אתמול (ד', 03/09/14) התקיים בכנסת כנס בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית, שעסק בשאלה האם יש צורך לסמן מוצרי מזון ארוזים בסימון GMO (Genetically Modified Organism), כך שאנשים ידעו מה הם קונים ואוכלים. הכנס נערך בזכות שני חברי כנסת – דב חנין (חד"ש) ומיכל רוזין (מרצ), והשתתפו בו גם נציגי משרד החקלאות, גרינפיס, חברת מונסנטו ושי פליישון, הנמצא לפני סיום דוקטורט בחקלאות במכון וייצמן.
הכנס נפתח במצגות, תחילה של גרינפיס ולאחר מכן של שי. במצגת של גרינפיס הוצגו נתונים לגבי כמות החקלאות הגנטית הקיימת בעולם והאופן שבו השתלטה חברת מונסנטו על רוב החקלאות הגנטית. הוזכר גם כי כרגע לא קיימת בישראל חקלאות גנטית אך כן מיובאים מחו"ל מוצרים מהונדסים גנטית, והועלו הסיבות לצורך בסימון (ולו רק בכדי שאנשים יוכלו לדעת מה הם מכניסים לגופם).
במצגת של שי דובר על סוגים שונים של שינויים גנטיים כאשר הנדסה גנטית, לפי ממצאיו, היא השיטה הבטוחה ביותר משום שמדובר בהוצאת או הכנסת גן ספציפי תוך ידיעה לאן ומה השינוי שגן זה יגרום. שי הסביר על הקרנות שנעשות על פירות וירקות ועל הדרך שנחשבת לבטוחה ביותר, והיא הכלאה בין זנים. הבעיה שנוצרת בהכלאה היא אי הוודאות באשר לשאלה האם הזנים שיצאו מהכלאה באמת יהיו טובים ואכילים. בסוף המצגת שלו הוא הסביר שאינו מתנגד לסימון, אך שאם יש בקשה לסימון של הנדסה גנטית ישנה חובה גם לסמן את שאר השיטות, שגם הן לא תמיד בטוחות ויכולות לגרום למחלות או אפילו למוות.
נציגת משרד החקלאות אמרה שגם היא וגם שר החקלאות בכלל לא מכירים את ההסכם של משרד הכלכלה עם חברת מונסנטו, וכי אין להם מעורבות בו. לכך ענתה חברת הכנסת מיכל רוזין שהיא יחד עם ארגונים ירוקים ביקשה שיפתחו את ההסכם לכלל האזרחים, אך משרד הכלכלה דחה זאת מהסיבה שמונסנטו – שהיא חברה פרטית – אינה מוכנה לפתוח את ההסכם. העניין הוא שמשרד הכלכלה איננו גוף פרטי לכן הוא כן מחוייב לשקיפות כלפי האזרחים. נציגת משרד החקלאות ציינה גם כי "אסור לגדל גידולים מהונדסים מסחריים בגלל ההשפעה על החקלאות וייצור הזרעים" והודיעה כי המשרד מתכוון לאפשר לראשונה גידול של פרח מהונדס מסחרי. "היו דיונים על סימון מוצרים מהונדסים גנטית ועמדתנו היא שיש לסמן אותם".
המדען הראשי במשרד החקלאות הציג מידע שקיבל ממשרד הכלכלה: "יש 40 הסכמים שאמורים לעודד חברות ישראליות לשיתופי פעולה עם חברות ענק בעולם. הסכם 40 הוא עם מונסנטו. הוא תוצר כל קולות במשרד הכלכלה". באשר לסימון מוצרים, גם הוא ציין כי הם תומכים בכך מתוקף זכות הציבור לדעת.
בנוסף ישנן טענות רבות מאוד נגד חברת מונסנטו שהועלו על ידי גרינפיס, את רובן ניתן לקרוא פה.
הכנס נמשך שעתיים וחצי וחברת הכנסת מיכל רוזין נתנה להרבה מהנוכחים זמן לדבר ולהגיד את דעתם. חבר הכנסת דב חנין סיכם בכך שלפי דעתו ישנו צורך בסימון המוצרים, ולא רק בהנדסה גנטית, ולו רק כדי שאנשים יוכלו לבחור מה הם רוצים להכניס לגופם.
בסוף הכנס ניגשתי למיכל בשתי שאלות: הראשונה הייתה שלא ראיתי שום חקלאי בכנס וזה חבל, ונקודה נוספת שהעלתי בפניה היא מדוע אנחנו לא משוחחים על אלטרנטיבות לגידול כמו Permaculture שזוהי שיטת גידול עם הטבע ולא בשליטה על הטבע. מיכל אמרה שהיא בהחלט מסכימה שהיו צריכים להיות חקלאים בדיון ובדיוני המשך היא תדאג שיוזמנו; לגבי שיטות גידול אחרות ביקשה שאשלח חומרים.
הערות:
הרבה דברים לא נאמרו בדיון. רבות נטען שהנדסה גנטית היא בטוחה, אז השאלה המתבקשת לפי דעתי היא מדוע חתם נשיא ארה"ב על חוק הפוטר את חברת מונסנטו מאחריות על תחלואות שיכולות לבוא ממוצריה?
חייהם של הזרעים המהונדסים מוגבלים ולא ניתן להפיק מהפרי שגדל מהם זרעים חדשים, מה שגורם לחקלאי להיות "אסיר" של החברה אם הוא רוצה להמשיך ולגדל את הירקות והפירות שלו. זה מעלה מספר חששות, אחד מהם הוא שהחקלאי לא יוכל לקנות את הזרעים והשני הוא שהחברה תוכל לשחק את המחיר כרצונה. כרגע החקלאים יכולים להחליף זרעים בינהם וכך אין הוצאות על זרעים אלא רק על גידולם.
בכנס לא דובר כלל על הנזקים הכבדים שהריסוסים כיום גורמים לאדמה ועל ירידה בפוריות אצל החקלאים שמשתמשים בריסוסים. חברת מונסנטו מעוניינת להכניס ריסוסים אלה לתוך הפרי בכדי שהמזיקים בכלל לא יתקרבו לפרי. ריסוסים שכיום ניתן חלקית לשטוף, בעתיד לא יהיה ניתן בכלל להוריד.
