דיון חובבני וללא הכנה בדרך לאישור מערך השיטור העירוני לשנים הבאות

ועדה: ועדת הפנים והגנת הסביבה; נוכחים: עבדאללה אבו מערוף, דוד אמסלם, גלעד ארדן, בני בגין, יעל גרמן, תמר זנדברג, מיקי לוי, אורי מקלב, דניאל עטר; נעדרים: טלב אבו עראר, רוברט אילטוב, זוהיר בהלול, נאוה בוקר, יואב בן-צור, מיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ, רחל עזריה

ביולי 2011 החל ב-13 רשויות מקומיות ברחבי הארץ פיילוט של פרויקט "שיטור עירוני" בהובלת המשרד לביטחון פנים, שהורחב ל-56 רשויות מקומיות בעידודו של שר האוצר לשעבר לפיד. פקחים עירוניים מגוייסים לפרויקט ועוברים הכשרה שבסופה יפעלו בתחום השיפוט של הרשות נגד אלימות ועבירות "איכות חיים" (מטרדי רעש וכו'). לאחר סיום ההכשרה, לפקח ניתנות סמכויות נרחבות הכוללות עיכוב, חיפוש והפעלת כח סביר. הפרויקט פועל מתוקף הוראת שעה וכעת מבקשת הממשלה לקבוע אותה כחוק קבוע.

המטרה המוצהרת של החוק חשובה – הגברת הביטחון האישי של האזרחים – אך הביקורות שהופנו כלפי הפיילוט היו רבות, ובהן: הכשרה לא מספיקה, העדר הגנה משפטית וביטוח לפקחים למקרה שמשהו ישתבש, התנערות המדינה מאחריותה והטלתה על רשויות מקומיות, הטלת מימון השיטור בחלקו על התושבים ("אגרת שמירה") ובכך מתן יתרון לרשויות החזקות. גם מבקר המדינה מצא שוועדת ההיגוי הלאומית בנושא כמעט ולא התכנסה וכי מערכי אכיפה פעלו ללא תכניות עבודה מסודרות.

הדיון בעניין הצעת החוק בוועדת הפנים (14/07/15) ארך כשעה והחל בעיכוב בשל איחור של יו"ר הוועדה, דוד אמסלם. השתתף גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן. אני משקיפה בוועדות הכנסת כשנתיים, אך מעולם לא השתתפתי בדיון שהתנהל, לדעתי, באופן חובבני שכזה וללא הכנה רצינית של משתתפי הדיון. מהתרשמותי הדיון התנהל "כשיח בין חירשים" – הוראת השעה לא הייתה ברורה דייה למשתתפים ונתגלו פערים בהבנתה.

היועצת המשפטית של הוועדה הדגישה מספר פעמים, כי הצעת החוק עוסקת במתן סמכויות לפקחי הרשויות כמו לשוטרים, ושחלקה השני עוסק בסמכות עיכוב שתינתן לפקחים לשם אכיפת "חוקי עזר". עורכת המחקר מטעם המשרד לביטחון פנים הציגה את ממצאיו המצביעים על עלייה בתחושת הביטחון של האזרחים, אך לא הגדירה מהי "תחושת ביטחון", היכן נערך המחקר, מהן נקודות ההתייחסות וכיו"ב. היא גם ציינה כי יש מצגת, אבל לא הקרינו אותה. לא היו הסברים ממשיים לגבי המחקר.

לאורך הדיון השר ארדן נזף בפקידיו וביקש מהם להיות יותר אקטיביים.

לא ניתן מענה ממשי לשאלות חברי הכנסת בדיון. בין היתר נטען כי לפי הוראת השעה הקיימת, היה צריך המשרד לביטחון פנים להעביר דיווח על הפיילוט כבר שש פעמים, אך שדיווחים אלה לא התקבלו. השר ארדן טען שהם הועברו, אך בפועל הדיווחים לא זמינים לציבור וכנראה שגם לא לחברי הכנסת. כמו כן נטען, כי רשויות מקומיות לא פירסמו תלונות ע"פ חוק – ובתגובה נאמר כי לא היו תלונות מצד האזרחים. בנושא "אגרת השמירה" הבטיח יו"ר הוועדה כי דיון בנושא יתקיים בקרוב.

בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה אמסלם כי עד השעה 18:00 באותו יום ניתן יהיה להעביר השגות לגבי הצעת החוק, ושלמחרת תתקיים הצבעה על החוק.

אני תמהה איך אפשר לאשר בחיפזון כזה, הצעה כל כך דרמטית מבלי לקיים דיון מעמיק ורציני בשאלת תועלת ההצעה ובאין ספור הבעיות שנתגלו בה עד עתה. מה יכול יותר להדגיש את התהייה שלי מאשר דברי יו"ר הוועדה, שאמר "הבנו פחות או יותר את הצעת החוק".

עוד השתתפו: נציגי המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים, משרד משפטים, מרכז השלטון המקומי, עיתונאים ושוטרים רבים.

עוד בנושא:

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs