מקום: מרכז אדיס, רחוב אדנים 16, פרדס-חנה – כרכור
מועד: 18 בספטמבר 2014, בשעה 19:45
רשם: בעז רקוץ'
נוכחים: ליה נירגד, דניאל דור, אוריאל רז, יונתן פלד, שני גולדברג, אילנה בן עזרא, ורדה גיל, אייל שגיב, בעז רקוץ', מספר דקות לאחר פתיחת האספה הצטרפה עלינא גרין.
הערה: אסיפה זו התכנסה כאסיפה נדחית, בהתאם לסעיף 8(ב) לתקנון העמותה, לאחר שבאסיפה שזומנה שבוע קודם לכן לא התקיים קוורום של רבע מחברי העמותה כנדרש בסעיף 8(א) לתקנון העמותה.
מינוי יו"ר לאסיפה
ליה נירגד נבחרה פה אחד ליו"ר האסיפה (ליה נירגד לא השתתפה בהצבעה)
מינוי מזכיר לאסיפה
בעז רקוץ' נבחר פה אחד למזכיר האסיפה (בעז רקוץ' לא השתתף בהצבעה)
ליה נירגד – בעז מתבקש לקרוא את הסעיפים לאישור האספה.
סעיף ראשון: אישור מינויה של שני גולדברג כחברה בוועד המנהל
הסבר: שני נבחרה על ידי הוועד כחברה זמנית עם פרישת נירית שרון [בהתאם לסעיף 14(א) לתקנון העמותה]. המשך כהונתה מותנה באישור האסיפה.
הצבעה: המינוי אושר פה-אחד, למעט שני גולדברג שלא השתתפה בהצבעה
סעיף שני: תוספת טכנית לסעיף 12(ב) לתקנון
בסעיף 12(ב) לתקנון, לאחר המילים "אין הוועד רשאי למנות חברים בוועד", תתווסף הבהרה: "אלא לפי הוראות סעיף 14(א)".
הסבר: סעיף 14(א) מאפשר לוועד, במקרה של פרישת חבר ועד, למנות חבר זמני שיכהן עד לאסיפה הכללית הבאה (כמו במקרה של שני גולדברג שהוזכר למעלה). ועדת הביקורת המליצה על התוספת האמורה בסעיף 12 (ב) כדי למנוע מראית עין של סתירה בין הסעיפים 12(ב) ו-14 (א).
הצבעה: התיקון אושר פה אחד
[אתנחתא בהצבעות. חברי האסיפה הכללית מרימים כוסית לרגל השנה החדשה]
סעיף שלישי: תיקון סעיף 24 (ב) לתקנון
במקום המילים "השכר בעמותה ייקבע בהתאם לשכר החציוני במשק ויותאם כל חצי שנה" ייכתב "גובה השכר בעמותה יהיה בין השכר החציוני במשק לשכר הממוצע במשק ויותאם כל חצי שנה. השכר השעתי יהיה שווה לכל העובדים".
בעז רקוץ' – מודיע שלא ישתתף בהצבעה מאחר שהוא מייצג את העובדים.
ליה נירגד – מבקשת לציין שההימנעות של בעז היא לפנים משורת הדין, כי חבר ועדת ביקורת דורון טל-טירקל טען שחברי הצוות, שהם חברי העמותה, רשאים להצביע, אך הם בחרו שלא, מתוך תחושה שזה לא אתי.
ליה נירגד – ההצעה זכתה לתמיכת הוועד וכעת האסיפה מתבקשת לאשרה. האם יש למישהו שאלות לפני שהסעיף עולה להצבעה?
אוריאל רז –- כתבתם בהצעה שזה בין החציוני לממוצע, בכמה כסף יש כוונה לשנות את השכר? האם מדורג? האם בבת אחת?
בעז רקוץ'– עקרון השכר השוויוני לא מעוגן כיום, והסעיף החדש עושה זאת. בנוגע לעקרון השכר, הסעיף החדש מאפשר לוועד לקבוע בהמשך, במידה וזה יתאפשר, שכר שנע על מנעד בין החציוני לממוצע.
אילנה בן-עזרא – כיום מונהג עיקרון מסוים, ואנחנו משנים את העיקרון – לטווח מסוים, בין החציוני לממוצע. איך זה יתארגן, ובכמה מדובר? זה עוד לא ידוע כעת.
אוריאל רז – מתי יש כוונה לשנות את השכר?
ליה נירגד – ברגע שהוועד ימצא לנכון בהתאם לאפשרויות שעומדות לרשות העמותה.
בעז רקוץ' – כל עוד זה לא יאושר על-ידי הרשם זה לא יהיה אפשרות.
אוריאל רז – האם יש מסמכים שמפרטים את מבנה השכר, ואת שינוי השכר הצפוי?
ליה נירגד – הנתונים הם מאוד פשוטים, אנחנו יודעים מה השכר החציוני ומה השכר הממוצע. מעבר לזה אין מסמכים רלוונטיים.
בעז רקוץ' – אני עד היום עבדתי עם טבלת השקיפות ובה נתוני עלויות השכר. אתה הכנת אותה אז אתה מכיר את המספרים טוב ממני.
דניאל דור – זה שביקשת מסמך מסוים לא אומר שאתה חייב לקבל. כשתהיה החלטה של הוועד להעלות משכורות, בהתאם להחלטת האסיפה הכללית, תתפרסם ההחלטה הרשמית עם מבנה השכר החדש.
אוריאל רז – מציג מסמך שלטענתו הוצג בישיבת הועד שדנה בנושא שינויים בשכר, בו צוינו מחשבות על כיווני הרכב אופציונאלי של הצוות.
ליה נירגד – ההצעות הללו נדונו בוועד וזה לא רלוונטי לאסיפה הזו, מה גם שהעניין נוגע לעתיד העבודה של צוות העובדים.
אוריאל רז – אבל יש מסמך, למה לשקר לאספה הכללית?
ורדה גיל – אתה מערבב בין שני עניינים. עומד לדיון שינוי עקרון השכר מחד, והעניין השני הוא הרכב עתידי של עבודת הצוות, שהוא עדיין היפותטי. הרי מדובר על טווח, המסמך הזה לא רלוונטי בכלל. מדובר ברעיון שנוסח כדי לבחון כיוון. הוא לא לביצוע.
אוריאל רז – ברגע שאדם מבקש מסמך, הוא צריך לקבל אותו.
דניאל דור – אבל המסמך לא רלוונטי לדיון.
אילנה בן-עזרא – יצויין לפרוטוקול שאוריאל הציג מסמך, והדעה שהובאה כאן היא שהמסמך אינו רלוונטי לדיון בתיקון סעיף 24 (ב) לתקנון נשוא הדיון באסיפה.
ורדה גיל – אני חושבת שאין היגיון בשכר שוויוני. זה לא הגיוני ולא ראוי. אני מבקשת דיון בנושא השכר השוויוני.
ליה נירגד – אבל הוועד כבר דן בזה ואישר את הסעיף החדש, שכולל את עקרון השכר השוויוני.
אילנה בן-עזרא – את חייבת להתייחס לסדר היום המוצע.
ורדה גיל – אז אני מתנגדת לסעיף החדש.
בעז רקוץ' – את לא חייבת לעשות כמו הח"כים ולהשתמש במשמעת קואליציונית כחברת ועד. זכותך וחובתך המוסרית היא להצביע לפי עמדתך, למרות חברותך בוועד.
עלינא גרין – אני רוצה להגיד משהו פרקטי. בעמותה שלנו במיוחד, צריך להיות שכר הוגן שאנשים יכולים להפרנס ממנו בכבוד. אנחנו גם יודעים שהשכר החציוני בישראל איננו הגון ולא מכבד. כולם עושים כאן עבודה מדהימה, וזה לא הגון שלא ניתן שכר הוגן.
אילנה בן-עזרא – מהו שכר הוגן?
עלינא גרין – אני לא יודעת, אבל לא החציוני.
דניאל דור – עברנו מהלך בשלוש השנים האחרונות, מהמצב שבו התחלנו, קטנים שזכו לתמיכה, גייסנו תומכים ואנשי מחאה, לא מנוסים בהכרח, ובנסיבות שנוצרו, השכר החציוני היה מה שנכון לעשות. מאז, כל האנשים בצוות עשו דרך מדהימה, ובתוך ההקשר החדש, במצב בו יש יותר כסף לעובדים, ראוי שנעשה צעד לעבר הגדלה מסוימת של משכורות. אנחנו פה מכונסים כדי לדון בשאלה המקדימה להעלאת המשכורות, לא לדון בהעלאת המשכורות. ייתכן שההעלאה תגיע לממוצע, ייתכן והיא תיעצר בדרך אליו, אבל אנחנו כיום זהים לארגוני חברה אזרחית שפועלים לצדק חברתי ומשלמים מעט לעובדיהם… השינוי בתקנון פותח את הדלת בפני האפשרות שנוכל לשלם מעט יותר לאנשי הצוות הנהדרים של הארגון. חלק מהאתוס שלנו אמר שאנחנו מסתכלים על עובדים, לא רק לפי מדדים כמותיים, אלא לפי ההשקעה האישית ומדדים נוספים. עקרון של שכר שיוויוני נותן מענה ללא מעט מהרצונות שלנו לייצר ארגון ויחסי עובדים עם רוח מיוחדת. אני תומך.
שני גולדברג – בנוגע לשינוי שכר, יש אלמנט של אחוז המשרה. כל שאר המשרות שאינן משרה מלאה מכבידות על העובדים. אסור לנצל את העובדים ולנצל את השקעתם. זה שואב יותר שעות, ולא מאפשר לחפש ולמצוא עבודה נוספת. אם אנחנו רוצים איזשהי דוגמא אישית, ומשאירים את החציוני, אנחנו נשמר מצב מעוות. זה לא שכר בכירים, זה טיפה לבוא לקראת העובדים, ולא לשמר אורח-חיים שקשה לגמור בו את החודש. אני תומכת.
ליה נירגד – לעניין השכר החציוני והממוצע, הסיבה שמאות אלפי ישראלים יצאו לרחוב לפני 3 שנים היא הפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע. מתוך דלות משאבים ולהט הרגע, הגענו לנוסחת השכר החציוני. כיום, הגיעה השעה להסיר את המגבלה הזו. לגבי העיתוי של העלאת המשכורות, מדובר בשאלה אחרת. לגבי השכר השיוויוני, מבחינתי אדם אחד לא שווה יותר מאדם אחר. כולם זקוקים לאותם דברים. המנקה והמנכ"ל. ובהקשרים מסוימים, העבודה של המנקה קשה יותר ומגיע לה לקבל אפילו יותר מהמנכ"ל.
אייל שגיב – מסכים עם רוב מה שנאמר כאן. אני לא מבין איך אפשר לעבוד בחצי משרה ובשכר חציוני, ואם אנחנו מעוניינים ליצור גיוון בקרב העובדים שלנו, ושלא יהיו רק ילדי עשירים אשכנזים שההורים שלהם תומכים בהם, הרי שחייבים לעדכן את מבנה השכר. שאלה: מה עושים אם נגמרים המשאבים ומורידים שכר לעובדים? מה קורה עם עובד תובע?
אילנה בן-עזרא – הבסיס למבנה השכר הוא התקציב הנחזה מראש. אם לארגון אין כסף, אין לארגון את היכולת לשלם…
אייל שגיב – אבל זה יכול להשתנות משנה לשנה…
אילנה בן-עזרא – לכל עובד יש זכויות חוקיות, ובחוזה צריכים להיות מפורטים עקרונות השכר. בחוזי העבודה של המשמר כתוב שההעסקה תלויה בקיומם של משאבים כספיים לתשלום משכורות. גם במצב שבו אין כסף לעמותה להמשיך ולשלם משכורות, זכויותיו החוקיות של העובד נשמרות.
אוריאל רז – קיים פיתרון של פיטורי העובד ובמידה ורוצים מעסיקים אותו מחדש.
ורדה גיל – אני חושבת שצריך לשנות את בסיס השכר, ושיש לאחד משרות כדי שלא יעבדו בפחות מחצי משרה. אני הייתי מבקשת לערוך שוב דיון בוועד לגבי היקפי משרות. יכול להיות שיש משתנים שלא בחנו בהיבט יעילות בעלי התפקידים. אני חושבת שבסיס השכר צריך להיות שווה לכולם, אבל גם צריך לדון במדרגות שכר.
ליה נירגד – מבקשת לקיים בוועד דיון על היקף המשרות, ותוספות דיפרנציאליות לשכר השוויוני.
אייל: זה לא רק לטובת הארגון, זה לטובת העובדים.
עלינא גרין – אפשר גם לשאול את העובד ולא אוטומטית לפטרו. יש לשכר השוויוני השלכות על תחושת השוויונית בצוות ועבודת הצוות פנטסטית. מדרגות עלולות לחבל בזה.
שני גולדברג – בקשר לפיטורים, במידה שאין כסף, מנכ"ל בעבודה שלי החליט לא לפטר אלא להוריד שכר לכולם באופן רוחבי.
אוריאל רז – שתי נקודות: בקשר לשוויוניות, אני תמיד אמרתי שמנכ"ל צריך לקבל יותר, גם כיום למרות שאני מרוגז על בעז. בקשר לעלות השכר (ברוטו) אצלנו היא כמעט 4,000 ₪, וחצי משרה מהבית, בשכר ממוצע, שזה כמעט 8,000 ₪, מהבית, זה לא מעט בכלל. כבר ב-2013, בדיוני התקציב, עלתה הטענה שהמנכ"ל לא מרוויח מספיק וכתוצאה מכך הוסיפו לכל משרה 600 ₪ מלבד משרת עורך האתר. זה 20% תוספת.
ליה נירגד – מדובר בהחזרי הוצאות טלפון ונסיעות.
עלינא גרין – זה שמדובר בעובד מהבית, לא אומר שלא צריך לשלם לו על המזגן, על האוכל ושאר ההוצאות הנלוות לעבודתו.
אוריאל רז – מדובר ב-40% וזה המון.
אילנה בן-עזרא – הערה בנושא השיוויוניות, אני מתחברת למה שוורדה אמרה, אבל גם למה שעלינא אמרה על האווירה בצוות. יש כיום שיתוף, איחוד, ואי-שיוויוניות תפגע במרקם הזה. הוא מאוד מתאים למבנה הארגון כיום. אם וכאשר נגדל ויהיו עוד המון תפקידים, אז אולי נוכל לשקול מדרג שאינו שיוויוני. אפשר גם ליצור דיפרנציאציה בתנאים ובהוצאות הנלוות. אני בעד הסעיף.
ליה נירגד – חברים, משפט אחרון שאנשים רוצים לומר לפני שלב ההצבעה?
בעז רקוץ' – מקריא את הסעיף כלשונו:
שינוי סעיף 24 (ב) בתקנון העמותה. הנוסח הקיים: "השכר בעמותה ייקבע בהתאם לשכר החציוני במשק ויותאם כל חצי שנה". הנוסח המוצע: "גובה השכר בעמותה יהיה בין השכר החציוני במשק לשכר הממוצע במשק ויותאם כל חצי שנה. השכר השעתי יהיה שווה לכל העובדים".
הסבר: השינוי יאפשר לוועד המנהל להעלות את שכר העובדים עד לשכר הממוצע במשק, אבל ימשיך לקיים את עקרון השוויון בשכר שהיה נהוג בעמותה מראשיתה.
הצבעה: בעד – דניאל דור, יונתן פלד, שני גולדברג, אייל שגיב, עלינא גרין, אילנה בן-עזרא וליה נירגד. נגד – ורדה גיל ואוריאל רז. לא השתתף בהצבעה – בעז רקוץ'.
התיקון אושר ברוב קולות.
ליה נירגד – שתהיה לנו שנה טובה.
האספה הכללית ננעלת.
