המדינה משלמת לחברות המשכנות עמלה בעבור מכירת דירות ציבוריות לדיירים על בסיס חוק הדיור הציבורי, אשר נלקחת מקרן הדיור הציבורי. לפני כחודשיים הגבילה ועדת הכלכלה של הכנסת את גובה עמלת המכירה שתשולם מהקרן ל-3,000 שקל לדירה, במקום 5,000 שקל כפי שהיה קודם לכן, אך משרד השיכון ביקש לדון בסכום העמלה שוב מאחר שלטענתו אין בנמצא תקציב כדי לממן את ההפרש בין שני הסכומים, הנאמד ב-14 מיליון שקלים.
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) עבר ב-1998 על ידי הח"כ לשעבר רן כהן (מרצ), אך יישומו הוקפא מאז שוב ושוב. החוק בא לאפשר למי שמתגורר כדין בדירת דיור ציבורי חמש שנים ומעלה (או יורשו) לקנות את הדירה במחיר מוזל. ההכנסות ממכירת הדירה היו אמורות לעבור לקרן הדיור הציבורי ולשמש לבניית דירות ציבוריות חדשות, אך החוק נדחה משנה לשנה. בעקבות עתירה של חלק מחברי מרצ לבג"ץ הוחלט על יישומו של החוק, אולם הוא הוא עובר שינויים ודיונים רבים המקשים על ביצוע החוק כפי שנחקק. ברור לי וכך גם בוועדה שכל נגיסה בכספים מקטינה את האפשרויות לבניית דירות חדשות.
ישנן אלפי משפחות שמחכות לדיור ציבורי ואין להן פתרונות מינימליים. עד היום לא נבנו דירות מהקרן לדיור הציבורי (על פי הבדיקה שערכתי). בכל פעם עולים נסיונות נוספים לנגוס בכספים מהקרן במקום להתחיל לבנות. ועדת הכלכלה עשתה עבודת קודש בהגבילה את גובה הכספים אשר יוצאים מהקרן בהחלטתה הקודמת, אך למשרד השיכון לא נראה המצב והוא ביקש לקצץ שוב מהקרן למען הדיור.
הדיון בוועדת הכלכלה היה קצר וענייני. היו"ר ברוורמן העלה את דרישת משרד השיכון במתיחת ביקורת נוקבת עליו ועל משרד האוצר, שפתאום אין להם 14 מיליון שקל. הם מסרבים לתת את התוספת אך יודעים להעביר אין סוף כספים ממקום למקום, אמר ברוורמן, ולסכום כזה לא נמצא הכסף. ברור לגמרי שהדיור הציבורי אינו בסדר העדיפות של הקואליציה. רוב הדוברים תקפו את משרד השיכון ואת הממשלה שאינה דואגת לדיור הציבורי. שר השיכון כלל לא שלח נציג לישיבה.
ח"כ איציק שמולי (העבודה): "אני לא חושב שיש מקום לקחת את הכסף מכספי הקרן. אני מעדיף ששר השיכון ושר האוצר יגידו שאין כסף לדיור הציבורי. אחרי השוד לאורך השנים, צריך לדחות את הדרישה". הוא טען שהנושא אינו חשוב לשרים האלו. יו"ר עמותת "ידיד" טען שזהו דיון של סחטנות; כבר הייתה הסכמה עם שר השיכון על התקנות למכירה. בהיענות לבקשה זו יבנו שלושים דירות פחות.
רן כהן, שהוביל את חוק הדיור הציבורי, אמר שמטרת המחוקק הייתה לעשות מעשה חברתי ולמכור דירות במחיר סביר לדיירים, וגם לקבוע שהכסף שנכנס מהמכירה יעבור לבניית דירות חדשות לדיור הציבורי. אם האוצר לא ייתן כסף, הוא המשיך, הוועדה תצטרך לתת פתרון לאנשים שנמצאים ברחוב.
הוועדה דחתה את בקשת שר השיכון לקיים דיון מחדש בנושא והשאירה את ההחלטה על כנה. תוצאות ההצבעה: שלשה נגד – ברוומן, שמולי, וקנין; אחד בעד – שטבון. היו"ר ברוורמן הוסיף כי "כמובן שגם אגף התקציבים באוצר מסרב לממן את הפער". הוא קרא לשר השיכון למצוא פתרון ולמצוא את אותם 14 מיליון השקלים "בתוך כל המיליארדים שמועברים לכאן ולכאן".
One comment
Pingback: עבודה שחורה » מה עומד מאחורי ההצהרה של השגת מיליארד שקל לדיור הציבורי?