הצעת חוק קרן הגז: פירות הקרן מרווחי הגז יוקצו על ידי הממשלה, באישור ועדה מיוחדת

עדותו של חובב ינאי:

בתום דיון ארוך אישרה אחר הצהריים (ב') ועדת המדע בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את הצעת החוק "קרן לאזרחי ישראל", והעבירה אותו לקריאה שנייה ושלישית במליאה הכנסת. הקרן, שמטרתה היא לנהל את הכנסות המדינה מהיטל המס על רווחי הגז והנפט ("מס ששינסקי), תעביר מדי שנה 3.5% מפירות השקעותיה לפי בקשת הממשלה, ובאישור הכנסת.

עיקר המחלוקת בהצעה החוק הייתה על אופן הקצאת הכספים של פירות הקרן. האוצר דרש בנוסח הראשוני של הצעת החוק שסכום ההקצאה של כספי הקרן יעבור לידי אוצר המדינה, שיקבע כיצד לחלק אותו בהתאם לאותן מטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות. גפני עמד על כך שתוקם ועדה פרלמנטרית שתפקח על הקרן, ושחצי מחבריה יהיו חברים בוועדה נוספת, המשותפת גם לוועדת הכספים, שתקבע את השימוש בכספי הקרן.

מדובר בשינוי קוסמטי, שכל מטרתו היא הוספת עוד מכשול, לכאורה, בכנסת בדרך לאישור הקצאת הכספים. זאת עקב בולטות הממשלה בהליכי החקיקה בכלל, ובהיותה מנסחת ההצעה לשימוש בכספי הקרן בפרט. נציג אגף תקציבים בדיון אמר זאת באופן מפורש: "פירות הקרן יוקצו כל שנה בהתאם למדיניות הממשלה. הסכמנו להקים ועדה מיוחדת לפיקוח על הקרן, אבל לא הסכמנו שהוועדה תקבע את השימושים בכספים אלה".

בכך, בעצם, ההצעה סוטה מהקו שנקבע בחוק ששינסקי: במקום שימוש ארוך טווח ובר קיימא לטובת המטרות החברתיות, הכלכליות והחינוכיות שנקבעו בחוק, כספים אלו לא רק עלולים לשמש את האוצר באופן שסוטה מאותה חשיבה ארוכת טווח, אלא אף עלולים להיות תקציב ב' של האוצר.

בימים שבהם נערך קיצוץ בשירותים החברתיים, על רקע החלטת שר האוצר וראש הממשלה להקטין את ההוצאות הציבוריות של הממשלה, אין זה דבר של מה בכך: המשרדים החברתיים עלולים להיות מקוצצים, ואת הקיצוצים ייקחו מפירות הקרן בטענה שמדובר במטרות ההולמות את רוח חוק ששינסקי. במציאות פרלמנטרית שבה הממשלה דורסת את הכנסת בשם המשילות, כוחה הדל של ועדה פרלמנטרית לא יעמוד בפני נציגי הממשלה, ממש כפי שכוחה של ועדת המדע לא עמד, וממש כפי שקורה באופן יומיומי כמעט בוועדת הכספים ובוועדות נוספות בכנסת.

מחלקות נוספת ניכרה גם ביחס לאופן ההשקעה של הקרן. נציגי האוצר ובנק ישראל טוענו כי בשל ה"מחלה ההולנדית" לא רצוי להשקיע את כספי הקרן בישראל או במדינות הסוחרות איתה באופן הדדי. "המחלה ההולנדית" מתייחסת למיתון העמוק שנכנסה אליו הולנד בסוף שנות ה- 50 ותחילת שנות ה- 60 של המאה הקודמת, לאחר שמצאה גז רב בים הצפוני. הכסף שנכנס למדינה בעקבות ייצוא הגז הזה פגע המטבע המקומי ובייצוא, והביא למיתון.

חברי הכנסת אראל מרגלית (העבודה), שמעון סולומון (הליכוד ביתנו) ודב חנין טענו שחלק מהכסף שייכנס לקרן צריך להיות מושקע בארץ. ח"כ חנין העלה הסתייגות בעניין, והסתייגותו התקבלה ברוב של 4 מול 1 (מרגלית, מוטי יוגב (הבית היהודי), אוחיון וניצן הורוביץ (מרצ) מול יו"ר הוועדה גפני. לפתע גפני קלט שהחוק בורח לו מהידיים, וביקש להצביע על ההסתייגות שוב.

העוזרת הפרלמנטרית של שר האוצר לפיד, שנכחה בדיון, לחשה לח"כ יוגב מספר הערות באוזנו, ובאורח פלא בהצבעה החוזרת ח"כ יוגב דווקא התנגד להסתייגות. ההצבעה החוזרת לא הוכרעה, כאשר היה תיקו 3 בין התומכים (מרגלית, אוחיון, הורוביץ) לבין המתנגדים (גפני, יוגב, בועז טופורובסקי (יש עתיד).

לא פעם נשמעות טענות על הקושי שבהבאת משקיעים ארצה, ועל החשיבות שבפיתוח הייצוא כדי לעודד כניסת משקיעים לארץ. והנה, כאשר למדינה יש אפשרות להשקיע, היא לא עושה זאת, מסיבות כלכליות. יש מספר מחקרים שחולקים על ההנחה שהמחלה ההולנדית היא אכן הגורם למיתון, אולם טיעוני האוצר נכונים, וגם הגיוניים במידת מה. ובכל זאת, ייתכן והיה ראוי למדינה להשקיע השקעה ארוכת טווח, למשל בדיור, כפי שהציע ח"כ חנין, ובכך גם תגרוף את התשואה בהמשך וגם בסייע לפתרון בעיה אמיתית כאן בארץ.

ח"כ גפני ביקש בהצעתו להביע אמון בפיקוח הפרלמנטרי של הוועדה המשותפת לוועדת הפיקוח על קרן הגז ולוועדת הכספים, שתקבע את השימושים לשמם יוקצו פירות הקרן. לפי האופן שבו התנהל הדיון היום בוועדת המדע, על הכנסת לעשות כברת דרך כדי לזכות באמון הזה מחדש.

ולכו תדעו, אם חוק קרן הגז הגיע לידי ח"כ גפני, בשבתו באופוזיציה, כיו"ר ועדת המדע, לא יהיה זה מפתיע לראות אותו יושב בראשות הוועדה המשותפת על הקצאת כספי הקרן.

ח"כ דב חנין, הציע שחלק מהכסף שייכנס לקרן צריך להיות מושקע בארץ

עדותו של גור ירמיהו:

אתמול (ב') התכנסה ועדת המדע של הכנסת על מנת להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמסדירה מה על המדינה לעשות עם רווחי הגז בשנים הבאות.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון בדברי ברכה ושבח על ממשלת ישראל שהחליטה להביא חוק שתפקידו להסדיר את רווחי המדינה ממשאבי הטבע הנ"ל. החוק, שכבר עבר קריאה ראשונה, קובע שיש להקים קרן שתפקידה לשמור על הכסף שיצטבר ממקורות אלו, לגרום לו לייצר רווחים ואותם לנצל לטובת המדינה.

לדיון אתמול הגיעו הצדדים (הממשלה ומשרד האוצר) כשבידיהם כבר מונח הסכם כולל המפרט את מבנה הקרן, מי ישלוט עליה, מי ינהל אותה ומי יחליט לאן יופנו הכספים הרבים שיצטברו.

בתחילה ההתקפות על ההסכם לניהול הקרן הגיעו מהיו"ר עצמו: "ויתרתי הרבה לממשלה, צריך להשקיע חלק מהכסף בישראל, לדעתי אין לקבוע איזה אחוז מהכסף ילך לאן ואין לקבוע כללים ברורים, אלא תהיה וועדה מיוחדת שתתכנס אחת לשנה ותקבע". אולם דברי היו"ר לא הרגיעו את חברי הכנסת דב חנין, הראל מרגלית וניצן הורוביץ. חנין:" הרגתם את סעיף המטרה, הקרן ועשיית רווחים זו לא המטרה… אם אנחנו (קובעי המדיניות) לא נגדיר סעיף מטרה, בתי המשפט יחליטו בעצמם. ראוי שהכנסת תגדיר בעצמה מה סעיף המטרה".   

מרגלית אף היה תקיף במיוחד: צריך ניהול קרן יותר אקטיבי, לא רק מנהלי קרנות כספים. עשיית רווחים היא לא המטרה. אגף התקציבים יכניס את הכסף לתוך תקציב המדינה".

ח"כ קארין אלהרר: " אני רוצה לדעת מי מבטיח שלא תהיה הפרדה, והכספים הללו לא יגרעו מתקציב המשרדים החברתיים בתקציב המדינה בשיטת הדלת המסתובבת".  ח"כ אלהרר אף התעקשה שיוחלט שחלק מהכסף יגיע גם לרווחה. חברי הכנסת מרגלית, חנין והורוביץ חיזקו את דבריה בזה אחר זה והציעו פתרונות שיובילו לפיקוח ולידיעה ברורה שהכסף יהווה תוספת לתקציבים החברתיים ולמחקר ופיקוח ולא במקום תקציב המדינה.

נציגי האוצר התעקשו שהם מוכנים להתפשר על פיקוח ועל כך שיהיו דיונים מיוחדים בנוגע ליעוד הכסף, אולם הם אינם מוכנים להתפשר על ניתוק של הכסף מתהליך התקציב הכללי ובמיוחד מחיבורו לוועדת הכספים. חברי הכנסת מהאופוזיציה רעמו – חנין: "יוגב אמר ביושר ולא נוח, אך גם אם הם יאמרו שזה תוספת זה ייכלל בחשבון הריאלי של התקציב. אני מציע לשנות את המנגנון לוועדה עצמאית שתקבע מדיניות לטווח ארוך".

ח"כ משה פייגלין הציע שבמקום שמדינת ישראל תשלם 84 מיליארדי שקלים חובות וריבית על החובות, היא פשוט תחזיר את החוב וכך ייחסך הכסף מתשלום הריבית והאזרחים יחיו חיים טובים יותר. כך הגיעו עוד ועוד הצעות מצד חברי הכנסת כמו גם הארגוניים הסביבתיים (מגמה ירוקה, גריין פייס, אדם טבע ודין וצלול) ומומחים מהאקדמיה, חברות פרטיות. נציגי האוצר קבעו בנחרצות שהם אינם מוכנים לפשרה, ואין בסמכותם כלל יכולת להתפשר בסוגיות אילו מכיוון שהסכם זה נקבע ע"י משרד ראש הממשלה והאוצר.

ח"כ בועז טופורובסקי קטע את הדיון בנחרצות: "אני לא מבין מה קורה פה. אנחנו (הממשלה) מגיעים להסכם עם האוצר ופתאום מלא אנשים מקשקשים פה, קדימה בואו נתקדם ונצביע". גפני, לאחר דיון של ארבע שעות ניסה לעדן את המצב וקבע, "בואו נעביר את זה למליאה עם ההסכמות, שתקום וועדה שאחראית על הכסף ושם נדון בבעיות ובהסתייגויות שעלו בנוגע לאן ילך הכסף כאשר תהיה יותר תקשורת וחשיפה".

מי בעד הכריז גפני, והצעת החוק עברה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.