* ציפורה חברה בצוות אגוד הסורופטימיסטיות בישראל, פרי שיתוף שיתוף פעולה בין ארגון הנשים הבינלאומי לבין המשמר החברתי.
בשנת 2012 יצאה לדרך הרפורמה בבריאות הנפש, על-פי צו ממשלתי שהוציא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) ואשר מטרתה היא להעביר את האחריות למתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. שינוי זה אמור להוביל לאיחוד בין המערכת אשר מציעה טיפול במחלות גופניות לבין זו אשר מטפלת במשברי נפש, באמצעות קופות החולים. הנסיונות להעביר את הרפורמה בכנסת נתקעו במשך שנים רבות עקב התנגדויות, עד שהחליט סגן השר ליצמן לעקוף את הכנסת ולהעביר את הרפורמה בצו ממשלתי בשנת 2012. ב-1 ביולי 2015 היא אמורה להכנס לתוקף. ב-11 ליוני התקיים דיון מקיף בנושא בוועדת העבודה, הרווחה, ובשבוע שעבר (ג', 16/06/15) נערך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי שמטרתו לעסוק בבעיות הייחודיות שהרפורמה יוצרת לנשים. הדיון לא עסק בחקיקה אלא בהצגת הבעיות לקראת ביצוע הרפורמה, ופתרונן.
בין התומכים ברפורמה ניתן למנות את המועצה הלאומית לבריאות הנפש, המועצה לשיקום נכי נפש בקהילה, איגוד הפסיכיאטריה בישראל. בקרב המתנגדים ניתן למצוא פסיכולוגים, עו"סים, מטופלים ובני משפחותיהם ועוד. ההסתדרות הרפואית בישראל נותרת ניטרלית בוויכוח.
הרפורמה מעוררת דאגה רבה בלב גורמים רבים, מטפלים ומטופלים ובני משפחותיהם. אחדות מהבעיות מתייחסות לאוכלוסיה כולה ואליהן התייחסו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק וראש שירותי בריאות הנפש במשרד, ד"ר טל ברגמן. בין היתר הועלו הבעיות הבאות:
- המעבר לקופות החולים יקטע את רצף הטיפול במטופל.
- היקף הטיפול עומד להשתנות ממספר טיפולים רב למספר טיפולים מצומצם.
- הדרישה של קופות החולים לאבחון פסיכיאטרי לצורך הטיפול עשויה להרתיע רבים מלגשת לבקש טיפול.
- אין יכולת להבטיח את סודיות המידע שנמסר על ידי החולים למטפליהם בעת המעבר לקופות החולים.
- מיקום מרפאות הנפש במרפאות של קופות החולים עלול לפגוע באנונימיות של המטופלים ולהרתיע אותם מלהגיע לטיפול.
הדאגה של גופי הסיוע לנשים מקורה בכך שבעוד היום כל אדם הסובל ממצוקה נפשית רשאי לקבל טיפול נפשי, לאחר הרפורמה יידרש אבחון פסיכיאטרי, שהינו בעייתי אצל נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, דיכאון אחרי לידה, נשים במשבר גירושין ועוד. אבחון פסיכיאטרי עלול לתייג אותן כחולות נפש, בעוד הן נמצאות במשבר כתוצאה ממה שהן עברו, ולא ניתן יהיה לקבל סיוע למצבים נפשיים שעבורם אי אפשר לקבל אבחון. נפגעת תקיפה מינית הסבירה גם כי נפגעות תקיפה מינית זקוקות לטיפול ממושך יותר ממספר פגישות מצומצם ואף יותר משלושה עד שישה חודשים.
נציגי משרד הבריאות נדרשו לשוב לוועדה כדי להציג אינפורמציה באשר לבעיות שהוצגו בדיון: מבנים בהם קופות החולים יתנו את השרות הנדרש, סוגיות כח אדם, פתרון לבעיות במגזר הערבי (שם שיעור האנשים המקבלים טיפול נפשי קטן מאד) ועוד. ח"כ בגין (הליכוד) גם הציע להקים חדר מצב לקראת ביצוע הרפורמה, שיוכל לענות לכל השאלות שמתעוררות תוך כדי התהליך. אולם, לא ברור כיצד מנכ"ל משרד הבריאות אמור לספק את התשובות לשאלות שעלו בדיון אם הוא פורש מתפקידו בקרוב.
נוכחים בדיון, מלבד הח"כים: מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק; ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן; נציגי פורום הפסיכולוגים והעו"סים; נציגים מקופות החולים; נשים נפגעות תקיפה מינית, כ-90 נציגים של גופים שונים.
עדויות נוספות בעניין:
