ועדה מיוחדת של הכנסת דנה בחוק שיקים את רשות השידור החדשה

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי נוסדה על מנת לדון בהצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד שידור ציבורי, במקום רשות השידור והטלוויזיה החינוכית העומדות בפני פירוק. הוועדה, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) התכנסה לראשונה רק חמישה ימים קודם לכן (ה-11/6/14), כאשר ביום שני האחרון כבר קיימה את דיונה השלישי בנושא. עד סוף החודש, צפויים להתקיים שמונה דיונים נוספים. בדיון נכח גם שר התקשורת, גלעד ארדן (הליכוד ביתנו).

אולם הדיונים היה מלא מפה לפה, לא רק במוזמנים אלא אף בכ-14 חברי כנסת, שייצגו כמעט את כל סיעות הבית. נוכחות מכובדת זו מצביעה כנראה על חשיבות הנושא בעיני חברי הכנסת. לאחר שתי ישיבות ראשונות החלה הוועדה לדון בישיבה הנוכחית בסעיפים שבהצעת החוק, ועד לסיומה נדונו פרקים א' ו-ב': הגדרות בחוק; הקמת תאגיד השידור הציבורי ותפקידיו.

במהלך הדיון העלו חברי כנסת הסתייגויות לסעיפים השונים שנדונו, חלקן אף נרשמו כהסתייגויות לאחר שלא התקבלו בהצבעה. לכמה מן ההצעות שהועלו הביע השר את הסכמתו. כך למשל ציינה היועצת המשפטית של הוועדה כי יש לציין במפורש מי יהיה השר הממונה על ביצוע החוק לאחר שיאושר, וגרסה כי שר התקשורת עצמו יהיה המתאים ביותר, וזאת כדי למנוע העברת האחריות משר לשר על פי קוניוקטורות פוליטיות (המצב הקיים כיום). ח"כ איתן כבל (עבודה), סבר כי עצם קביעת שר ממונה מכניסה את המערכת הפוליטית לתוך השידור הציבורי. עוד הסכים השר להערתה של ח"כ מיכל בירן (עבודה) כי במסגרת הסעיף העוסק בעלות שכר יש להתייחס לשכר מינימום כמוגדר בחוק.

ח"כ נחמן שי (עבודה) הדגיש את הייחודיות שבתפקיד העיתונאים ושאל האם ייאסר עליהם להביע דעה, האם אפשר יהיה לדרוש מהם את מקורות המידע שלהם ואילו כללי אתיקה יחולו עליהם, כלומר האם כללי המשמעת והאתיקה החלים על עובדי ציבור יחולו גם עליהם. השר ביקש לקבל מח"כ שי הצעת נוסח שתתייחס לסוגיות שהעלה.

בקריאות ביניים מקרב הנוכחים צוין כי שני גופים לא מוזכרים בראשיתה של הצעת החוק: הרדיו והטלוויזיה החינוכית למרות שהחוק יחול גם עליהם.

העמדות הפוליטיות של חברי הכנסת באו לידי ביטוי כאשר דנו בסעיף הקובע כי "מקום מושבם של מוסדות תאגיד השידור הציבורי הוא בירושלים". בנקודה זו, התפתח ויכוח סביב השאלה כיצד להגדיר את "ירושלים". כך למשל הציע ח"כ שטבון (הבית היהודי) שיאמר במפורש "ירושלים רבתי"; ח"כ רוזנטל (עבודה) הציע את "שטח השיפוט של ירושלים" וח"כ ניסים זאב (ש"ס) את "ירושלים המאוחדת". לבסוף התקבלה ההצעה שייכתב "על פי חוק יסוד ירושלים".

בישיבה התפתח גם דיון בנוגע לעובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית. השר ארדן התבקש לעדכן בכל הנוגע למשא ומתן המתנהל עם ההסתדרות. השר מסר שהוקם צוות מטעם הממשלה שנושא ונותן עם ההסתדרות. שני נושאים שנותרו במחלוקת הם תנאי הפרישה של העובדים, ושאלת קליטתם של אלו  שעבדו ברשות השידור ובטלוויזיה החינוכית בגוף השידור הציבורי שיוקם.

השר ציין כי ועדת לנדס המליצה על 750 עובדים. עוד ציין במענה לקריאת ביניים, כי לאלה שיקלטו מחדש לא יאופסו שנות הוותק שצברו. ראוי להדגיש שהשר לא הסביר מי יהיה אחראי ומוסמך להחליט מי מהעובדים ייקלט בגוף החדש ועל פי אלו קריטריונים.

נוכח הסוגיות המורכבות הנוגעות לכוח האדם הציע ח"כ כבל (עבודה) שתוקם ועדת משנה לוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, שתדון אך ורק בסוגיות אלה ואף הציע שיעמוד בראשה. השר ציין כי יש לזכור את תפקידיו של הממונה על השכר במשרד האוצר ולהימנע ממצב שבו תהיה התנגשות בין פעילותה של ועדה בכנסת לבין תפקידי הממונה על השכר.

פירוש הצעת החוק

עדויות קודמות בנושא:

>>> סערה בוועדת הכספים: עובדי רשות השידור מחו בפני שר התקשורת על דו"ח לנדס

>>> הוועדה לביקורת מדינה דנה במסקנות דו"ח לנדס: "הרפורמה הנוכחית לא תביא מרפא לרשות השידור"