בתאריך ה-24 למרץ 2014 התכנסה ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הדיון היה דיון המשך באשר לאישור ותיקון תקנות הנגשה של מוסדות ההשכלה גבוהה עבור בעלי מוגבלויות.
בוועדת המשנה לתיקון שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות מכהנים 4 ח"כים – היו"ר אילן גילאון (מרצ), מיקי רוזנטל (העבודה), יעקב מרגי (ש"ס), יוני שטבון (הבית היהודי). בדיון הנוכחי נכח חבר כנסת אחד בלבד! (ח"כ מרגי, שהחליף את היו"ר הקבוע גילאון). כמו כן, בדיון נכחו נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד הרווחה, נציגי ועד ראשי האוניברסיטאות, נציגי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), נציגי הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב), נציגי ארגונים למען בעלי מוגבלויות: "מרכז העיוור", עמותת "בקול", ארגון "עוצמה", "שוויון זכויות למוגבלים", פורום הארגונים (שמאגד מספר ארגונים נוספים), נציגי המוסד לביטוח לאומי, והמנכ"לים של אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה הפתוחה.
להלן עיקרי דברי הנוכחים בישיבה:
ועד ראשי האוניברסיטאות: לטענת הועד, תקנות ההנגשה שמבקשים להעביר בוועדה מחמירים מדי. לפי נתוני הוועד, בשל האחוז הקטן של בעלי המוגבלויות שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה (2% לדברי הנציגה) אין צורך פרקטי בהנגשת כל מבני הקמפוסים השונים או כל חלקי המבנים. אפשר, למשל, להנגיש מספר כיתות לימוד בכל בניין בקמפוס בו לומד בעל מוגבלויות אחד או כמה. אין צורך להפוך את הקמפוסים לאתרי בנייה ולפגוע במרקם החיים הסטודנטיאלי הקיים כשאפשר להנגיש לבעלי המוגבלויות אזורים מסוימים מהקמפוס בלבד. לכן, עמדת ועד ראשי האוניברסיטאות היא בעד אישור התקנות – אבל רק לגבי חללים ספציפיים בקמפוסים השונים, ולא באופן גורף על כל מבני הקמפוס.
התנגדות במשרד הבריאות להוספת תקנים: אין צורך בהצמדת מלווה לבעלי מוגבלויות במקומות קטנים
מנכ"ל אוניברסיטת בן-גוריון: לטענתו, האוניברסיטה פועלת כבר כיום (ללא תקנות הקבועות בחוק) להנגשת מבנים ברחבי הקמפוס לבעלי מוגבלויות. מבחינתו, הוא בעד החלת תקנות שכאלו (שגם יעזרו בסיוע כספי) על מבנים ישנים – והרי לדידו המבנים החדשים נבנים ממילא בהתאם לתקני התאמה לבעלי מוגבלויות.
ראובן בר-און, נציג עמותת "מרכז העיוור": לטענתו, כשמדברים על "הנגשת מבנים" כיום, הן בשיח הציבורי והן כשדנים בחקיקה, מתייחסים בעיקר להתאמת כניסות המבנים לבעלי נכויות פיזיות. אולם לדעתו בכך לא מסתכמת ההתאמה של מבנה כלשהו לבעלי מוגבלויות.
האם יונגשו מספר בניינים בלבד? קמפוס אוניברסיטת תל אביב
נציגת עמותת "בקול": מצטרפת לדעתו של ראובן בר-און ומציינת כי "נגישות היא לא רק רמפה בכניסה לכיתה, היא גם האקוסטיקה". כמו כן היא מתקוממת נוכח דברי נציג ועד ראשי האוניברסיטאות, מאחר שלטענתה שיעור בעלי המוגבלויות בקרב האוכלוסייה הכללית עומד על 20% (וגם הם המוצהרים בלבד), וכיום עם התפתחות הטכנולוגיה יותר ויותר מוגבלים מתכוונים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ולכן ניתן להתעלם מטיעון שני האחוזים שלומדים במוסדות החינוכיים.
אורנה מילוא, נציגת ארגון "עוצמה": מסכימה עם נציגי העמותות ומציינת גם היא כי כשמדברים על הנגשת המוסדות לבעלי מוגבלויות, הדבר לא חייב להתבטא רק בהיבט הפיזי כי אם גם ביחס שמקבל בעל המוגבלויות (למשל מתן הקלות לבעלי המוגבלויות בהתאם למוגבלות שלהם).
רכזת פורום הארגונים (הכולל רשימת ארגונים ענפה): מתרעמת על הטענה של ועד ראשי האוניברסיטאות שיש להנגיש רק חלק מהמבנים או חלקים מכל מבנה ולהשאיר את השאר ל-"אוכלוסייה הבלתי מוגבלת". לדעתה הדבר יוצר הפרדה שהיא מקור הבעיה מלכתחילה. המוגבל לא צריך להרגיש שונה או מופלה על רקע מגבלתו ואין כל טעם להפרידו מהאוכלוסייה שאינה מוגבלת. היא טוענת כי ההפרדה הזו, וחוסר הנעימות הנגרמת בגללה (חוסר הרצון להרגיש שונה) היא זו שגורמת לבעלי מוגבלויות להיכנס למוסדות להשכלה גבוהה מלכתחילה. ההנגשה החלקית, אפוא, לא תפתור את הבעיה אלא רק תנציח אותה.
נציגת משרד המשפטים: מצטרפת לדעת רכזת פורום הארגונים, וטוענת שאין צורך להפריד כיתות בשל המוגבלות של האדם. החוק דורש שוויוניות – כל מה שמגיע לאדם חסר מוגבלויות מגיע גם לבעל המוגבלות. יתרה מכך, בעל המוגבלות לא צריך בכלל לפנות באופן פרטני לממסד כדי שישפר את תנאיו – התנאים צריכים להיות משופרים בשבילו מראש. היא נשאלת על-ידי יו"ר הוועדה האם לדעת משרד המשפטים צריך לכלול בתקנות החלת הנגשה על כל מבני הקמפוס או רק על חלקים ממנו. הנציגה אינה משיבה ישירות אל השאלה, אלא חוזרת על אמרתה שבעל המוגבלות אינו צריך כלל לפנות אל הממסד כי הוא צריך כבר להיות ערוך אל בעל המוגבלות מראש.
לפני כחודש | ועדת החינוך דנה בהנגשת האקדמיה לחרשים: יינתן פטור מהבחינה באנגלית בפסיכומטרי?
ממונה הנגישות במשרד הרווחה: הדרישה של המשרד היא להנגשה של כל מקום שפתוח לציבור, ובכלל זה גם מבני המוסדות להשכלה גבוהה. ראשית כל, עמידה של המוסדות בתנאי הנגישות הכלליים שקיימים כיום לבעלי מוגבלויות ולאחר מכן מתן התייחסות פרטנית למקרים ספציפיים וייחודיים לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.
נציגי עמותת "שוויון זכויות למוגבלים": לדבריהם, טענת המוסדות להשכלה גבוהה, שלא כל המקומות צריכים להיות בעלי נגישות לבעלי מוגבלויות היא מקוממת ומרגיזה. כל מבנה צריך להיות נגיש, ולא רק חלק מהם. כך למשל, במבנה בן 4 קומות, כל הקומות צריכות להיות מונגשות. מבחינתם, אין מדובר בדרישה מוגזמת – הם מוכנים להיות גמישים ובמקרים בהם קיים קושי הנדסי להנגיש את המבנה ייתכן מתן פטורים ספציפיים. אין לעמותה כל כוונה לערוך "מהפכת עולם" בתחום הבינוי, כי אם פשוט להנגיש מבני השכלה גבוהה לבעלי מוגבלויות באם הדבר אפשרי – לפי תקנות הבנייה הרגילות העומדות בעינן כיום לגבי כל מבנה ציבור שנבנה.
נציג המועצה להשכלה גבוהה: לטענתו, בקשת ההנגשה החלקית חדשה גם לו, ויש מקום לבדוק סוגיה זו לעומקה. מכל מקום, ברור למועצה להשכלה גבוהה כי מבני ציבור צריכים להיות באופן כללי מונגשים לבעלי מוגבלויות.
נציגי הות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב): טוען שהות"ת אחראי על תקצוב 90 מיליון ש"ח מהסכום שיוקצב לתכנית.
היו"ר ח"כ מרגי אומר שלדעתו המדינה (כלומר הוועדה) צריכה להיות אחראית על כל התקציב ולא להטיל חלק ממנו על המוסדות עצמם – זוהי שליחות לאומית. הוא טוען עוד שצריך לעשות הכל כדי למצוא תקצוב מלא לתכנית, כי מדובר בצורך ממשי של בני אדם לחיות את חייהם בצורה מלאה.
מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה: לטענתו, האוניברסיטה הפתוחה פועלת כבר כיום להנגשת מוסדות האוניברסיטה לבעלי מוגבלויות, ומעבר לכך גם בתחומים אחרים וטכנולוגיים בצורה שייחודית מאוד בשביל מוסד להשכלה גבוהה בישראל. לטענתו התקציב שנותן הות"ת לא מכסה ולו שליש מהעלויות של הנגשת מבני מרכזי הלימוד השונים של האוניברסיטה הפתוחה בפרוסים ברחבי הארץ. הם מבקשים הגדלה בסיוע, וידוא שהכסף אכן הולך למקומות הנכונים ולא נזרק באוויר למטרות שבפועל לא יביאו להנגשת המוסדות. לטענתו, היות ורוב מרכזי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה הם למעשה השכרות של מבנים קיימים (ופחות מבנים חדשים שנבנים לשם כך) הרי שמודבר בגורם מכריע מבחינת הנגישות באו"פ.
יועצת של הביטוח הלאומי: אומרת שיש בעיי
![By אור at he.wikipedia [see page for license], from Wikimedia Commons](http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2014/03/יעקב-מרגי.jpg)
היחיד בדיון – ההצבעה עוברת פה אחד. מרגי (צילום: אור \ Wikimedia Commons)
תיות כבר בעצם ההגדרה של בעל מוגבלות. היא מעלה את השאלה: "האם כל בעל לקות שמיעה למשל צריך לדווח למוסד על כך ולקבל כיתה מיוחדת משלו ללקות הייחודית לו?". אם כך יהיה המצב, בסופו של יום לא יישאר כסף לשירות הסטודנטים בכלל. נציג תחום הנגישות במשרד הרווחה מתרעם על דבריה, וטוען כי ממילא אין מדובר בהבדל עלויות ממשי כשבונים בניין חדש עם הנגשה או בלעדיו ולכן תמיד צריך לשאוף לבנות מבנה עם הנגשה מלאה.
נציג ועד ראשי האוניברסיטאות: לטענתו מוסד אקדמי אין דינו כדין מבני ציבור כמו קניונים למשל. בכיתת לימוד צריך יהיה לפרק הכול כדי לשפץ אותו ולהנגישו לבעלי מוגבלויות, מה שיפגע באורח החיים הסטודנטיאלי באם הדבר ייעשה במקשה אחת. אולם כל זה מיותר, כי ממילא ניתן לעשות זאת היום באופן חלקי (כעמדת הועד שיש להנגיש רק חלק מהמבנים וחלקים מהם בלבד).
נציג אוניברסיטת בן-גוריון משיב לו כי הנגשה מלאה של כל מבני המוסדות להשכלה גבוהה נראה בגדר אוטופיה (לא פרקטי במציאות) אולם גם הנגשה חלקית במתכונת שמציע הוועד לא נשמעת לו הגיונית – הרצוי נמצא איפשהו באמצע.
ממונה נגישות במשרד הרווחה: טוען שהדוברים בוועדה מדברים הרבה דיבורים באוויר וזורקים סיסמאות אבל לא מציעים ולו הצעה פרקטית אחת. עליהם לפרט ולנמק מקרים ספציפיים.
יו"ר הוועדה, ח"כ מרגי מעלה להצבעה לאישור סעיף 9 בתקנות החדשות העומדות לבדיקת הוועדה (סעיף המתייחס לצורך עקרוני וכללי למדי לשיפור תקנות ההנגשה לבעלי מוגבלויות) והיות והוא חבר הועדה היחיד שנוכח, ההצבעה עוברת פה אחד (כמה אירוני).
הוא אומר שלקראת הדיון הבא הוא מבקש מהמוסדות והארגונים שיעשו "שיעורי בית"- שידברו בפעם הבאה בצורה קונקרטית כי כרגע הם מדברים על סיסמאות פופוליסטיות ופחות על דברים ספציפיים – והדבר תוקע את התקדמות הוועדה ואת אישור התקנות בפועל. הוא גם מבקש מהמוסדות השונים להשכלה גבוהה להישאר כל אותו הזמן בהידברות עם ממוני הנגישות במשרד הרווחה והיועצים המשפטיים של המשרד. בכך הוא חותם את הדיון.
לדעתי, קודם כל הדבר מביש שרק חבר וועדה אחד נכח בדיון.
שנית כל, הדיון היה מאוד לא ממצה ולא קידם ולו במיל אחד את אישור התקנות: המוסדות והארגונים לא נראו חפצים מדי לקדם את הנושא ועסקו יותר מדי בהתנצחויות פנימיות וזריקת סיסמאות לאוויר.
