רשם: יפתח בריל
נוכחים: יפתח בריל, ליה נירגד, דניאל דור, אוריאל רז, בועז רקוץ', שני גולדברג, ורדה גיל (בסקייפ), נירית שרון, ניצן מתן, יונתן פלד (באיחור), ברוך אורן (בסקייפ, באיחור).
ריכוז החלטות
1. המשמר החברתי לא ינהל את כספי הקואליציה להעסקה ישירה ויקלוט אותה כפרויקט של העמותה, אבל מציע להושיט לקואליציה כל עזרה אפשרית וחוקית בהפיכתה לעמותה עצמאית.
2. הוועד המנהל מאשר את מינויו של בן ויינברג כעורך אתר המשמר החברתי בחצי משרה.
3. הוועד המנהל דוחה את ההצעה להשוות את עלות המעביד בהעסקת העובדים השכירים והעצמאים בעמותה (שכרם של כל העובדים ימשיך להיות שווה לשכר החציוני במשק, ללא קשר לעלות השכר מנקודת מבטה של העמותה).
4. הוועד ישקול להיענות להצעת סמדר שמואל להיקלט כרכזת פייסבוק שכירה לכל חודשי השנה בישיבה שתיערך לאחר ה-1 באפריל.
ליה – פותחת את ישיבת הוועד.
יפתח – מציג את סדר היום.
מינוי בן ויינברג לעורך האתר
בועז רקוץ' – כידוע, בן ויינברג הוא מתנדב במחלקת המחקר, וסייע גם לצוות ההיגוי של ה"חמשוש". הוא תרם תרומה חשובה לדיון על עריכת העדויות. בן הוא עורך לשעבר בערוץ הטלוויזיה של "וואלה". הוא עונה על ההעדפה שלנו לקלוט כעובדים אנשים שהיו מתנדבים במשמר. אני ממליץ על מינויו לתפקיד עורך האתר במקום אדם רוטברד.
הצבעה: מי בעד מינוי בן ויינברג לעורך האתר? אושר פה-אחד.
בקשות חופש המידע
ניצן – הצעתי להשתמש בכלי של הגשת בקשות חופש המידע. שני רעיונות היו לקשור בין העדויות באתר לבין הגשת בקשות חופש מידע רלוונטית, וליצור שיתופי פעולה בינינו – כארגון שיכול להגיש בקשות חופש מידע – לבין גופים כמו קליניקות אקדמיות שיכולים להיעזר בנו.
ליה – לדעתי יש למצוא דרך לשלב את ההצעות האלה בתכניות העבודה השוטפות של עובדי העמותה.
בועז – בתכנית העבודה כבר קבענו שנושא בקשות חופש המידע מוטל לא על אחד העובדים, אלא על ניצן (בהתנדבות). הוא מוביל הפרויקט.
יפתח – מבקש מניצן שיפרט את ההליכים שכרוכים מצדנו בבקשות חופש מידע.
ניצן – בינתיים הגשתי רק בקשה אחת, וטרם עברו שלושת החודשים שבהם מותר לרשות להגיב לבקשה.
ליה – מציעה שבחצי השנה הקרובה נגיש כבקשה לחודש, בתמהיל נושאים מגוון.
ניצן – מסביר את נוהל הגשת הבקשות מול הרשויות. מציע שהנוהל יהיה שכל פעיל במשמר שמעוניין להשיג מידע על בסיס חוק חופש המידע יפנה אליי, בלי הליכים מסובכים. אני אחשוב על שאלה-שתיים בחודש, נעביר את הבקשות דרך אילנה, ונשלח את הבקשה על נייר של ה"משמר".
יפתח – חשוב לדאוג שהבקשות יעלו באתר, שעבודת המשלוח לא תהיה לשווא.
ליה – אני מציעה שניצן יהיה אחראי לבדוק, אחרי תום הזמן המוקצב לתשובה, לברר אם הרשויות השיבו לבקשה.
אוריאל – דיברת על האפשרות שנגיש בקשות בשם גופים אחרים, כמו מוסדות אקדמיות. לדעתי יש סכנה שהרשויות יראו בכך ניסיון שלנו לחסוך לגופים אחרים אגרות. אם הבקשות הן לא חלק משיתוף ממשי, לא נגיש אותן.
שני – השהות של שלושה חודשים שניתנת לרשויות להגיב פירושה שאין לנו תועלת מיידית מהבקשות. שנית, אפשר לבקש מאנשים לחטט בעדויות ולדלות משם רעיונות לבקשות.
ליה – האחריות לחיטוט הזה תהיה על בן ויינברג ועל צוות המתנדבים של האתר.
ורדה – מה אתה צופה שיקרה בעקבות הבקשות האלה? מה ייצא לנו מזה?
ניצן – שקיפות, חשיפת מידע שלטוני… אי-אפשר לדעת מראש מה נקבל: לפעמים כלום, לפעמים חושפים פרשה גדולה כמו הוצאות בית ראש-הממשלה.
בועז – אני מזכיר שלפי ההוראות החדשות שהתפרסמו כעת, נהיה רשאים כנראה להגיש בקשות חופש מידע ללא עלות.
השוואת תנאי ההעסקה של שכירים ועצמאים בעמותה
ליה – סמדר פנתה אלינו בטענה שהעמותה מוציאה פחות כסף על עצמאים מאשר על שכירים, וביקשה שנשווה את התנאים של שני סוגי העובדים. צריך לומר שיש במהלך כזה, של השוואת התנאים של עצמאים ושכירים, משהו תקדימי, אבל אנחנו מעוניינים להיות מעסיקים הוגנים. כמו כן, צריך לומר שניתנה הזדמנות לעובדים העצמאים שלנו לעבוד כשכירים.
בועז – סמדר מסרה היא מוכנה לעבוד כשכירה, אבל במקרה כזה היא לא תעבוד רק 8 חודשים בשנה, כפי שאושר בתקציב השנה הנוכחית, אלא כל השנה.
אוריאל – הזכויות של שכיר לעומת אלה של עצמאי הן אחרות. אם ניתן לעצמאי את עלות השכר של שכיר, שכיר יוכל לבוא ולבקש לעצמו חלק מהתנאים שזוכים להם העצמאים. אני – כעובד שכיר – אשמח לעבור למעמד של עצמאי אם תהיה השוואת זכויות כזו. לדוגמה, עצמאים יכולים להזדכות על הוצאות שונות מול רשויות המס, בניגוד לשכירים. שנית, קיימת אפשרות משפטית לבחון את החשבונית שמקבל העצמאי ולבדוק אם הוא עצמאי באמת או שמבחינה מהותית הוא שכיר. השוואה מלאה של התנאים של עצמאי לאלה של שכיר מאפשרת לו להוכיח מבחינה משפטית שהוא מועסק כשכיר.
ליה – מבקשת את דעתו של יונתן.
יונתן – אני חושב שמה שאומר אוריאל הוא נכון. השאלה היא אם נבדק כמה כסף נכנס לחשבונו של פרילאנסר וכמה נכנס לחשבונו של שכיר?
אוריאל – ההבדלים לא גדולים, בין היתר כי מדובר ברבע משרה, אבל ישנם הבדלים בתשלומי מס מסוימים. אלא שאי-אפשר לדעת מראש מה תהיה "השורה התחתונה" של אותו עצמאי, כי המסים שהוא משלם תלויים גם בהכנסתו ממקורות אחרים.
ליה – אנחנו…
בועז – אני רוצה להוסיף שבגלל המבנה הארגוני שלנו, יש קווי דמיון רבים בין נותני שירותים שעובדים עבורנו לבין שכירים במשרה חלקית. לכן אישור הבקשה יעורר בעיות: הוא יכניס אותנו לסחרור שעלול לחייב שינוי של התנאים גם לעצמאים אחרים.
יפתח – צריך להחליט לפי איזה עיקרון כללי אנחנו משלמים לעצמאים ולשכירים.
ליה – הבקשה של סמדר הייתה להשוות את עלות המעביד של העמותה לעצמאים ולשכירים, ולדעתי לא עניינו של העובד מהי העלות למעביד.
יונתן – מסכים.
ליה – בואו ונצביע על השאלה הבאה: האם אנחנו מעוניינים להשוות את עלות המעביד בהעסקת שכירים ועצמאים?
הצבעה: הרעיון נדחה פה-אחד (שני נעדרת).
ליה – עם זה, אנחנו מדגישים שוב כי שכרם של כל עובדי העמותה – שכירים או נותני שירותים – מחושב על בסיס השכר החציוני. סמדר ביקשה גם בקשה חלופית – להיקלט בעמותה כשכירה למשך כל חודשי השנה, ואני מציעה שנדון בבקשתה זו בחיוב רק בישיבת הוועד הבאה – אחרי האחד באפריל – אז נדע טוב יותר כמה משאבים עומדים לרשותנו.
הצבעה: הצעת ליה מתקבלת פה-אחד.
משרתו של אוריאל
ליה – את בקשתו של אוריאל להרחיב את משרתו כגזבר לא נוכל לאשר כרגע, בגלל שעדיין לא ידוע כמה משאבים יעמדו לרשותנו, אבל אפשר לדון בשאלת המהות.
אוריאל – אם כך אני מסכים לדחות את הדיון לישיבה הבאה.
ניהול כספי הקואליציה להעסקה ישירה
אוריאל – מציג את המצב שבו מצאה את עצמה הקואליציה להעסקה ישירה, שמנהלת את כספיה באמצעות עמותה אחרת (כיוון שהיא עצמה אינה עמותה), וכעת נדרשת להפסיק את קשריה עם העמותה ולהעביר את הכסף לגוף אחר.
ליה –
ברוך – לשאלתו של יפתח, "עם מי חותמים על הסכם", התשובה היא שחותמים עם האנשים שאנחנו עובדים מולם, גם אם הם אינם ישות משפטית. החוק מכיר בחתימה על הסכם כזה כאילו הוא נחתם עם שותפות, אבל זה פלפול משפטי שלא לגמרי מובן לי. שנית, כאשר יש יחסי עובד מעביד, אי-תשלום שכר הוא עבירה על החוק. אנחנו נצטרך לדעת מתי היא עובדת ומהן התשומות שלה. שלישית – העסקה מסוג זה מחזקת את הטענה שמדובר בהסדר "צינור" ולא בשותפות אמיתית. מצד שני, אני מציע לדבר גם על הצדדים החיוביים שבהצעה הזאת.
יפתח – מציג את החשיבות שתהיה לניהול הכספים עבור הקואליציה עצמה:
יונתן – אני לא יודע איך מסתבכים בזה. ראשית, מבחינה משפטית אין דרך ליצור שת"פ עם גוף שאינו גוף. האפשרות היחידה היא לקלוט את הקואליציה כפרויקט של ה"משמר" – ובמקרה כזה הקואליציה תתאים את עצמה לתקנון, ולא את התקנון לקואליציה.
ליה – אני רוצה להעלות הצעת החלטה לומר לקואליציה, שהקואליציה יכולה להפוך לפרויקט במסגרת המשמר, בתנאי שהם מקבלים את כל התנאים הקיימים של המשמר, כולל השכר שמשולם במשמר.
דניאל – אני מציע דבר אחר – אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקבל את הקואליציה לחיקנו, אבל אנחנו מציעים להושיט לקואליציה כל עזרה אפשרית וחוקית בהפיכתה לעמותה עצמאית.
ברוך – אני מציע שאנחנו, כצוות שיתופי פעולה, נהיה מעורבים בסיוע לקואליציה להתארגן כעמותה.
ליה – נצביע על הצעתו של דניאל.
הצבעה: תומכים: דניאל, ניצן, נירית, שני, ליה, ורדה, ברוך. נמנעים: יונתן, יפתח.
מצב התקציב ופעולות לעתיד
ליה – נכון לעכשיו קיימים בחשבון העמותה כספים שיספיקו לתשלום כל המשכורות רק עד סוף יולי. בועז יעדכן אותנו באשר למשאבים צפויים נוספים, ואחר כך נדון בהמשך הדרך.
בועז – בנסיעתי לארה"ב הצלחתי, בעזרת גידי גרינשטיין, לארגן מפגש עם פדרציית ניו-יורק. כתבנו בקשה למענק ע"ס 50,000 דולר, שהם כמחצית הסכום שאנחנו נדרשים לגייס כדי להמשיך עד סוף השנה במצבת כוח האדם הקיימת. בעקבות הגשת הבקשה קיימתי שיחה ארוכה עם דירקטוריון הארגון, שהייתה מבטיחה למדי. אפשר שיקלו לתמוך בנו בסכום גבוה מ-50,000 דולר. אתמול פגשתי את נציגת הקואליציה בירושלים, והפגישה הייתה מוצלחת. אנחנו צריכים לנסח כעת מסמך המסביר כיצד נוכל להיעזר גם במענק גדול יותר. אין קושי להציג את הצורך, כיוון שמענק מוגדל ממילא משלים משאבים הדרושים לפעילות הקיימת שלנו.
ליה – האם יש בקשות תרומה אחרות תלויות ועומדות.
בועז – נשלחה בקשה גדולה ל-NED (קרן משותפת לשתי המפלגות בארה"ב, לקידום הדמוקרטיה). במקרה שנגיע אל עברי פי פחת, ייתכן שנקבל מענק מיוחד מן הקרן החדשה בקיץ. אפשרות אחרת היא שניכנס לרשימת מקבלי המענקים הקבועים של הקרן החדשה.
ליה – נעבור לדבר על מה שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו עכשיו. ובכן, כפי שיונתן הבהיר לנו כבר לפני שנה, גם אם נקבל היום 100,000 דולר – הספק ימשיך לרחף מעל תקציב השנה הבאה. אנחנו מנסים ללכת לחוגי בית לגיוס תרומות, עד כה בהצלחה לא מרשימה. כיוון אחר שיש לשקול הוא גיוס המוני של חברי עמותה. למהלך כזה יש גם יתרונות חומריים וגם יתרונות תועמלניים. פניות שלנו לעשירים ישראלים פרטיים לא צלחו עד כה. מתברר שקשה מאוד לשווק את המשמר: אנחנו לא ארגון צדקה, לא ארגון לובי, לא מתאימים לשום משבצת מוכרת.
דניאל – אוסיף כמה מילים על הניסיונות שלנו לגייס כספים מתורמים בחודשים האחרונים. הוצאת כסף מישראלים היא אתגר קשה ביותר. התורמים רוצים לפגוש שמאל כמו שהם מכירים, או ימין כמו שהם מכירים, ומה שנמצא באמצע לא מובן להם. האפשרות שעומדת על הפרק היא לפתוח בקמפיין לגיוס המוני של חברים לעמותה שידגיש כיצד תשלום דמי חבר צנועים יכול לבנות כוח אזרחי. קמפיין כזה יתבע מאתנו מיתוג מחדש, שיפנה לקהלים רחבים מאלה שפנינו אליהם עד כה. במקביל נצטרך למקד את הפעילות שלנו, ולוותר על ההתפרשות על יותר מדי תחומים.
ליה – צריך להדגיש שההחלטה המיידית שעומדת על הפרק, אם לא נקבל את המענקים המקווים, היא בין סגירת הפעילות שלנו בסוף יולי, לבין המשך עד סוף השנה בהיקף פעילות מצומצם יותר.
בועז – המצוקה הכספית מחייבת אותו להתמודד עם קושי שעולה גם מהמשקיפים שלנו לעתים קרובות, והיא שמלבד כמה פרויקטים כמו המדד החברתי, הפעילות שאנחנו מתגאים בה אינה חורגת מהעצמה אזרחית של כמה עשרות משקיפים בכנסת. דורית אברמוביץ' אמרה שאקטיביזם יש בשפע, אבל מומחיות אין הרבה. לאור זאת, אפשרות אחת למיקוד הפעילות היא להתרכז בוועדות בודדות ובנושאים בודדים בכל מושב, ולא להתפרש על כל הוועדות. אפשרות אחרת היא להתחיל לפעול בכנסת לשינוי מדיניות ממש. השקענו הרבה בפלטפורמה של "העצמה אזרחית", אבל ההשפעה של הפעילות הזאת על חברי הכנסת היא מוגבלת.
ליה – בזמנו דנו בדילמה בין התמחות בעבודה בכנסת לבין פנייה ל"שטח", והכרענו לטובת שילוב בין שתי הרגליים. אני רוצה לכפור בעיקר הזה, ולשאול אם הניסיון לאחוז את המקל בשני קצותיו אינו פוגע באפקטיביות שלנו. האם אין מקום להתמקד בפעילות אפקטיבית על חשבון מידה מסוימת של פעולה ל"העצמה אזרחית".
בועז – מנקודת מבט של תרומות, תורמים שונים מתעניינים בהיבטים שונים של הפעילות שלנו. חלקם מחבבים את הפעילות לקידום הדמוקרטיה, ואחרים דווקא בפנייה לפריפריה. דבר אחרון, אצטט משהו שדורית אברמוביץ' אמרה לי היום: תורמים שרואים מנכ"ל שמרוויח שכר חציוני מתקשים לקחת את הארגון ברצינות. קרנות רוצות שארגונים יתנהלו כמו עסקים. אני נדרש היום להתפרש מבחינה ניהולית על היקף פעילות רחב מדי, העובדים נדרשים למידה מופרזת של אוטונומיה, וקשה יהיה להמשיך במתכונת הזאת.
יונתן – אינני חושב שיש סתירה בין שתי הרגליים שליה הזכירה. לדעתי הבעיה שלנו היא שאנחנו נחמדים, פרווה, כולם אוהבים אותנו, אבל משום כך אנחנו לא מצליחים להגיע למקורות תמיכה. בעבר עסקנו בשאלה, אם מוטב שנהיה זבוב על הקיר ונזמזם מה שאנחנו רואים, או שניכנס לאף של הפוליטיקאים ונעקוץ אותם, כדי להשפיע באופן מעשי. יש לי הרגשה שאם, מצד אחד, נפרוץ לציבור יותר רחב, ומצד שני, נציע לציבור להציע נושאים שאותם נקדם מול חברי הכנסת, ובכל פעם נתמקד בוועדות אחרות – הדבר הזה יוכל להביא אלינו אנשים רבים אשר יהיו מעוניינים בזה.
ורדה – אני מתנגדת לאמירה ש"עשינו הרבה בשטח". אני חושבת שעשינו מעט מדי. לדעתי קהל שכבר היה בקשר אתנו, כמו חברות שלי שאנחנו מדברים אתם, יתרום לנו בשמחה. אני חושבת שאנחנו פישלנו בעניין הזה. באשר לשינוי מדיניות, הרי אם קשה לנו להגיע לשטח – לסמטוכה הפוליטית עוד יותר קשה לחדור. אמנם אנחנו כבר שנתיים בכנסת, אבל האם אנחנו יכולים לשנות חוקים? לדעתי אנחנו רחוקים משם.
ליה – שאלה לוורדה: אם נקבל החלטה לקיים פעילות אקטיבית להרחבת בסיס החברים של העמותה, האם תתמכי בזה?
ורדה – בוודאי שכן.
ניצן – לדעתי גיוס עוד חברים בעמותה הוא דבר חשוב, אבל יש לחשוב מה מידת היעילות של המהלך. כל מתנדב מניב 50 שקלים בשנה, ולכן מידת ההשקעה יכולה לעלות על המשאבים שנגייס. צריך לחשב את הדברים מראש. שנית, אני חושב שקידום מדיניות הוא רעיון נחמד, אבל הדבר יצבע אותנו כארגון שמאל, משום ששיתופי הפעולה שלנו ממילא יהיו בעיקר עם מפלגות השמאל. חשבתי על רעיון אחר: אנחנו עוקבים אחרי חוקים שעולים בוועדות, ואחד הדברים הפשוטים לעשות הוא לשלוח מכתבים רשמיים לחברי הוועדות ולקרוא להם להתייצב לדיונים.
אוריאל – אני אדבר על בעיית המשאבים. אנחנו צריכים כבר עכשיו להתכונן לצמצום משרות. שנית, אני מסכים שצריך לשקול חישוב שכר אחר למנכ"ל ולשאר עובדי העמותה. שלישית, ישנן המון קרנות שאולי לא פנינו אליהן, וצריך למפות את כולן ולשלוח עוד בקשות.
דניאל – בחודשים האחרונים אנחנו נמצאים במאבק בכמה זירות, וגילינו שכל הדבר קשורים. הקושי היחסי שלנו מול התקשורת (השתתפות בפאנלים, בכתבות וכו'), גם הקושי מול תורמים, נובעים מהעובדה שאנחנו ארגון שאינו נתפס כמביע דעה. גם עיתונאים וגם תורמים, וגם האנשים בבית, מעוניינים בארגון שמביע דעה. אני חושב שהשתיקה שלנו עד כה הייתה חלק מתהליך אבולוציוני שעברנו, שהיה דרוש להתבססות שלנו עד כה, אבל כעת אנחנו חייבים להפוך להיות בכל הזירות האפשריות ארגון שאומר דברים. מכאן נהפוך גם לארגון שקל לו יותר לקבל חשיפה ולגייס תורמים. הכיוון של יונתן – מעורבות ישירה בקידום חוקים – תיצור לנו בעיה בתחום ההשקפה, כיוון שמי שמקדם חוקים מתקשה להציג את עצמו בו-זמנית כמשקיף. דוגמה חיובית לאמירה ברורה היא פרסום המדד שהעברנו היום: פרסום כזה נותן תמונה ברורה של מה שאנחנו חושבים, בלי להיות יוזמים של החוקים. כדי להפוך להיות יוזמים ואגרסיביים אנחנו צריכים לעבור תהליך חשיבה שיגרור שינוי בתפקוד הצוות. הפיכה לארגון קטן וחכם תעשה אותנו גם חסכוניים יותר ותאפשר לנו להתייצב בחודשים הקרובים.
ברוך – אני חושב שחלק מהרעיונות שעולים כאן ממש-ממש מגניבים. ראשית, אני מסכים עם אוריאל שצריך להתחיל כבר בפגישה הזאת להתכונן לאיזון היתרות בחשבון הבנק. אשר להערה של ליה לגבי החלטנו בזמנו לחלק את המשאבים שלנו בין שטח לפעילות כנסת, לדעתי צריך לשמור על כל התחומים, והשאלה היא איך מגדילים את העוגה. בועז אמר שתורמים מצפים לרמה מסוימת של שכר מנכ"ל; אני מסתכל קרוב לעצמי. כשאבא שלי שוקל לאיזו עמותה לתרום לא אלה הדברים שמעסיקים אותו. אנחנו צריכים להיות ברורים יותר בתקשורת השיווקית שלנו. בועז דיבר גם על ההצעה שעמותות יתנהלו כעסק, ואני אחדד: אין הכוונה שנגבה כסף מאנשים שבאים להשקיף בכנסת, אלא שנסתכל על כל תהליך העבודה והתוצרים ממנו, ומי שייכנס לאתר יראה מולו מחירון של שירותים ומוצרים שאנחנו מפיקים.
יפתח: לגבי השאלה הכספית צריך לראות מה חיוני ומה יכול להיות ע"י מתנדבים כך שנוכל לעשות חלק מהפעילות עד סוף השנהץ בשינוי אסטרטגיה מהי התרומה הסגולית של הארגון ויש לנו כוח אדם ויתרונות מסוימים. יש מקומות שבהם אנחנו פחות רלוונטים וכאלה שיותרץ מסוכן לעשות סוגי פעילות לפי העדפות של קרנות בגלל שאז נתחרה מול עמותות שכבר קיימות. היתרון היחסי שלנו הוא הנגשה של מידע כלכלי לדיון מעמיק יותר. לא בעד קידום חקיקה. תמיד היינו באמירה יותר ממוקדת מול התקשורת וצריך למקד.
בועז: מה יפתח חושב לגבי פעילות אחרת במשכן שמשקיפים יכולים לבצע במשכן?
יפתח: תמיד חשבתי שצריך למקד ולחדד את הפעילות של המשקיפים במשכן. צריך להשתנש במשקיפים בצורה יותר אגריסיבית כדי להשיג מידע ולכתוב כתבות יותר טובות.
שני – מנקודת המבט האסטרטגית, אני מנסה לחשוב כבר הרבה זמן על מעמדנו כמשקיפים ואיך מגיעים לכנסת. לא מוצאת חן בעיניי החשיבה על התאמת הפעילות שלנו לתורמים.
ליה – הכוונה לא הייתה ליישר את עצמנו לפי תורמים, אלא להיעזר במשוב של התורמים כדי לחדד את הזהות שלנו.
שני – אני רואה שהפעילות שלנו מצטמצמת והולכת. המשקיפים הם אותם המשקיפים, השאלות שלנו נוגעות לעניינים צרים יותר. לגבי קידום חקיקה, לדעתי זה עלול להיות גדול עלינו ודורש הרבה כוח אדם מקצועי, אם כי נכון שהשקפה בלבד אינה מספיקה בשלב הזה.
ליה – בשנה האחרונה אמרנו שהמשקיפים נמצאים במרכז הפעילות, והצגנו זאת לתורמים. חשבנו שהמשקיפים יתחילו לשאול שאלות וייזמו. אלה היו חלומות באספמיה – המשקיפים של המשמר לא הפכו להיות יותר נוכחים ופעילים. בדומה למה שנאמר לבעז בכנס בנצרת, בהקשר של גיוס פעילים ערבים, צריך לחפש במקומות כמו בקמפוסים, ולא בערים והעיירות. אנחנו זקוקים למשקיפים מיומנים יותר: המשמר אולי צריך להפוך לחוד חנית מפוקס יותר, שמפעיל משקיפים עם יותר מוטיבציה. אנחנו צריכים לשאוף ליחידה מובחרת יותר שקשובה לצורך לצרף אנשים מגוונים מכל מיני מקומות. אשר למסע לגיוס משקיפים לעמותה – הוא מחובר לרעיון של ברוך למכור שירותים בכסף: הגעתי למסקנה שהדבר היחיד שאנחנו מסוגלים למכור הוא חברות בעמותה. היציאה לשטח יכולה להתבטא בכל מיני דרכים, אבל היא צריכה להעביר את המסר שישנן שתי אפשרויות להצטרף – או כחלק מחוד החנית שלנו בכנסת, או כחבר פסיבי שנותן רוח גבית. לכל זה יש השלכה על ההכרעות שנקבל על שימור וביטול משרות.
יונתן – רציתי בעיקר להבהיר שכוונתי לא הייתה שהמשמר יגיש הצעות חוק לחברי הכנסת. נתחיל מנקודה אחרת: אם תמונת המשקיפים היא כפי שליה מתארת אותה, הרי בתחום ההעצמה האזרחית לא השגנו כלום. העובדה שישנם כמה עשרות משקיפים, שלא כולם באותה רמה שאפשר לספור אותם כמעט על שתי ידיים – זו רק "העצמה". מצד שני, אי-אפשר לגייס אנשים לשמש כרוח גבית פסיבית, כי מי ירצה להתגייס לזה? אם נאסוף קבוצות של אזרחים שיש להן צורך בקידום נושאים בכנסת ונסייע להם לכתוב ולהגיש הצעות חוק – בעזרת הקשרים והידע שלהם – זו תהיה צורה אמיתית של העצמה אזרחית.
בועז – אני מבקש להמתין עם ההחלטות ל-1 באפריל (ליה מבהירה שלא נחליט היום על הנושאים האלה). שנית, יש להידרש לבעיות שחובב נתקל בהן – שחלק גדול מזמנו יוצא לטיפול בבעיות של משקיפים שאולי אינם אלה שיוכלו לספק את הסחורה.
יפתח – (1) תשובה ליונתן: זירת המאבק העיקרית בשדה הכלכלי-חברתי היא לא כתיבה של "עוד" הצעות חוק. הזירה היא ההצעות הקיימות, בעיקר הממשלתיות, התקציב, הרפורמות הממשלתיות. הצעות של אזרחים זה פיצ'פקעס. (2) תשובה לליה: הקושי עם המשקיפים הוא מבני: אלה מתנדבים שיש להם מספיק זמן פנוי להגיע יום בשבוע לכנסת. צריך לגייס משקיפים שהם כבר אקטיביסטים, למשל מקרב פעילי ארגונים שיש להם תומכים מוכשרים ומביני עניין, שהיום אינם מגיעים לכנסת.
דניאל – אחרי החוויה של הטיפול במדד בשבוע האחרון, אני חושב שיש לנו יתרון שאין לאף אחד אחר: עמדות מנומקות של המשמר על מאות הצעות חוק. אנחנו צריכים לחזק את התחומים שבהם אנחנו מתמחים כבר עכשיו, ולהגיע למצב שבו אנחנו מביאים את העמדות שלנו לתקשורת, לא רק כנגזרת של המדד.
ליה – צריך שהעבודה שמתצעת במדד לא תתפרסם רק בסוף המושב, אלא בזמן אמת, תוך כדי דיון בחוקים.
ניצן – אני חושב שאין לנו היום יכולת לכתוב חוקים. אני מעורב במסגרת הלימודים בנושאי רגולציה; זה דורש המון עבודה ומומחיות. המשקיפים שיש לנו היום לא ישתנו. צריך לחזק את הכיוון של הבאת מתנדבים מארגונים כמו מגמה ירוקה וגרינפיס, אם כי יש לזכור שאקטיביסטים כאלה יכולים גם לעורר מהומה ולהיות מסולקים מהכנסת. שנית, צריך להתמקד במהלכים כמו פרסום העברות תקציביות, שבו הגענו לחשיפה לא-רעה של הפוסטים שלנו. צריך לבחור בכל פעם קמפיינים ממוקדים.
ליה – הייתי רוצה שנתחיל להתכנס. כמה שאלות שעולות על הפרק: (1) אפרופו ההצעה של יונתן באשר להעצמת אזרחים באמצעות סיוע בהגשת הצעות חוק, אנחנו צריכים לשאול: כשאנחנו פונים לאזרחים, מה יש לנו להציע? (נירית: מספיק להציג להם מה שהשגנו עד עכשיו).
אוריאל – אנחנו לא יודעים לשווק את עצמנו באופן מקצועי. אם היינו מציגים את עצמנו כראוי היינו יכולים בהשיג הישגים טובים יותר.
ליה – אני מעוניינת לפתוח לדיון שאלה היפותטית, שאין לה השלכות מעשיות כרגע. האם
יפתח – אני מפריד בין שתי שאלות: האם משלמים שכר שיוויוני, והאם השכר צריך להיות חציוני. אני אהיה מוכן לשקול תשלום שכר גבוה מחציוני, מתוך הכרה שמדובר בשכר לא גבוה. אולם אני מתעקש שהתשלום השעתי לכל העובדים צריך להיות שווה. אני מתנגד נחרצות לתשלום מיוחד למנכ"ל.
יונתן – אני מזדהה עם מה שיפתח אומר. יש לי גם קנה מידה אינסטינקטיבי. אני עובד בעמותה שלי עם מנחים ומנחות. השכר המקובל היום בארץ הזה קרוב לשכר החציוני, כמה מאות שקלים יותר ופחות. אני גם בעד רמת שכר שוויונית, כיוון שאני לא חושב שתואר זה או אחר צריך להשתקף בגובה המשכורת. אני בעד משכורת שיוויונית שגובהה הוא כפי שמקובל בשוק; אם נקבל פתאום המון כסף, אפשר לשקול העלאה בשכר.
אוריאל – אני עדיין חושב שהשכר צריך להיות חציוני. גם אם יהיה לנו הרבה כסף, אני לא חושב שאנחנו צריכים להגיע עד לממוצע. באשר למנכ"ל, היקף המשרה שלו בפועל הוא יותר מ-100%, ולכן היה ראוי לשלם לו יותר.
שני – אני חושבת שלאור מידת ההשקעה של המנכ"ל אפשר לשקול תוספת לשכרו.
ליה – גם בשבילי השיוויון בשכר הוא עקרון יסוד שאני לא חושבת שצריך לשנות אף פעם. אבל אני בעד להעלות את השכר מעל לחציוני, עד לשכר הממוצע, ברגע שהדבר יהיה אפשרי. אני רואה את הסוגיה בהקשר של העלאה עתידית של היקף המשרה של העובדים: כאשר עובדים תלויים בשכרם במשמר כמטה לחמם, השכר צריך לאפשר להם להתקיים. לגבי המנכ"ל – העבודה העודפת של המנכ"ל צריכה לקבל מענה בדמות חלוקה יעילה יותר של נטל העבודה. אבל בסיס השכר שלו צריך להיות שווה לזה של האחרים, הן משום שהוא מקבל תגמולים לא-כספיים רבים על עבודתו (סיפוק והכרה), הן משום שגם עובדים אחרים נדרשים, בפועל, לעבוד לעתים קרובות מעבר למשרתם.
דניאל – אני חושב שתשלום שכר ממוצע אינו ריאלי כרגע, אבל ראוי שהאפשרות הזאת תבוא לידי ביטוי בעתיד בבקשות שלנו למענקים מקרנות.
ברוך – לי דווקא לא חשוב במיוחד השוויון בשכר בין העובדים, ואני מאמין שלגיטימי לשלם לעובדים תוספות בגין הישגים. אבל בקשר לשכר החציוני, אני חושב שאם מחצית העובדים משתכרים פחות ממנו, אין צורך שהעובדים שלנו יקבלו יותר. צריך לדאוג שהעובדים לא יעבדו למעלה ממשרתם.
ניצן – צריך לקבוע שכר כזה שיגרום לעובדים להישאר במשרה לאורך שנים, ולא יסמנו סעיף ברזומה וימשיכו לעבודה אחרת.
שני – יש צביעות מצדנו בציפייה שעובדים יעבדו למעלה מהגדרת המשרה שלהם.
יפתח – חשוב לדעתי לדון דיון ראשוני בשאלה אילו תחומי פעילות שלנו אנחנו מסוגלים לקיים, במקרה הצורך, באמצעות מתנדבים, ואילו מחייבות להמשיך להעסיק עובדים בשכר.
ליה – שתי האופציות החשובות להכריע ביניהן כרגע הן (1) לעבוד בהיקף מלא עד סביבות יולי, ואז לסגור את העסק, ולנסות לחזור בכוחות מחודשים במושב הבא (2) להמשיך לעבוד עם צוות-ליבה של כשתיים וחצי משרות עד סוף השנה.
יפתח – אני מתקשה לראות איך אפשר לסגור את כל העסק ולפתוח אותו מחדש מאוחר יותר. האפשרות הריאלית היחידה לדעתי היא להמשיך בפעילות מצומצמת ולהחליט בהקדם אילו משרות יש לבטל ואילו לשמר.
ליה – אני מעדיפה לדחות את הדיון הזה עד לרגע שבו הוא יהיה הכרחי, כי כאשר דנים בביטול משרות – אי-אפשר להימנע מאווירה רעה בין העובדים המועמדים לפיטורים.
אוריאל – חושב שאסור לשקול שיקולים של אי-נעימות וחברות: השיקול היחיד שצריך לשקול הוא טובת העמותה עצמה.
דניאל – אני חושב שהצלחנו בישיבה הזאת להציף את הנושאים שהיינו צריכים להעלות.
ליה – אני אוכל את הכובע ואומר לאוריאל וליונתן – אפילו אם נקבל 100,000 דולר, אני חושבת שצדקתם, ושנצטרך לקצץ לפחות משרה אחת כדי להשאיר לעצמנו רזרבה.
הישיבה ננעלת.
