שינויי סעיפים בסעיף 18 – רשויות מקומיות לשנת 2014, העברת עודפי תקציב משנת 2013 ושינויים בתקציב שנת 2014, ומצבן התקציבי של הרשויות המקומיות
נכחו בדיון: יו"ר הוועדה וחברי ועדה, ח"כ פאינה קירשנבאום (סגנית שר הפנים, ייצגה את שר הפנים), מנכ"ל הכנסת רונן פלוט, מר מרדכי כהן מנהל מינהל השלטון המקומי, ראשי ערים וראשי רשויות מקומיות ערביות ויהודיות, יוסי עמרם פעיל המשמר החברתי בכנסת.
הוועדה דנה היום (יום ב', 19/05) בבקשת שר האוצר לאשר שינויים בסעיפים לשנת 2014 בעניין מענקי האיזון לתוכנית ההבראה של הרשויות המקומיות ובעניין מענקים ליישובי עוטף עזה. שר האוצר מבקש להעביר 104,500 ש"ח מדי חודש להוצאות שונות, ו-409,000 ש"ח למענקי איזון ופיתוח בהתאם לחוק.
הרשויות המקומיות בארץ מתוקצבות על-ידי משרד הפנים, ועל-ידי אגף השלטון המקומי שהוקם במשרד כדי לקשר בינו ובין הרשויות. כל רשות מקבלת תקצוב וסיוע באמצעות מענקים והטבות בהתאם למצבה, לגודלה ולמעמדה הסוציו-אקונומי. יש רשויות שלא מקבלות מענקי איזון והטבות, ויש רשויות שמקבלות ונזקקות לכך. המענקים לרשויות מחושבים מאז שנת 2004 לפי מודל שגובש בוועדת גדיש.
הרשויות בעוטף עזה, בנגב ובגליל נזקקות למענקי איזון והטבות יותר מרשויות במרכז הארץ בשל מיעוט הכנסות מארנונה תעשייתית ומסחרית או מתיירות ברשויות בפריפריה, לעומת הרשויות במרכז שבשטחן יש אזורי תעשייה ומסחר, תיירות ומלונאות.
בדיון חלק מראשי הרשויות פרצו בצעקות זעם כלפי יו"ר הוועדה וכלפי מינהל השלטון המקומי וסגנית שר הפנים ח"כ פאינה קירשנבאום, בגלל לדברם חוסר התמיכה והעידוד להקמת אזורי תעשייה בשטחיהם. הם אף ביקשו שצה"ל ישלם ארנונה עבור בסיסי צה"ל שנמצאים בקרבת הרשויות שלהם להם ולא למועצה האזורית. המועצה האזורית לדבריהם רחוקה מבסיסי צה"ל ולא מטיבה עמם בדבר. בין ראשי הרשויות שבלטו בדיון ודיברו על מצוקותיהם היו ראש עיריית דימונה, ראש עיריית מגדל העמק, ראש עיריית בית שאן, ראש המועצה המקומית דליית אל כרמל ואחרים. כל אחד דיבר על המצוקה ברשות שלו, ציין מה נדרש כדי לשקם את הרשות ולמה הגיעו למצב הקשה ששורר שם.
בין ח"כ גילה גמליאל לבין היו"ר ניסן סלומינסקי התגלעה מחלוקת בסיכום הדיון בוועדה שאף הגיעה לכדי צעקות, אם צריך לפרט ולהסביר את מהות עודף ההכנסות ברשויות החזקות לפני ההצבעה או לא. יו"ר הוועדה קיים הצבעה כל כך מהירה וחטופה שכמעט לא הורגש שהיתה הצבעה, אף שיש הסכמה בין כל חברי הוועדה על תוכן הדיון ובסופו של דבר הצביעו בעד. ההצבעה החטופה נועדה רק כדי למנוע מח"כ גילה גמליאל ואחרים להמשיך לדון במהות ההכנסות וההוצאות ברשויות החזקות ובעניינים אחרים שרצו לדון בהם חלק מראשי הרשויות הנוכחים.
בהמשך לבקשת שר האוצר דנה הוועדה בתקציב הרשויות לשנת 2014 ובמענקים שונים, ונדרשה לאשר היום העברה של מענק איזון לרשויות בסכום כולל של מיליארד ש"ח. הסכום נועד למטרות ספציפיות, וכדי שכל רשות תקבל את חלקה ממענק האיזון הרשויות מחויבות להקצות את הכספים למען הנושאים שסוכמו בוועדה ובין הרשויות לבין משרד הפנים. הנושאים שבגינם ניתן המענק נידונו בוועדה בפירוט והודגשו בפני ראשי הרשויות, וכל הנוכחים בוועדה – חברי כנסת, ראשי רשויות ונציגים של משרד הפנים ומשרד האוצר – הסכימו עליהם.
יו"ר הוועדה ניסן סלומניסקי סיכם את הדברים לפני ההצבעה והדגיש כי ועדת הכספים אישרה היום (ב') העברה של מיליארד ש"ח להשלמת מענקי האיזון לרשויות המקומיות ולמימון תכניות הבראה לרשויות חלשות. פירוט התקציב שאושר: 450 מיליון ש"ח בהוצאה מותנית ועוד 150 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב עבור השלמת מענקי האיזון והפיתוח, 259 מיליון ש"ח לתכניות הבראה, 78.5 מיליון ש"ח לכיסוי הוצאות נזקי הסופה בירושלים, 26 מיליון ש"ח כשיפוי להנחות בארנונה ומענקים ליישובים בעוטף עזה ו-31.1 מיליון ש"ח בגין הסכם של היטל השבחה. כל חברי הכנסת הצביעו פה אחד בעד אישור ההעברות.
סיכום אישי: במדינת ישראל יש רשויות שמיקומן – בקרבת הים לדוגמה – מביא להן בלי כל בעיה הכנסות מתיירות וממבנים ועסקים הקשורים בתיירות, ואחרות שבעידוד מהמדינה הקימו בשטחן אזורי תעשייה ענקיים המכניסים להן רווחים וכספים מארנונה, מסים ושירותים אחרים כנהוג בחוק. אבל יש רשויות בארץ, והן הרוב, שאין להן כל הכנסות מלבד ארנונת מגורים מהתושבים וארנונת עסקים מבעלי חנויות שרובם לא משלמים בשל היעדר הכנסות. על כן חובת המדינה לעודד רשויות חלשות ולהעניק להן תמיכה כספית ואפילו הדרכה על-ידי צוותים מקצועיים שילוו את הרשויות עד שיקומן. את הרשויות אפשר לשקם על-ידי הקמת אזורי תעשייה ופיתוח או על-ידי הקמת מוסדות רווחיים אחרים שיטיבו עם התקציב. אני מסכים עם ח"כ רובי ריבלין שאמר שכל ראש רשות שלא מצליח בתפקידו, לא צריך להמשיך בתפקידו וחובת המדינה להחליפו. נכון שתושבי הרשות בוחרים את ראש הרשות, אבל טובת הרשות וטובת התושבים חשובה מהקשר הפוליטי או מכל קשר אחר בין ראש הרשות לבין רוב תושבי הרשות שבחרו בו. כלומר בחרו בו בגלל אינטרסים שלהם ולא בגלל טובת הרשות, אחרת לא היו בוחרים אדם שהנזק ממנו גובר על התועלת. משרד הפנים צריך לשנות את חוקי הבחירות לרשויות המקומיות ולהתנות תנאים מיוחדים לכל אדם שמגיש מועמדות לראשות רשות או מועצת רשות. אדם כזה צריך להיות אדם מוכשר שמסוגל להיטיב עם הרשות. אי אפשר שכל אדם, גם אם לא מבין דבר, יגיש מועמדות וייבחר רק בגלל שיש לו רוב שמורכב ברובו מבני משפחה, קרובים וחברים – כפי שקרה ברוב הרשויות העניות בארץ או ברשויות שנזקקות למענקי תמיכה בנגב ובגליל – וזה לא סוד ולא אנקוב בשמות. לדעתי הבחירה לראשות רשות צריכה להיות לפי יכולתו המקצועית וכישרונותיו של אדם ולא רק לפי מעמדו החברתי ברשות או מצבו הכספי, כפי שקורה לרוב בבחירות כאשר מגייסים קבלני קולות וקונים מצביעים בכסף, וכך נבחרים אנשים לא נכונים לרשויות.
