מדיניות חיובי ארנונה על שטחים משותפים בין דיירים הועלתה שלשום (שלישי, 22/7/14) לדיון מהיר בוועדת הפנים והגנת הסביבה. בחלקה הראשון כוסתה המדיניות הארצית, ובחלקה השני תוכנן לטפל בבקשה מפורטת עבור קרית מלאכי. גם זו במובן מסוים גלשה לשאלות שנוגעות לרשויות נוספות.
לרשויות המקומיות יש כיום ארבע שיטות חישוב לגביית הארנונה בשטח משותף. המקלה ביותר מכונה "נטו-נטו", בה דיירים מחויבים רק עבור שטח הדירה שלהם ללא קירות חיצוניים, קירות פנימיים ושטחים שמחוצה להם. השיטה המחמירה (והמכניסה) מבין הארבע, המכונה "ברוטו-ברוטו", מחשיבה את שטחי הקירות החיצוניים ואת חלקו היחסי של כל דייר בשטח המשותף. בין השתיים קיימות שתי שיטות ביניים, שונות זו מזו גם כן.
ברשויות מקומיות המתאפיינות באוכלוסיה מדירוג כלכלי-חברתי נמוך יחסית, אין מקורות הכנסה רבים, וכך הארנונה הופכת למקור הכנסה משמעותי על גבם של התושבים. גם ברשויות מבוססות יותר המצב לא מזהיר: חוסר האחידות גולש גם פנימה, כאשר תושבים מבניינים באותו רחוב עשויים להיתקל בחיוב לפי שיטות שונות. זו גם היתה הסיבה להעלאת הנושא לדיון מהיר ע"י ח"כ יפעת קריב (יש עתיד), בעקבות פניות מתושבי הוד השרון. יצוין כי מוקדם יותר השנה, הגישו תושבי רחוב אחד בעיר תביעה ייצוגית נגד העירייה בנושא גביה על שטחים משותפים. גם נגד עיריית רמלה הוגשה תביעה ייצוגית בשנת 2011, שהסתיימה בפיצוי מינימלי לתובעת אחת.
אין טובים או רעים
כדי לטפל בבעיה הקיימת, הציעה קריב לבצע באמצעות משרד הפנים ומשרד האוצר חישוב מחדש של תעריפי החיוב השונים. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הזכיר גם הוא את חוסר האחידות בגביה בין הרשויות השונות ובשטחן, "היעד שפה משותפת" כלשונו. הסבר לכך ניתן להבין מדברי נציג משרד הפנים סיוון להבי, לפיהם קביעת התעריפים מתבססת על מדידה שנוסחה בצו מחוק ההסדרים שמוקפא מאז 1985.
מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות איתן עטיה תומך גם כן בהחלה של שיטה אחידה למדידת הארנונה שנגבית ע"י הרשויות. הצעת ראשי השלטון המקומי כוללת קביעת בין 3 ל-4 דרגות של תעריפים, וכל רשות יכולה לשבץ אזורים שונים בשטחן לכל אשכול בהתאם לקריטריונים כלכליים מפורטים. גם הוא, כנראה, מאס בתחושת השרירותיות שהדיון הזה השאיר ביחס למצב הקיים.
מ"מ היו"ר, ח"כ דוד צור (התנועה) הגדיר את המצב הנוכחי ככזה ש"אין בו טובים ורעים" – ישנו מתח בין משרד הפנים ומשרד האוצר ועומס על הרשויות. הוא הסיק שמכאן מגיעים "הפטנטים" שמצאו הרשויות כדי להגדיל את הכנסתן הישירה מארנונה, במקום למצוא דרכים אחרות, במידת האפשר, להכניס כסף חיוני.
בהמשך, הנתונים מקרית מלאכי שהציג ח"כ שמעון סלומון (יש עתיד) מדאיגים לא רק ברמה הפרטנית של עיר אחת. התעריף ששילמו תושבי קרית מלאכי עלה בשנים האחרונות – לא צוין ממתי – ב- 22%. כהשוואה, הממוצע הארצי ללא בקשות העלאה חריגות עומד על 20.6% מאז 2007. בעיה אחרת היא חוסר האיזון בהעברת ההכנסות על שטחי מסחר בין רשויות שכנות. דווקא החזוקת שבהן, כמו מועצה אזורית באר טוביה ולא עיריית קרית מלאכי, מרוויחות מתשלום הארנונה של בעלי העסקים. כרגע, עיריית קרית מלאכי נמצאת בגירעון ומשוועת להכנסות כאלו. כדי לתקן את המצב האוצר לא התבקש להוסיף עוד תקציבים, רק לווסת אותם אחרת לטובת צמצום פערים.
בעניין היכולת להעלות את הארנונה בעזרת בקשת מיוחדות, טען נציג משרד האוצר שמאז 2005 קשה יותר לקבל אישורים כאלה. במקביל, בנותני משרד הפנים שנחשפו בכלכליסט נמנות 92 רשויות שהגישו בקשות כאלו השנה. האם כל כך הרבה רשויות מעלות בקשות חסרות סיכוי? נראה מה יוחלט במשרד הפנים בעתיד הקרוב.
סיכום הדיון של ח"כ צור נראה כמהלך בכיוון הנכון. דרישתו לח"כים היתה לגבש מתווה חדש למנגנון גביה עם קריטריונים ארציים אחידים. בעניין הטענות של נציגי קרית מלאכי, הורה צור למשרד הפנים להקים ועדה שתסדיר את גבולות הגביה בין העיר לבין מועצה אזורית באר טוביה. עד אז, על האוצר להמתין ולא לקבוע שינויים בעצמו. בנוסף, לאור אזכור של הצטרפות רשויות חלשות לתאגידי מים והבעיות שהן נתקלות בהן, תידש הועודה לקיים דיון ספציפי בעניין.
נקודה אחרונה וחשובה עקרונית בנושאי תכנון ובנייה שנידונים בכנסת. גם הפעם שני ח"כים שהגיעו מהשלטון המקומי – קריב ומקלב כיהנו כחברי מועצה בהוד השרון ובירושלים – ידעו להציע פיתרונות שכנראה יביאו לתוצאות חיוביות. כך גם חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ותמר זנדברג (מרצ), חברי מועצת העיר ת"א בעבר, מכירים את הנושאים הרלוונטיים טוב יותר מרוב הח"כים שמגיעים לדיונים האלו בשגרה (למשל, בתיקונים לחוק התכנון והבנייה בשנה האחרונה). הח"כים סלומון ומרגי, שלא כיהנו בתפקידים האלו, אך ידעו להציף בעיות קריטיות לתושבים, הם היוצאים מהכלל.
נוכחים נוספים: נציגי ציבור – נציג עיריית חולון, שרונה יושקו, חברת מועצה, יש עתיד הוד השרון. דוד גלעם, חבר מועצת העיר קרית מלאכי. פקידים ממשלתיים ומקומיים – נציג משרד האוצר; נציג משרד הפנים סיוון להבי מנהל תחום בקרה, תקצוב ופיתוח; איתן עטיה, מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות; תמיר היזמי, מנכ"ל עיריית קרית מלאכי; החשב המלווה של עיריית קרית מלאכי; איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה בשלטון המקומי. לוביסטים – לוביסטית של פוליסי בהתאחדות התעשיינים.
