בעקבות פרשיות שזכו להד תקשורתי נרחב, ביקש חבר הכנסת בועז טופורובסקי (יש עתיד) להביא לתשומת משרד מבקר המדינה את סוגיית ההדלפות מחדרי החקירות. הוועדה לביקורת המדינה קיימה אתמול (ב') דיון בבקשה. בוועדה מכהנים 11 ח"כים (בהם יו"ר הוועדה), בדיון הנוכחי נכחו 4 חברים בלבד (יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן, ח"כ באסל גטאס, ח"כ אורית סטרוק, ח"כ פנינה תמנו שטה). כמו כן, נכחו בדיון חברי כנסת שאינם חברים בוועדה: ח"כ בועז טופורובסקי וח"כ תמר זנדברג. נכחו עוד נציגי משטרת ישראל- אגף החקירות, נציגי פרקליטות המדינה, נציגי שחקני הטלוויזיה/קולנוע, נציגי לשכת עו"ד מעמותת "אומץ" ומזכ"ל מועצת העיתונות.
הדיון נפתח עם דבריו של ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שהגיש את הבקשה לקיום הדיון בעקבות פרשות רבות שבהן הן פרסום דבר מעצרם והן פרטי החקירות של אישי ציבור – וגם של אנשים מהשורה – שהיו מצויים תחת חקירה, נחשפו לציבור הרחב באמצעי התקשורת, גם כשבפועל לא עבר הזמן החוקי שבו לכל אדם המצוי תחת חקירה מגיעה הזכות לפרטיות טרם פרסום דבר מעצרו (48 שעות מרגע המעצר).
לדברי טופורובסקי, גם כשהאדם הנחקר משוחרר מכל ההאשמות נגדו, עצם אזכורו בפרשיה באמצעי התקשורת משמעו פגיעה בלתי-הופכית לדיראון עולם, ולכן יש לנקוט במירב המאמצים לנטרל הדלפות בלתי-חוקיות. הוא הדגיש גם כי אין בכוונתו להטיל דופי במשטרת ישראל – שעושה את עבודתה נאמנה – אך ציין כי דווקא משום שמדובר בגורמי אכיפת החוק הרי שמצופה מהם למנוע לחלוטין דבר עבירה במחוזותיהם. טופורובסקי הפציר בפני משרד מבקר המדינה לבדוק את התנהלותה של משטרת ישראל והגורמים הנוספים הקשורים לעניין כדי להסיק מסקנות וכדי שמקרים כאלו לא יישנו בעתיד.
נציגי השחקנים: טוענים שההדלפות הן בעלות ערך רכילותי רב, אך אין הצדקה בכלל לקיומן – לדבריהם, מדובר בהרס של חיי אדם, לא פחות. לטענתם אין זה משנה כלל אם התיק שנפתח כנגד שחקן או אדם מן השורה (אף כי ההתייחסות הכללית היא לשחקנים – שהרי הפרסומים מתרכזים בעיקר בהם) מסתיים בזיכוי, היות שמרגע פרסום הפרשה, כאשר מוזכר שמו של האדם באותו משפט עם "חקירה" ו-"חשדות" – מבחינה ציבורית הוא הרוס.
נציגי עמותת "אומץ": עו"ד פנחס פישר נחקר בעבר במשטרה, וגם פרטי חקירתו הודלפו. מאז ובמשך 16 שנים הוא עוסק במלחמה בהדלפות מחדרי חקירה. לטענתו, הן במשרד היועץ המשפטי של המשטרה, והן במשרד פרקליט המדינה, ואף במשרד מבקר המדינה מצויים קלסרים של ראיות על תופעת ההדלפות במשטרת ישראל: "כולם רואים, כולם שומעים ובפשוט עוצמים עיניים", הוא אומר.
לדבריו, שוטרים ניגשים במצח נחושה לאמצעי התקשורת השונים ומתראיינים ותוך כדי כך פולטים סודות מחדרי החקירות, שיש בהן כדי עבירה על החוק. הוא נותן כדוגמה שתי פרשיות שהיו במוקד הדיון הציבורי (פרשת בג"ץ את ליברמן ופרשת קרמשניט), אשר לדבריו, כל פרטי החקירה בפרשיות אלו הועלו לאתרי אינטרנט והינם חשופים לעיניי כל. גם חומרים שלא רלוונטיים לעצם החקירה עצמה (כמו נתונים פסיכומטריים וסוציומטריים פרטיים) נחשפים על-מנת להשחיר את דמותו של האדם בהתאם לאינטרסים של המפרסמים. לדבריו, פעמים מספר פנה היועץ המשפטי לממשלה לגורמי חקירה במשטרת ישראל והתרה בהם לחדול מהדלפות השוטרים, אך דבר לא קרה.
עו"ד בועז גוטמן, גם הוא מתנדב בעמותה, מוסיף כי בהיותו עו"ד עסק בעניינים חסויים מבחינה משפטית. הוא מוסיף שערב אחד הוא הובא למעצר (ונוקה מחשדות בהמשך החקירה), אך בטרם הסתיימה החקירה הודלפו תצלומים ופרטים של קטין שהיה תחת חסותו המשפטית. לדעתו, ההדלפות היו מתוך חדרי החקירות ועל-ידי גורמים במשטרת ישראל. עוד הוא מוסיף שלדעתו מוזר הדבר שהוא הובא לחקירה ימים מספר לאחר שהוא התלונן על יחידת החקירה במשטרת ישראל (בעניין אחר).
ח"כ פנינה תמנו שטה: לדעתה אין מדובר רק בהדלפות שמקורן מתוך משטרת ישראל. גם יועצים משפטיים ועורכי דין מעורבים בהדלפות מחקירות. היא טוענת כי חסר דין משמעתי מוסדר בתוך המשטרה נגד חוקרים שמדליפים ולכן יש בעצם עידוד להמשך התופעה. היא מבקשת מהמשטרה להודות באומץ שהבעיה קיימת ולנסות להציע פתרונות כדי למגר אותה.
נציגי משטרת ישראל- אגף החקירות: אורי מחלוף, ראש מערך חקירות, מגיע עם נאום מוכן וכתוב מראש. לטענתו, הדיון לא נסוב על עובדות או נתונים מספריים. הוא מתרה בעו"ד מעמותת אומץ להביא מקרים ספציפיים וכל מקרה ייחקר לגופו, אך עצם ההכללה יש בה גרימת עוול לאנשים שעושים את עבודתם. לדעתו, רוב ההדלפות לא נעשות על-ידי שוטרים כי אם על-ידי גורמים אחרים שנזכרו (בעיקר עורכי דין). מובן שבנקודה זו פורץ ויכוח קולני בינו לבין עו"ד פישר. מחלוף מוסיף כי בכל חקירה קיים מאגר מורשים שרק להם מותר להיחשף לחומרי החקירה.
חבר הכנסת טופורובסקי מעיר כי אין באמת אפשרות לדעת מיהו הגורם המדליף, היות והוא לעתים נחבא אל הכלים מאחורי החסינות העיתונאית.
ראש חטיבת דובר המשטרה טוען כי הוא נאבק בעצמו בהדלפות מחדרי החקירה שנים רבות. לטענתו, כשחשוד מפורסם מוזמן לחקירה, הוא מיד מספר על כך לעו"ד שלו וליועץ התקשורת שלו והם בתורם הולכים אל התקשורת ומספרים על כך. הוא נותן כדוגמא את הפרשיה המדוברת האחרונה, פרשית הסמים והשחקנים (במהלכה נקראו לחקירה מספר שחקנים מפורסמים בחדש לשימוש בסמים). לטענתו, במהלך חודש וחצי התנהלה חקירה סמויה ואיש לא ידע על דבר קיומה מאום. גם כשהייתה הארכת מעצר של אחד החשודים לא פורסם הדבר באף מקום, וכך גם כשערכו חיפוש בדירתו של החשוד. הפרסום החל כשאמצעי התקשורת גילו בדרך לא דרך (עם רמז שאין מדובר בגורמים מתוך המשטרה) על דבר המעצר.
נציגת פרקליטות המדינה: לטענה מדובר בגורמים רבים שמדליפים פרטי חקירות – שוטרים, עורכי דין ויועצים, ובאמת קיימת בעיה באיתור הגורם המדליף. לדעתה, אין מניעה בחקירת כל "שותפי-הסוד" שיכלו להיחשף לחומרי החקירה עד למציאת הגורם המדליף והטלת סנקציות פליליות עליו. ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) מתפרצת ואומרת שהטיעונים הן של המשטרה והן של נציגת הפרקליטות הזויים ויש בהם כדי התנערות מלהודות במחדלם שלהם. נציגת הפרקליטות מוסיפה כי נידונה כיום ביחד עם משרד המשפטים הצעת חוק שתסדיר את העניין מבחינה חוקית ותיכלל בה חבילת סנקציות למבצע העבירה (אך מעבר לכך לא פירטה על הצעת החוק הזו).
ח"כ טופורובסקי מסכם שהדיון חיזק את דעתו שמשרד מבקר המדינה צריך לבדוק את הסיפור הזה כדי לראות מה לא נעשה נכון ומהן דרכי השיפור המומלצות.
יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן מסכם את הדיון: הוא מודה לח"כ טופורובסקי שהעלה את הסוגיה על סדר היום ומצטרף לבקשה מנציגי משרד מבקר המדינה לבחון את הנושא. הוא עוד מציע לעו"ד מעמותת "אומץ" למסור את החומרים המצויים בידם לנציגי המשרד.
התרשמות כללית מהדיון: היה דיון קצר ותמציתי שלא הכיל את כל הנתונים שהובאו לוועדה – אך בשם אופי הוועדה (שאמורה לעלות סוגיות לבחינת משרד מבקר המדינה) הרי שהיה דיון ענייני.
