נגידת בנק ישראל תוקפת את תכנית שר האוצר: "מע"מ 0% יגרום לעליית מחירי הדירות"

בסקירה תקופתית מול ועדת הכספים ביקרה קרנית פלוג את תכניתו של יאיר לפיד להורדת מחירי הדיור, וזאת בשבוע שבו מובאת הצעת החוק לקריאה ראשונה

לדברי הנגידה, הטיפול בהורדת מחירי הדירות צריך לבוא לצד הגדלת היצע הדירות באמצעות שחרור מוגבר של קרקעות ותוכניות שיווק כדוגמת "מחיר למשתכן".

עוד בנושא דיור, מנתוני הבנק עולה כי מחירי הדירות יציבים או עולים לאט, והתגברות קצב התחלות הבניה ב-2013 מעודדת. יחד עם זאת ציינה הנגידה כי "הירידה של התחלות הבנייה ברבעון האחרון בהחלט מטרידה".

בסקירה ציינה נגידת הבנק כי מצב המשק טוב, והשינויים בצמיחה בישראל תואמים לשינויים בעולם המערבי אך גבוהים יותר באופן עקבי. האינפלציה נמוכה ונמצאת בתחתית היעד. שיעור האבטלה נמצא במגמת ירידה ועומד כיום על 5.1 אחוז, בעוד שיעור התעסוקה עולה.

הנגידה הציגה לדעתי גישה שמרנית ומעט תמוהה בהתיחסותה לעליית השכר הממוצע למשרת שכיר לעומת עליית מדד המחירים לצרכן מצד אחד ועליית התוצר הגולמי לנפש מצד שני. כאשר מסתכלים על הגרף המצורף נראה בבירור כי השכר הממוצע למשרת יחיד (הקו הכחול) צמוד לאורך כל התקופה למדד המחירים לצרכן (הקו האדום). המשמעות היא כי השכר הממוצע במשק לא עלה עלייה ריאלית משמעותית בעשר השנים האחרונות. לעומת זאת, באותה תקופה צמח המשק, והתוצר הגולמי לנפש (הקו הסגול) עלה בכ-30% מעבר לעליית המדד.

המשמעות הברורה היא כי ה"עושר" שנוצר בתהליך הצמיחה של המשק הישראלי אינו מחלחל לכלל הציבור, אלא נשאר כנראה בידי בעלי ההון והתאגידים הגדולים. כמובן שהפער היה גבוה הרבה יותר אם היינו מתייחסים לשכר החציוני, במקום הממוצע, שהוא מדד נכון יותר לבחינת מצבם של השכירים בישראל.

כדי לכסות על הבעיה המשתקפת בגרף נוסף לגרף מדד נוסף – "הכנסה נטו למשק בית", ומאחר ומדד זה צמוד בצורה מתמיהה לגרף של התוצר הגולמי לנפש, הרי ניתנת ה"הוכחה" שהעושר הנוצר בעקבות צמיחת המשק אכן מחלחל לכלל משקי הבית. לשאלה המתבקשת "כיצד הכנסה ממוצעת של משקי הבית עולה יותר מאשר השכר הממוצע" השיבה הנגידה כי שיעור ההשתתפות בעבודה למשק בית עולה ולכן הכנסה ממוצעת למשק בית נובעת מיותר משכורות. בקצב כזה יתכן שנצטרך בעתיד לחזור לתקופות חשוכות, או להידמות לחברות עניות בעולם השלישי, שבהן ילדים צעירים נשלחים לעבודה כדי לתרום לרווחת המשפחה.

בתחום המוניטרי הבנק ימשיך במדיניות רכישת הדולרים במידת הצורך, כדי לתמוך בשער הדולר במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, וכן בהתאם ל"תוכנית הגז" על מנת לקזז את ההשפעה מהפקת הגז המקומי ("המחלה ההולנדית") על שער החליפין. בנוסף לכך ציינה הנגידה כי ההיסטוריה מלמדת שמדינות עם רזרבות מט"ח גבוהות צלחו טוב יותר משברים כלכליים עולמיים.

באשר ליציבות הפיננסית ציינה הנגידה כי המערכת הפיננסית המקומית ממשיכה להפגין יציבות על אף סביבה גלובלית מאתגרת. המערכת הבנקאית שומרת על איתנותה, אך יחד עם זאת "היעילות התפעולית נמוכה בהשוואה בינלאומית, ונדרשים צעדי התייעלות, לרבות צמצום הוצאות השכר ואיזון מנגנוני התגמול לבכירים". הנגידה הביעה את תמיכתה במאמצי האוצר להגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית, ואף ציינה בתשובה לשאלה כי יש להרחיב את הפעולה להגבלת שכר השכירים בכל ענפי המשק ולא רק במוסדות פיננסיים. הסיכונים העיקריים ליציבות המערכת הפיננסית, כפי שרואה אותם בנק ישראל הם: "חשיפה גבוהה של הבנקים ומשקי הבית לשוק הדיור העלולה להוות סיכון במצב של שינויים בתנאי המשק, ובכלל זה בתעסוקה ובריבית, ותמחור חסר בשוק אג"ח חברות שעלול להשפיע על הקצאת המקורות במשק ועל החוסכים באפיק הפנסיוני".

הסקירה נמשכה כשעתיים בנוכחות מרשימה של חברי כנסת ועיתונאים רבים. חלק גדול מחברי הכנסת העירו הערות במהלך הדיון והציגו שאלות רבות לנגידה בסיום דבריה. בין היתר נשאלה הנגידה לדעתה לגבי יעד הגירעון וענתה כי מאחר ואנו נמצאים קרוב לתעסוקה מלאה והמשק נמצא בצמיחה, לא נדרש לדעתה להגדיל את שיעור הגרעון. לדעת הנגידה המשק מתמודד היטב עם זעזועים במצב הגיאופוליטי, ולא נצפים שינויים מהותיים בפרמיות הסיכון. ראוי לציין כי דברים אלו נאמרו לפני ההסלמה של ליל יום ב' השבוע.

נגידת הבנק נשאלה ע"י חברת הכנסת סתיו שפיר (העבודה) האם היא תומכת באגודת "אופק" הפועלת למען הקמת בנק קואופרטיבי (חברת הכנסת ציינה למען הגלוי הנאות כי היא עצמה חברה ב"אופק"). הנגידה השיבה כי הכוונה להקים בנק חברתי תואמת את המלצות בנק ישראל, שפרסם לאחרונה מסמך מכוון להקמת בנק כזה. יחד עם זאת הנגידה אינה חושבת כי יש להוריד את הרף הגבוה של 100 מיליון ₪ הון עצמי, המהווה תנאי להקמת הבנק. ולא, הנגידה אינה מתכוונת להצטרף ל"אופק" בזמן הקרוב. חבר הכנסת אראל מרגלית (העבודה) הדגיש את חשיבות האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים וביקש לשאול על תוכניות בנק ישראל בנושא. הנגידה ציינה כי האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים עלה והוא עומד כעת על כ-70 מיליארד ש"ח בשנה, סכום שקטן בערך פי עשר מזה הניתן כאשראי לחברות גדולות על ידי הבנקים והמוסדיים יחדיו.

הנגידה השיבה תשובה "מעודדת" ראויה לציון לשאלות של חברי הכנסת הערבים והחרדים בדבר מספר או שיעור העובדים בבנק ישראל מהמגזרים אותם הם מייצגים – בבנק ישראל, בו כ-800 עובדים, יש 8 עובדים ערבים ו-9 עובדים חרדים (כ-1% מכל מגזר) לעומת 1 או 2 שהיו לפני שנים מועטות.

בפתיחת הדיון, ושוב בסיומו, הודה יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) בחום לנגידה על כך שהיא מקפידה להופיע בפני הוועדה לפחות שלוש פעמים בשנה ולהציג בפניה סקירה מקצועית וממצה של מצב המשק. ומכיוון שהנגידה משמשת גם כיועצת הכלכלית של הממשלה, יש חשיבות רבה לדעותיה בנושאים כלכליים.