שלשום (יום א') נערך בוועדת הפנים הדיון הראשון מבין שניים בהסתייגויות הח"כים לנוסח המוצע של חוק התכנון והבנייה. הדיון הבא נערך היום (ד'), והסתיים ממש במהלך כתיבת שורות אלו. בשני הדיונים אמורים להישמע רק הסתייגויות חברי הכנסת, ללא דיון ביניהם או עם נציגי ציבור. אחריהם נוסח החוק ייסגר סופית ויעלה להצבעה במליאה.
תיקון חשוב וחיוני שאמור לעלות להצבעה כדי להיכנס לחוק מקשיח אספקט של טוהר המידות בוועדות התכנון. מוצע שחבר באחת הוועדות – ועדה מקומית, ועדה מחוזית או הוועדה הארצית – שאיננו נבחר ציבור, יושעה מיד מפעילות אם הוגש נגדו כתב אישום (בכפוף לאישור היועמ"ש). לא נראה שיש התנגדות להצעה הזאת והיא צפויה לעבור.
שני נושאים חשובים אחרים שהעלו היועצים המשפטיים של הוועדה והתקבלו הוצגו בצורה מעורפלת מאוד: הנושא הראשון הוא שינוי בהגדרה "בעל עניין בקרקע", שחלק ממנו נוגע למי שגר בבית דירות משותף – מאות אלפי אזרחים. הנושא השני קשור בשינוי בהוספת זכויות בנייה לצרכי ציבור ותוספת זכויות בנייה של מועצות מקומיות. תוספת זכויות בנייה מכל סוג שווה הרבה כסף בכל מצב, לכן כנראה נוסח הסעיפים האלו עבר מאבק קשה גם מאחורי הקלעים. חבל מאוד שהנושא לא הועבר בצורה ברורה, כי הוא ישפיע על איכות החיים של כולנו.
בין ההסתייגויות של הח"כים עלו כמה וכמה הצעות חשובות. רק חלקן צפוי להיכנס לחוק בנוסח החדש שלו.
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) הציע למחוק תוספת חדשה לחוק, שתחייב הוספת נציגים ממשלתיים לוועדות התכנון השונות, יחד עם אנשי המקצוע ונבחרי הציבור שכבר מכהנים בהן. אשר מציין, ובצדק, שתי בעיות: הראשונה היא שרשויות חלשות יתקשו לעמוד במימון הדרוש וייאלצו לפנות לעזרה מהמדינה, והשנייה היא שאין תועלת בהוספת נציגים ממשלתיים. כאן כנראה שאשר צודק – תוספת של נציגים שאינם אנשי מקצוע צפויה לסרבל ולהאריך את עבודת הוועדות בלי סיבה. לא ברור אם הסעיף הזה יעבור וייכנס לחוק החדש.
אשר העלה הסתייגות נוספת שייתכן ולא תיכנס לתוקף – וזו אחת החשובות שעלו לדיון בנוסח החוק החדש. אשר מבקש לשנות את סף ההסכמה של שכנים כדי לאשר בנייה שדורשת תב"ע (תוכנית בניין עיר). תב"ע מאפשרת שינוי מהותי בקרקע, ואלה העיקריות שבהן:
- תוספת בנייה, כמו הוספת קומות למשל.
- הכשרת עבירות בנייה, במידה והאישור יתקבל כמוצדק וחוקי בוועדה רלוונטית.
- שינוי ייעוד השימוש בקרקע. שינוי כזה מאפשר למשל לנהל משרדים קטנים בבניין מגורים.
- תוספת אחוזי בנייה: מאפשרת לצמצם את המרווח בין שטחים בנויים.
- שינוי בקווי הבניין. המשמעות היא הגדלה פוטנציאלית של השטח הבנוי על אותה חלקה.
היום עומד הרף על הסכמה לשינויים כאלה על 75% מהשכנים של מגיש הבקשה, וח"כ אשר מבקש להוריד את הרף ל- 50%. בעיני זה שינוי מידתי בהחלט שמאפשר שינויים בבניין מגורים. הרף הקיים הופך לפעמים את מימוש התוכניות האלו לבלתי אפשרי, לא תמיד בצדק. לא כל שינוי תכנוני מהותי צריך לחייב הסכמה רחבה כל כך.
אשר מנסה גם לסגור פינה חשובה מדיונים קודמים, בממשק בין ראשי רשויות לוועדה הארצית לתכנון ובנייה. הנוסח שצפוי להיות מאושר ידרוש תיאום בין הוועדה לראש הרשות המקומית, גם אם לא יסכים לשינוי שיעבור בסופו של דבר. הכוונה היא ליידע את הרשות הרלוונטית לפחות 15 ימים מראש. כך היא לא תגלה שינויים גדולים באיחור, אבל השטף של עבודת הוועדה לא ייפגע. היו"ר, ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו) קיבלה את ההצעה והיא צפויה לעבור.
ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) ניסה להעביר שתי הסתייגויות חשובות שהופלו ע"י ח"כ רגב. אחת הייתה אמורה לשנות את ההגדרה של קרקע פרטית, כדי להבחין מה שייך באמת לאדם פרטי ומה שייך לרשות המקרקעין. כך אפשר היה למנוע שילוב של סחבת מוגזמת בשליטת היזם ומניעה כמעט וודאית של בניית דיור בר השגה על שטחים כאלה. אם כלפה מדייק בנוסח שהציע, חבל מאוד שהוא נפל.
הצעה נוספת של כלפה משקפת ניסיון לדאוג לאינטרס צר של מועצת מקומיות חזקות. כביכול, כלפה מבקש להקל על אישור תוספות בנייה בפריפריה במסגרת בקשה לאשר הקלה בתוספות בנייה ליחידות דיור גדולות מ- 120 מ"ר במחוז צפון ומחוז דרום. אלא שדירות כאלה לא מהוות דיור בר השגה. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) טענה, כנראה בצדק, שכלפה מנסה לדחוף בדלת האחורית הקלות לבנייה של וילות במסווה של בנייה כפרית. כלפה לא הגיב וההצעה הזו נפלה.
חלק מההסתייגויות שהציעה זנדברג, בשם כל סיעת מרצ, באות למנוע תוספת מיותרת של רגולציה – מכוני הבקרה עליהם פירטתי בעדות מפברואר. ההסתייגות של סיעת מרצ מבקשת לבטל את תהליך יצירת מכוני הבקרה השונים – ובצדק. הקמה וחיזוק של מכוני בקרה, חלקם פרטיים, משלבת הוספה מיותרת של רגולציה, הפרטה של סמכויות ממשלתיות והבעת אי-אמון באנשי המקצוע.
עוד בעיה שהמכונים יוצרים, היא הסכנה שייווצרו הבדלים בין החלטות שיתקבלו ברשויות שונות. הסכנה היא שהבקרים שיוסמכו יקבלו החלטות על סמך קריטריונים לא אחידים, גם במכוני בקרה ממשלתיים וגם במכוני בקרה פרטיים. היום החלטות בוועדות התכנון צריכות להתקבל לפי קריטריונים שווים. תוסיפו לזה את העובדה שלא הוגדרו על עכשיו מטרות מדויקות שיהיו באחריות המכונים החדשים ותבינו כמה זה צעד בעייתי.
הסיכויים של ההסתייגות הזו לעבור נמוכים מאוד. לא רק היותה של מרצ סיעת אופוזיציה קטנה מביאה אותנו למצב הזה. גם העובדה שלא נראה סיכוי שחלקים מהקואליציה יתמכו בהסתייגות מהותית כל כך מבהירה כמה הסיכויים אכן נמוכים. בנוסף לעמדת נחיתות הפוליטית של מרצ, גם העובדה שתהליך הקמת המכונים כבר נמצא בעיצומו מפחית עוד יותר את הסיכוי שהמהלך ייעצר. מה הסיכוי שהקואליציה תסכים להצעה שתעצור פרויקט שכבר רץ בהוראת משרדי הממשלה? במקרה הזה, לצערי אין סיכוי אמיתי אפילו לשינויים קלים בהצעה.
בנושא אחר לגמרי בתוך החוק – הסתייגות נוספת של זנדברג אמורה לבטל את זכות הוטו הגורפת שיש היום לראשי ועדות התכנון. במצב הקיים יכול ראש ועדה להפיל כל הצעה בלי להתחשב בשיקול הדעת של חברים אחרים. התיקון הזה, אם יעבור, ימתן את הכוח של ראשי הוועדות במקום שרק יעשה להן טוב. במקרה הזה יש סיכוי טוב יותר שההסתייגות הזאת תתקבל.
דוברים צפויים להציג את ההסתייגויות שלהם בהמשך: תמר זנדברג (הסתייגויות נוספות), נחמן שי (העבודה) ודב חנין (חד"ש). לא הוזכרו ח"כים נוספים.
ח"כים נוכחים:
היו"ר ח"כ מירי רגב (הליכוד-ביתנו), ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי), ח"כ תמר זנדברג (מרצ), ח"כ נחמן שי (העבודה), ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה).
מוזמנים בולטים שנכחו:
ראש מנהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, יועמ"ש ועדת הפנים, נציגת יועמ"ש הוועדה נציגי צה"ל (חלקם הפרקליטות הצבאית), נציגי כמה מועצות מקומיות, 4 לוביסטים בלתי מזוהים.
