חלית? נפצעת? פתח את הארנק

הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה של עורכי דין המייצגים זכאי גמלאות בביטוח הלאומי אושרה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שלשום (ב') לאחר דיון סוער. על פי נוסח ההצעה שאושר בוועדה שכר הטרחה יוגבל ל- 8%-11% מגובה הקצבה, בהתאם להתמשכות ההליכים, ותיאסר גביית כספים על "פתיחת תיק" בחברות המייצגות ללא הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. קראו את פירוש הצעת החוק בשפה פשוטה.

ייאמר מיד: הצעת החוק עוסקת בסימפטום ולא במחלה. מצב שבו החוליות הנזקקות ביותר בחברה נאלצות לעבור מסע ייסורים בירוקרטי רק כדי לקבל את הקצבה המגיעה להם, הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת בחברה שרואה את עצמה כאחראית לנזקקיה. ועם זאת, הצעת החוק באה לתקן עיוות גדול בגביית הכספים עבור הייצוג מול המוסד לביטוח הלאומי, וזה צעד אחד בכיוון לתיקון העוול הגדול. חלק מנציגי עורכי הדין, שנהנים מהמצב הנוכחי, המתנגדים להצעת החוק קראו לתיקון כולל של הנגישות למוסד לביטוח הלאומי. יש מידה לא מעטה של חוצפה בטענה זו, מכיוון שעורכי הדין שדאגו לקחת שכר טרחה גבוה על הקצבאות של הנזקקים, הם ניצלו את המצב באופן ציני.

הוצאה מהדיון לכמה דקות. פורן

אז מה גובה שכר הטרחה שגובים עורכי הדין על ייצוג בביטוח הלאומי? ובכן, על שאלה זו אין תשובה של ממש. ועדת העבודה והרווחה קראה בדיון הקודם למרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ) לערוך בדיקה של הנושא. חוקרי המ.מ.מ בדקו, והגופים שלא סיפקו תשובות היו חברות הייצוג עצמן, כגון לבנת פורן, זכותי ו"אורפז". האם לחברות יש משהו להסתיר?

לפי הנתונים הגולמיים שבידי המ.מ.מ, 16 חברות שונות פועלות בתחום היום והן גובות בממוצע כ-20% שכר טרחה על הקצבאות של הזכאים. לפי הנתונים, כ-20 אלף איש ואישה נעזרים בייצוג משפטי מצד החברות הללו בהליכים מול הביטוח הלאומי. עמי צדיק, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת אמר עוד כי לא הוצגו נתונים לגבי משקל ההכנסות של החברות, על אף בקשת המ.מ.מ. נציג משרד המשפטים הוסיף שלא הוגשו דוחות כספיים. היועצת המשפטית של הוועדה אמרה שחברות הייצוג משחקות משחקים בניסיון להסתיר את הנתונים.

סרבו לחשוף פרטים בפני המ.מ.מ. זכותי

לא רק המ.מ.מ לא קיבל נתונים מעורכי הדין המייצגים. גם יוזם הצעת החוק, ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) אמר בתגובה לנציגי לשכת עורכי הדין שהתנגדו להצעה: "בדיון הקודם הבטחתם שתביאו נתונים בכתב לגבי גובה שכר הטרחה, ולא הבאתם". רזונטל הוסיף: "תכלית הקצבאות אינה לפרנס עורכי דין ומאכערים למיניהם אלא להגיע לציבור הנזקק. תכלית הצעת החוק היא להבטיח שמירב הקצבה לאדם נכה או אישה שנפגעה יגיעו לכיסם. זו זעקת הקוזאק הנגזל. אני קורא לאזרחים המתכננים לפנות לייצוג או טיפול מול הביטוח הלאומי, אל תלכו שולל אחרי החברות האלה. חכו עד שייכנס החוק לתוקפו, ואם אינכם יכולים לחכות, התמקחו איתם. המדינה מוציאה משאבים אדירים להעניק קצבאות אלה. הקצבאות נועדו למנוע מאנשים להידרדר מתחת לקו העוני. יש מי שמבקש לגזור קופון מדמי הקיום של אנשים נכים. זה מקומם".

לבנת פורן, בעלת החברה הגדולה ביותר בתחום צעקה: "הצעת החוק תקטין ב-60% את שכר הטרחה המקובל בענף". קארין אלהרר (יש עתיד) שאלה אותה: "לבנת, למה את צורחת?" פורן השיבה: "אתם הולכים להרוס את החברה שאני הקמתי!" לאחר מספר התפרצויות הוציא ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) את פורן ומספר נציגים נוספים של חברות הייצוג להירגע לכמה דקות מחוץ לחדר הוועדה.

כמעט כל עורכי הדין שהגיעו לדיון התנגדו להצעת החוק. אפשר להבין אותם. עד עכשיו הם עשו כבתוך שלהם בפעילות הייצוג של נזקקים מול הביטוח הלאומי. ואולם חברי הכנסת שנכחו בדיון, רוזנטל, אלהרר, מ"מ היו"ר, יעקב מרגי, מיכל בירן (העבודה) ושולי מועלם (הבית היהודי) דחו את הטענות. רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד בירך על הצעת החוק, והזהיר מפני משיכת הזמן בהצעה. מלמד הוסיף: הצעת החוק היא לא על הפרנסה של האנשים, אלא על הרווחים שהם גוזרים".

גם אנחנו הבענו עמדה בדיון: המנגנון של הביטוח הלאומי הוא מופת של מתן זכות בסיסית לכל אזרחי ישראל ללא אפליה. אבל משהו במנגנון התקלקל – יש שיגידו שזה בגלל בעיות תקציב או ביורוקרטיה – נוצר כאן מעמד של מתווכים, והזכות לנגישות לקבלת קצבה הופרטה. עובדה היא שכל הדוברים בעלי העניין בוועדה מייצגים את בעלי האינטרסים הכלכליים של מעמד המתווכים.

בהצבעה על אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה תמכו חברי הכנסת רוזנטל, בירן, אלהרר, בעוד שמ"מ היו"ר, ח"כ יעקב מרגי נמנע. הצעת החוק תעבור לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ואם תתקבל, תחזור לוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.