ועדת החינוך, התרבות והספורט התכנסה אתמול (ב') לדיון בנושא נגישות ההשכלה הגבוהה לחרשים. היו"ר, עמרם מצנע, פתח את הדיון באומרו שזה דיון מעקב בנושא הנגשת ההשכלה גבוהה לבעלי לקות בשמיעה. בישיבה הקודמת סוכם כי סגן שר החינוך יבדוק את נושא לימוד האנגלית לבעלי לקות בשמיעה. שר החינוך נדרש לטפל בהנגשת המבחנים והכיתות וביטוח לאומי התבקש לספק סל עזר גם ללומדים לתואר שני. הוגשה בקשה להעביר את הדיונים בנושא מוועדת העבודה והבריאות לוועדה זו.
>> לקריאה נוספת באתר הארץ: המדינה מקשה על בעלי מוגבלויות ללמוד לתואר אקדמי מתקדם
בנקודה זו אציין כי הייתה נוכחת מתרגמת לשפת הסימנים אשר מסמנת את דברי הנוכחים. בנוסף, תמליל הישיבה, בעודו מוקלד, הוקרן על הקיר הרחוק. למרות שני צעדי ההנגשה הללו לנכים (בנוסף לקיום הקבוע של תקרה אקוסטית בחדר הישיבה) אעיר כי המתרגמת והמקרן היו בצדדים מנוגדים של החדר, כך שבעלי הלקות בשמיעה שבחדר יכלו להיעזר רק באחד מהם בכל רגע נתון.
נציגת משרד החינוך מהאגף לחינוך מיוחד, שולמית כהן, אמרה כי הבעיה המרכזית של תלמידים בעלי לקות בשמיעה היא אוצר המילים. זו בעיה גם בשפת האם, אך מתבטאת יותר בשפה זרה. לכן נעשות התאמות לתלמידים: ישנן כיתות מונגשות, מספר תלמידים קטן, שיעורי העשרה והאפשרות למילונית. בנוסף היא מקריאה נתונים המציגים את אחוז התלמידים אשר עברו את מבחן הבגרות באנגלית (מעל 55), לפי מספר יחידות לימוד. זאת בהשוואה בין כלל התלמידים לבין בעלי לקות בשמיעה.
אחוז העוברים את מבחן הבגרות באנגלית |
כלל התלמידים |
תלמידים בעלי לקות בשמיעה |
סה"כ |
78% |
51% |
5 יחידות |
31% |
13% |
4 יחידות |
28% |
17% |
3 יחידות |
29% |
21% |
אני מבקש להדגיש כי הנתונים כאן הם כפי שהציגה אותם שולמית כהן. העובדה כי הנתונים שגויים ולא הגיוניים לחלוטין מקורה כנראה בחוסר הבנה מוחלט בנושא חישוב אחוזים. (הרי לא ייתכן ששבעים אחוזים מתלמידי ישראל נכשלים בבגרות). בהתחשב בעובדה כי מדובר בנציגת משרד החינוך זוהי לא פחות מחרפה.
ח"כ מצנע שואל האם נוכח בדיון נציג המועצה להשכלה גבוהה, והוא נענה כי לא נוכח.
נירה וייצמן, מאגף השיקום של ביטוח לאומי, הסבירה על נושא מימון לימודי תואר שני לבעלי לקות בשמיעה במסגרת שירותי שיקום מקצועי. בשנים האחרונות ישנם 260 סטודנטים לתואר ראשון אשר רשומים בביטוח לאומי. בכל לקוי שמיעה מושקעים 90,000 ₪ לשנה. היא הדגישה כי זהו המספר הכולל רק כאלו אשר עומדים בתנאי הביטוח הלאומי ובעלי 20% נכות או יותר (בעקבות ירידה בשמיעה). כיוון שזו המספר הכולל, משמע כי יש 80-90 סטודנטים למחזור.
שולמית כהן ציינה כי בכל שכבה ישנם 300 תלמידים בעלי לקות בשמיעה, ולכן 900 בשלוש הכיתות העליונות. מספר זה לא כולל תלמידים במוסדות מיוחדים.
נירה מוסיפה כי יש תוכניות טרום שיקום, הכוללת גם תלמידים מהמסגרות המיוחדות. מבחינת המשרד לביטוח לאומי, בתום התואר הראשון האדם מוכן להשתלב בשוק העבודה ולכן אין המדינה צריכה להמשיך ולסייע גם בתואר שני. קביעה זו אושרה גם בפסקי דין בנושא.
אורית, מהמכון לקידום החירש, טוענת כי לא קיימים נתונים מוצקים, מעולם לא נעשה סקר מסודר. חלק מהסטודנטים נמצאים בתוכניות הביטוח הלאומי אך יש כאלו שלא נרשמים בביטוח הלאומי מחמת הבושה או מסיבות אחרות.
ח"כ שמעון אוחיון נכנס מחצי השעה לאחר תחילת הדיון.
היו"ר שואל לגבי מקצועות אשר עיסוק בהם מחייב תואר שני, ונירה ענתה כי קיימת ועדת חריגים, ובכל מקרה סיוע בתואר שני מיועד לבעלי 64% נכות ומעלה. במקצועות בהם העיסוק מחייב תואר שני, כמו בפסיכולוגיה, המשרד מסייע. כרגע יש סיוע למספר עשרות אנשים בלימודים לתואר שני, מתוכם רק עשרה בעלי לקות בשמיעה. רוב הפונים בנושא הם עיוורים, וטוענת כי עיוורון זו הנכות הקשה ביותר.
כמה מהנוכחים משתלחים בה בטענה כי חירשות היא הנכות הקשה יותר.
ח"כ אלהרר שאלה כיצד אנשים להם יש את פוטנציאל השיקום הגבוה ביותר מקבלים את העזרה המועטה ביותר? לטענתה אין למנוע מאנשים סיוע רק כי אינם נכים מספיק.
נירה ענתה כי המשרד מסייע רבות אך יש גבול לאחריות המדינה, ומנקודה מסוימת האדם נדרש לדאוג לעצמו. אנשים אשר רכשו תואר ראשון יכולים להשתלב בשוק העבודה, וגם בנושא זה המשרד מסייע.
מרום איתן, ממרכז הבחינות הארצי, אמר כי קיימת המלצה לבדוק באופן מותאם את הבחינה הפסיכומטרית של בעלי לקות בשמיעה. שולמית התנגדה ואמרה כי הנחיה זו לא מיושמת.
עורכת הדין אירית שביט, מארגון שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות, הזכירה כי הנושא נכלל בתקנות הנגישות אשר ייכנסו לתוקף בעתיד, אך לא ברור מתי
יעל קקון מהמכון לקידום החרש העלה כי 40% מכבדי השמיעה לא מתקבלים ללימודים אקדמיים. הסקר האחרון שנעשה בנושא הוצע בשנת 1982.
מירי, ממלאת מקום מנכ"ל עמותת שמע, כבדת שמיעה בעצמה ובוגרת תואר שני הייתה הדוברת הבאה. היא סיפרה כי ישבה בכיתה קטנה כדי שתוכל לשמוע את המרצה, סידור זה ייקר לה מאוד את שכר הלימוד. בנוסף, היא הציגה את הדוגמא של שירלי, אשר למרות היכולות הקוגניטיביות המרשימות שלה לא הצליחה להתקבל ללימודים אקדמיים.
דבריה של שירלי דובבו על ידי המתרגמת לטובת כלל הנוכחים בישיבה.
שירלי סיפרה כי ממוצע מבחני הבגרות שלה הוא 102 (לאחר שקלול יחידות לימוד), בשנת הלימודים הגבוהים הראשונה של הממוצע הוא 90, אך בבחינה הפסיכומטרית היא קיבלה ציון 430 (בעקבות ציון נמוך מאוד בפרק האנגלית). היא המשיכה ואמרה כי ציון הפסיכומטרי הנמוך שלה מנע ממנה להתקבל לאוניברסיטת תל אביב, וזאת לאחר השקעה עצומה ושיעורים פרטיים ממושכים.
ח"כ מצנע הדגיש ואמר כי הבחינה הפסיכומטרית היא זו המהווה את המכשול העיקרי.
ח"כ אלהרר שאלה האם הביטוח הלאומי ממן שכר לימוד מלא. היא נענתה שלא, ניתן סיוע בגובה של 13,700 ₪ בשנה.
מספר גורמים בדיון הציעו לתת מענה לבעיה ולאפשר פתור באנגלית במקצועות בהם השפה אינה באמת נחוצה. ועדות החריגים כרגע אינן מהוות פיתרון, כיוון שבמקרה של פער של 200 נקודות בבחינה הפסיכומטרית הוועדה לא מוכנה אפילו להתכנס, כמו במקרה של שירלי. יש לשקול פתור מהפרק באנגלית בבחינה הפסיכומטרית.
אבי בלאו, יו"ר עמותת ״בקול״ ובעל לקות שמיעה בעצמו, אמר כי רוב כבדי השמיעה חוו ירידה בשמיעה במהלך חייהם ולא נולדו כך. הוא חווה אישית קשיים משמעותיים באוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב.
בנקודה זו נשמעת אזעקה אשר ייעודה להתריע לחברי הכנסת על ישיבות המפלגות הקרבות. אזעקה זו, וחוסר היכולת להמשיך את הדיון במהלכה (כארבעים שניות) המחישו את ההתמודדות המסובכת של בעלי לקות שמיעה עם רעשי רקע מסיחים.
נציגת נגישות ישראל ביקשה להעביר הדרכות למרצים, לספק מכשירי FM, להנפיק תמליל של ההרצאות ובאופן כללי להסדיר את הנושא.
סיכום הדיון
ח"כ אוחיון אמר כי הוא מזועזע מהדברים שהוא שומע, בעיקר מהתגובות של האוניברסיטאות. הוא הזכיר כי נמצאו פתרונות לבעלי בעיות קלות יותר, דוגמת 'קבוצת פטור מאנגלית' – מצב בו נחסמת הדרך לתואר שני אך ניתן להתקבל לימודי תואר ראשון (אותה שיטה המסייעת לאוכלוסייה החרדית).
ח"כ אלהרר הציעה לוותר באופן מוחלט על פרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית לבעלי לקות בשמיעה.
היו"ר מצנע ציין כי הוא ביקר בסניף חיפה של 'שמע' וכי הנושא בהחלט דרוש התייחסות. הוא השתכנע כי לקות השמיעה יוצרת קושי גדול יותר להשתלב בחברה יותר מאחרות, הרי יש עיוורים בעלי תואר פרופסור, אך לא חירשים וכבדי שמיעה. לכן, נושא זה מחייב התערבות וטיפול. נושא האנגלית כשפה נוספת מהווה את החסם העיקרי.
יוצא סיכום ברור לשר החינוך והוא יורה לבדוק את נושא הפטור מאנגלית. הדיון נחתם.
הערות המשקיף
א. ח"כ שמעון אוחיון נכנס מחצי השעה לאחר תחילת הדיון.
ב. לא נכח בדיון נציג המל"ג, זאת למרות שדרושה הייתה התייחסות גוף זה לדיון.
ג. בדיון נכחו שלושה חברי כנסת בלבד, מתוכם אחת לא הייתה חברת הוועדה. משמע כי נוכחות חברי הוועדה עומדת על 2/13 בלבד!
נכחו – ח"כ עמרם מצנע (התנועה), ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו), שולמית כהן – נציגת משרד החינוך – האגף לחינוך מיוחד, נירה וייצמן – אגף השיקום של ביטוח לאומי, אורית – המכון לקידום החירש, מרום איתן – מרכז הבחינות הארצי, עורכת הדין אירית שביט – ארגון שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות, יעל קקון – המכון לקידום החרש, מירי – ממלאת מקום מנכ"ל עמותת 'שמע', אבי בלאו – יו"ר עמותת 'בקול', נציגת 'נגישות ישראל'
One comment
Pingback: הרבה סיסמאות, אפס הצעות: כך דנים בכנסת על נגישות לבעלי מוגבלויות | המשמר החברתי