ב"ה
ביום ב' (20/07/15) כונסה הוועדה לזכויות הילד לדיון בנושא חשוב עד מאוד – תכנים פוגעניים לילדים ברשתות הטלוויזיה. בפועל הדיון סבב בעיקר סביב בעיה אקטואלית וכואבת אחרת, חשיפתם של ילדים לתכנים טלוויזיוניים פוגעניים ומזיקים המשודרים באתרי אינטרנט שונים.
על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2010-2009 דיווחו 85% מההורים לילדים בני 17-6 כי ילדיהם משתמשים במחשב בבית,97% מהם לצורכי בידור והנאה ו-85% לצורך לימודים. רוב מוחץ מההורים (88%) מסכימים כי "יש לחסום אתרי אינטרנט בעלי תוכן לא מוסרי או מסוכן", ו-38% התקינו במחשב שבביתם חסימה לאתרים שאינם מתאימים לילדים. 65% מההורים מגבילים את משך הזמן שבו ילדים יכולים להשתמש במחשב. חשוב לציין כי חוק סיווג ואיסור שידורים מזיקים אינו חל על תוכניות טלוויזיה המשודרות באינטרנט ולפיכך, שלא כמו בשידורי טלוויזיה, אין חובה לסמן ולסווג תוכניות טלוויזיה המשודרות באינטרנט מבחינת ההתאמה שלהם לגילאי הצופים.
יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו) ביקשה בפתח הדיון "לתת מסגרת יותר רחבה לעניין: השאלה שלי עד כמה אפקטיבי הסימן על המסך המגביל את גיל הצופים? יש תוכניות שלא צריכות להיות משודרות עד שעות מסויימות. והשאלה העיקרית שלי היא, מה רמת הפיקוח?".
ד"ר יפעת בן חי שגב יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, השיבה: "אנו ממונים על סט כללים של חוק ותקנות סיווג, ששר התקשורת ממונה עליהם. אנו אוכפים את כל התלונות שמופנות לעניין תכנים פוגעניים. סקר טרי מחודש מאי מראה לפנינו ש-84% מהנשאלים ענו שעל המדינה להגביר פיקוח על שידורי טלוויזיה ואינטרנט. אנחנו יכולים להתקין תקנות לגבי טלוויזיה רק שהבעיה היא שהילדים שלנו כבר בגיל הרך מצויידים בסמארטפונים. וזה מצריך חשיבה מחדש. בספטמבר הקרוב אנחנו מתכוונים לדון בשולחן עגול בנושא זה עם כל גורמי התעשייה וגופי השידור ולהתקין תקנות חדשות. כמו כן, כל ילד יכול בלי שום בעיה להקליט סדרה או תוכנית המשודרת בשעות מאוחרות ולצפות בהן בשעות היום. מסיבה זאת הדרך הלגיטימית היחידה בעיני היא אוריינות תקשורת, נכנסים למערכת החינוך ומסבירים איך צורכים מידיה. בתקוותי שבזמן הקרוב כל בוגר 12 שנות לימוד יעבור את ההכשרה".
אופיר רייכמן, מנהל אגף הטלוויזיה ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ערוצים 2 ו-10), הביא דוגמא להבדל שבין הפיקוח בטלוויזיה ובאינטרנט: "בחודש יוני הזה, כחלק משלל פרסומות ופרומואים שהובאו לשידור בערוצים המסחריים, הופיעה גם פרסומת בה שתי תאומות זהות קטינות עם שיר בעל קונוטציה מינית בוטה, וכמובן הפרסומת לא עלתה לשידור. אבל למרות זאת פרסומת זאת ועוד אחרות כדוגמתה ניתנות לצפייה ביוטיוב".
לקראת אמצע הדיון נכנסה לחדר הוועדה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) ונשאה אף היא את דבריה: "רציתי לשתף אותכם בעבודה שעשינו. כשהתקבלו לתוכניות ריאליטי מורשעי מין ואנו קיבלנו על כך תלונות מרובות על כך מבנות ונערות צעירות, נלחמנו בתופעה וכך נוצר קוד אטי, קוד שכולם שותפים לו". גם ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת) נכנס לכמה דקות וברך על התכנסות הוועדה בנושא יקר ערך זה.
יו"ר הוועדה פנתה בשאלה לנציגי הערוצים: "האם אתם עוקבים אחרי התוכניות וצופים בפרקים? צפיתם בפרק אחד מתחילתו עד סופו"? עו"ד מיכל ריבלין – מנהלת אגף ערוצים ורגולציה בהוט, הילי חורב קסוטו – מנהלת ערוץ הילדים, אלונה אבט – מנכ"ל ערוץ הופ ואורלי אטלס-כץ מנכ"ל ערוץ ניקולודיון לילדים ענו פה אחד כי כל פרק ופרק נצפה מתחילתו עד סופו ונבחן ע"י צוות פסיכולוגי.
יפעת זץ, נציגת משרד החינוך, סיפרה כי הם מנהלים סדנאות והרצאות בנושא גלישה בטוחה שמתנהלות הן פנים מול פנים בבתי הספר והן באינטרנט.
נציגות מועצת התלמידים הארצית – ים אברהמי, אלמוג בן משה וחמוטל רוזן – העלו רעיון לפתרון הבעיה והוא קיום סדנאות לפיתוח חשיבה אצל ילדים ונוער כי לא כל תוכן שמראים בסדרות ותוכניות הוא לגיטימי גם אם לכאורה מנסים להראותו כלגיטימי ביותר.
בסיום הדיון אמרה יו"ר הוועדה: "הכל פרוץ ואנחנו כטיפה בים. רציתי להציע על הקמת צוות ושמחתי לשמוע מנציגת משרד התקשורת שיש כבר צוות מקצועי שבתקוותי יעזור לנו לפתור את עניין האינטרנט. בעתיד הקרוב נקיים דיון נפרד המוקדש לגלישה באינטרנט ונעלה את הצורך לסינון אתרים".
