מעשי השחיתות משתנים – וחושפי השחיתות זקוקים להגנה נוספת

ועדות: הוועדה לביקורת המדינה; נוכחים: אמנון כהן, מיקי רוזנטל

ביום ג' האחרון (22/07/14) דנה הוועדה לענייני ביקורת המדינה בהצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הרחבת המונח מעשה שחיתות), התשע"ד-2013 של חבר הכנסת מיקי רוזנטל. סעיף 45 בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק) מעניק למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור (להלן – הנציב) סמכות למתן צו הגנה לעובד שחשף מעשי שחיתות של הממונה עליו במקום עבודתו, והתלונן על כך שבשל החשיפה העבירו אותו מתפקידו או פיטרו אותו. הצעתו של ח"כ רוזנטל היא שבנוסף להגדרה "מעשי שחיתות" יבוא גם "הפרה חמורה של חיקוק או פגיעה חמורה במינהל תקין".

במבוא לדו"ח נציב תלונות הציבור מס' 40 לשנת 2013 ציין הנציב השופט המחוזי (בדימוס) יוסף חיים שפירא, שבשנה זאת נתן 9 צווי הגנה (המספר הגבוה ביותר מאז 2011) לחושפי שחיתות ולאחר שנחתם הדו"ח ניתנו עוד 3 צווים.

בדצמבר 2007 הגיש הנציב דאז, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס לוועדה לענייני ביקורת המדינה, חוות דעת בעניין "הגנה על חושפי מעשי שחיתות". בחוות הדעת צוין, בין היתר, שבירור בעניינם של חלק מחושפי מעשי השחיתות העלה כי המעשים שעליהם התריעו אינם מגיעים לכדי מעשי שחיתות, ומהווים, לכל היותר, מעשים בניגוד למינהל התקין. לעתים יש אינטרס ציבורי להגן גם על מתלוננים שהודיעו על אי תקינות מנהלית ובשל כך נפגעו. לפיכך הוצע לבחון אפשרות למתן הגנה על עובדים שהודיעו על מעשים חמורים שנעשו בניגוד למינהל התקין, ואשר יש אינטרס ציבורי בהודעה עליהם.

כהן ורוזנטל בדיון הוועדה

כהן ורוזנטל בדיון הוועדה

יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) ביקש לדעת באילו נסיבות נתקלה נציבות תלונות הציבור בקושי להעניק סעד כאמור, ובאיזה סוג של מקרים לא היו לה מספיק כלים לטפל בעניין על פי החוק הקיים. מנהל נציבות תלונות הציבור מר הלל שמגר הסביר שככלל, כל מקרה נבדק ביסודיות כאשר המגמה היא לשמור על איזון בין זכותו של המעסיק לקבל החלטות ניהוליות בנוגע לעובדיו (קידום, פיטורים, העברה מתפקיד וכו') ובין הצורך להגן על עובדים החושפים מעשי שחיתות ועקב כך סובלים מהתנכלות של מעסיקיהם. הקושי העיקרי הוא למצוא קשר סיבתי בין ההודעה על מעשה שחיתות ובין הפגיעה במתלונן. עוד הוסיף שהיו תלונות שבירורם העלה שאין בהם מעשה שחיתות אלא פגיעה במינהל תקין אך הנציב לא יכול היה להגן על המתלונן לפי נוסח החוק הקיים. למשל, קצין ביטחון ברשות מקומית התלונן על תחזוקה לא נאותה של מקלטים ברשות. לא מדובר במעשה שחיתות אלא בפגיעה במינהל תקין שתוצאותיה פגיעה באינטרס הציבורי.

ח"כ רוזנטל הסביר כי הביא את הצעת התיקון לחוק האמור כדי לעודד עובדים המועסקים בגופים הכפופים לביקורת המדינה להתלונן גם על פגיעה במינהל תקין מתוך ידיעה שיש אפשרות חוקית להגן עליהם במקרים של התנכלויות מצד המעסיקים עקב החשיפה. עוד אמר, כמענה להערות של כמה מהמוזמנים לדיון שאין לסייג ל"הפרה חמורה" אלא כל הפרה של מינהל תקין, שיש להיות מידתי ולא לראות בכול הפרה עניין שיכול להיכנס למסגרת סמכות ההגנה שבידי הנציב.

שני חברי הכנסת שנכחו בדיון, היו"ר אמנון כהן וח"כ רוזנטל, הצביעו בעד אישור התיקון האמור.

כשיש חוק, תקנה או כלל של רשות מוסמכת קל יותר לקבוע מהו הסרגל שלפיו אפשר להחליט אם יש סטייה ממנו. אין הגדרה מוסכמת של המושג שחיתות ובוודאי אין הגדרה מוסכמת מהו מינהל תקין ומהי פגיעה בו. יש התייחסות למושגים אלה בפסקי דין ובדוחות מבקר המדינה ועל פיהם, מן הסתם, ייקבע גם מתי מדובר בהפרה חמורה של המינהל התקין. יש לקוות שהתיקון אכן יביא עובדים להתלונן על הפרות חמורות של המינהל התקין ללא מורא ופחד שמא יבולע להם.

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs