הכנסת של הקיץ. אינה דומה לזו של החורף.
עדיין יפה.
אבל. חמה ושוממה. לא עוד טיפוף רגליים מטוקטק.
לא עוד ריצוד עיניים מהיר ועצבני "אתה מוכר לי" ,"אולי תכיר לי".
השומרים לעומת זאת, שלא כמו בחורף, מאוד קפדניים. כל מבקר זוכה לתשומת לב מרבית. פשפוש בניירות, בסנדוויצ'ים, בבקבוק השתייה. אפילו הבייגלה הפזורים בטעות בתחתית התיק נסרקים אחד אחד.
להקות של ילדים, נוער ותיירים שוטפות את ההיכל ומנערות אותו למספר דקות מנמנומו.
גם אני קפצתי לבקר. להתערות קצת עם מוקדי הכוח. להנות מפולמוסנות טובה.
נקלעתי לדיון בוועדת המשנה לביטוח של ועדת הכספים בנושא הסדרה חדשה של פוליסות הביטוח ): . טוב. טוב ציפור ביד…
מעולם לא הבנתי איך ייתכן שגם אני וגם הביטוח יכולים להרוויח בו זמנית. סתירה מובנית. אני לא עושה ביטוח!!
אבל דיון זה דיון. הנוכחות של "פשוטי העם" (כמוני) חשובה בעיני.
וועדות הכנסת הן סוג של במה.
התפקיד שלנו הוא גם למחוא כפיים, גם לחייך בזמן וגם להזכיר לכולם שכל זה בעצם עבורנו, למענינו ומכיסנו.
האומנם הביטוח הוא עבורנו. והרפואה האם היא בשבילנו. קצת כן וקצת לא. ממחקרים שנעשו מסתבר ש-30% מהדיאגנוזות הרפואיות הן דיאגנוזות סרק, הנובעות מכך שהרופא הוא גם ישות כלכלית.
גם הביטוח הוא ישות כלכלית. מה זה כלכלית. שק ענק של טריליונים. מי סופר משכורת קטנה של עשרה מיליון שקל בשנה למנכ"ל מוכשר שבווירטואוזיות פנומנלית מדהימה הצליח להוכיח רווחי עתק בשנה א' שנמחו לחלוטין בשנה ב'.
לעזאזל, למה האותיות תמיד נורא קטנות?
למה התשלום הוא מיידי והפיצוי מגיע רק אחרי מספר "שנים"?
למה אף אחד לא מתקשר ושואל: "סליחה, הכספים שמגיעים לך הגיעו?"
למה?
הדיון על זה לא היה.
הדיון היה על:
האפשרות לתקן רטרואקטיבית פוליסה המפלה את הצרכן באופן קיצוני.
מטרה ראויה – בהחלט.
השתתפו: היו"ר יצחק כהן (ש"ס) , ח"כ מיכל בירן (עבודה) , טיבי (רע"מ) ל-5 דקות.
לימין היו"ר, שורה של 15 נערי אוצר ומשפטים תוססים.
לשמאל היו"ר, עשרת נציגי חברות הביטוח.
אני בתווך, סביב השולחן מול היו"ר. נציג בודד של עם ישראל.
ומה אני רואה.
"נערי האוצר" האמונים על הרגולציה מנצלים כל הזדמנות לנכס לעצמם עוד ועוד סמכויות מעין שיפוטיות באופן חשאי וללא חובת דיווח.
וה"עשרת" של הביטוח נוקטים בכל דרך אפשרית על מנת לתקוע את הדיון. והם מצליחים. הם תוקעים את הדיון בשם חופש המידע, חובת הדיווח וחירות הפרט. שיגעון.
עולם הפוך. אבל… תודו… מעניין.
נכון לרגע זה התוצאה היא 1:0 ל"עשרת", הדיון תקוע והמחצית אינה נראית באופק. מקסימום הפסקת התרעננות לשתיית מים תגיע בעוד מספר חודשים.
שעתיים של עבודה קולנית ומאומצת הסתיימה באפס התקדמות.
היה חם, היה מתיש, היה מעניין, היה מרתק.
ירושלים, שבנו אליך שנית.
