ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה ב' האחרון (07/07/14) בנושא הכנסת טכנולוגיות חדשות לסל שירותי הבריאות שבאחריות משרד הבריאות, מה שידוע גם בשם "התוספת השלישית". התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי כוללת את השירותים המצויים באחריות המדינה, כלומר באחריות משרד הבריאות, והם: רפואה מונעת אישית, אשפוז סיעודי, שרותי בריאות הנפש, מכשירים לשיקום.
חוק הבריאות הממלכתי חוקק בשנת 1994 ומאז הוכנסו בו שינויים רבים. ב-1997 נקבע שחלק מהשירותים יהיו באחריות קופות החולים וחלק באחריות משרד הבריאות. במשך השנים הועברו שירותים רבים לקופות החולים, כמו שירותי בריאות הנפש. החוק קובע כי עלות סל הבריאות לאזרח תקבע כל שנה על פי מדד יוקר הבריאות. סל הבריאות נקבע על פי השינויים הדמוגרפיים שחלו באוכלוסיית המדינה. בסיכום שנעשה השנה בין האוצר למשרד הבריאות נקבע שעדכון הסל עד 2016 יעמוד על כ-1.5% לשנה. עדכונים אלו גבוהים יותר מאשר בשנים קודמות, אך יש לציין כי שיעור גידול האוכלוסייה הוא 1.7% בשנה, ובאם מתייחסים גם להזדקנותה של האוכלוסייה מדובר בגידול של 2% בשנה. התוספת השלישית החל מ-2010 היא חלק מתוך סל הבריאות וכך נבלעת בחלקה בתוך השרותים הישירים לאזרח. מצב זה מפחית את היכולת להכליל טכנולוגיות חדשות בשרותי קופות החולים. קופות החולים טוענות שפעמים רבות התוספת השלישית מקופחת לצורך תשלומי חובות גדולים. במערכת קיים ויכוח קבוע בשאלה אם יש לממן כל תוספת בנפרד או להכיל את שלושת התוספות יחדיו ולתת לאחראים לקבוע קדימות.
לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "סך התקציב שהוקצה כל שנה משנת 1998 ועד 2014 להרחבת סל הבריאות נע בין אפס בשנת 2003 ל-450 מיליון בשנת 2008. משנת 2011 ועד היום התקציב השנתי להכללת טכנולוגיות חדשות עומד על 300 מיליון שקל לשנה". להלן התרשים המתאר את ההקצאה השנתית.
הדיון והתייחסויות חשובות:
היו"ר חיים כץ מתריע שהקיצוצים הנערכים כל הזמן בתקציבי משרד הבריאות גורמים למניעת טיפול סיעודי ראוי, לאי התאמת מכשירים וציוד, לאי קבלת שירותים מתאימים ועוד.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אופק, אומר שבזכות ועדת גרמן הצלחנו להוסיף מיליארד שקל השנה למערכת הבריאות, כמובן שזה אינו מספיק. "תפקידי לדרוש עוד כספים וזוהי משימה של כל האחראים למערכת הבריאות. המטרה שלנו להעלות את רמת שרותי הבריאות לדומה למדינות ה-OECD ולא לתת לשירותים לרדת", הוא מדגיש.
ח"כ דב חנין מתריע שמצב מערכת הבריאות מאוד קשה ומטריד, ומברך על כך שוועדת גרמן לא הרחיבה את השר"פ. חנין מציע להחיל את החוק שהוצע על ידו, על ידי יעקב ליצמן, אילן גילאון וח"כים רבים נוספים מה-3 במרץ 2013. הוא מציין כי "עלות הסל לקופות תגדל מדי שנה בשיעור של 2% ביחס לעלות בשנה הקודמת, שישמשו לשם הוספת שירותים או תרופות לסל שירותי הבריאות", ומוסיף כי הציע להעלות את מס ביטוח הבריאות באחוז אחד. הוא משוכנע שהאזרחים יענו לכך בתנאי שהמס יעבור ישירות לביטוח הבריאות ולא לאוצר.
פרופ' אידלמן יו"ר הסתדרות הרופאים אומר שאצלנו אין רפואה מודרנית, וחייבים להעלותה. באירופה ההוצאה על בריאות לנפש עומדת על 8,000 דולר, בארה"ב על 4,000 דולר ואצלנו רק על 2,000 דולר לנפש. במצב כזה אין תרופות מתאימות, הציוד אינו חדיש ותור לניתוח לוקח שמונה חודשים. התוספת לסל הבריאות צריכה להיות קבועה ולא כל פעם משהו אחר. חייב להיות תכנון לטווח ארוך.
ח"כ ליצמן טוען שהוא יודע שנשאר כסף בביטוח הבריאות, 300 מיליון שקל שלא נוצלו זה הכי פשוט להעבירם מידית לתוספת השלישית (מנכ"ל משרד הבריאות הבטיח לבדוק ולהודיע). ליצמן כועס מאוד שביטלו את ביטוח השיניים עד גיל שמונה עשרה.
הוועדה מבקשת לקבוע מערכת עידכון קבועה ולא משתנה משנה לשנה לסל התרופות; מערכת קבועה לתוספות שתיים ושלוש; לא לתת הצהרות אלא לבצע את העדכונים ושהוועדה תדע עליהם; לקבל את הצעת החוק של הח"כים בוועדת השרים לחקיקה.
לאחר שחוותי כמה דיונים עם נוכחות שבה רק היו"ר נכח לאורך כל הישיבה (בוועדה לביקורת המדינה), היה לי מרענן לראות ישיבה עם הרבה יותר חברי כנסת. היו אלו חברי כנסת שמכירים היטב את הנושא שנדון בישיבה. הם גילו אכפתיות ודרשו לשנות את המצב הקיים. באולם נכחו גם כעשרה לוביסטים, שיש לציין שלא הסתובבו כמעט בזמן הדיון. הגיעו וזמנים רבים, ממשרד הבריאות, האוצר, עמותות חולים, ועוד ואזרחים.
נוכחים, מלבד הח"כים: מנכ"ל משרד הבריאות- פרופ' אופק, נציגים רבים ממשרד הבריאות, עמותת אחת מתשע, עמותת סכרת נעורים, פרופ' אידלמן ועוד.
