הניפוח המכוון של תקציבי המשרדים השונים בסעיפי "רזרבות" ו"הוצאות שונות" שלא ניתן לנצלם. לכך יש להוסיף את הוצאות הביטחון הגבוהות, ובכך נותרנו עם תמורה אפסית לכלל האזרחים בישראל עבור תשלום מיסיהם.
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), מיהר להקריא את הסעיפים של ההצעה לפני תחילת דיוני המליאה. הסתייגות חברי האופוזיציה בבקשתם להוריד את המע"מ ולא את מס ההכנסה, כבר עלתה לדיון, ואז יו"ר הוועדה שם לב שאין לו רוב בוועדה. חיש מהר הוזעקו חברי קואליציה נוספים בדמותם של ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) וח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו), ויחד עם חברי הקואליציה האחרים בוועדה מנעו את קבלת ההסתייגות.
הפרקטיקה של הזזת חיילי הקואליציה ממקום למקום לפי הצורך היא לא חדשה. עם זאת היא מהווה זלזול בעבודת הכנסת, ובחשיבות של החוקים שנחקקים בה. דרך קבע חברי כנסת נכנסים לוועדות להצביע לפי עמדה כזאת או אחרת, ללא שמץ של מושג על נושא ההצבעה ועל האלטרנטיבות הקיימות לה.
דיון נוסף בהצעת החוק יתקיים ביום ראשון.
חברי הקואליציה שהצביעו: יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), ח"כ עפר שלח (יש עתיד), ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו), ח"כ אלעזר שטרן (התנועה).
חברי האופוזיציה שהצביעו: ח"כ מיכל בירן (העבודה), ח"כ סתיו שפיר (העבודה), ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), ח"כ יצחק כהן (ש"ס), ח"כ זהבה גלאון (מרצ). לא נכח ח"כ מסיעת בל"ד, סיעה אשר לה חבר אחד בוועדה.
כמו כן נכחו במהלך הדיון: ח"כ אראל מרגלית (העבודה), ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי).
