הפעילים שלנו רואים פעם אחר פעם איך דיונים חשובים בכנסת הופכים לפגישות ריקות ממשמעות, רק כי אין נתונים שעליהם הנוכחים יכולים לדבר. מי שמובילה את המנהג להסתרת מידע מחברי הכנסת זו הממשלה, שמצליחה כך למנוע מהכנסת לפקח עליה ולוודא שהיא פועלת לטובת החברה.
המשקיפים שלנו מכירים כבר את כל הטריקים: "הנתונים עדיין בעבודה", "הפרסום מתעכב", "יש בעיה עם מערכת המחשוב", "אין פרוטוקולים" וכמובן האלוף הבלתי מעורער – "אין לנו את המידע פה, אבל נביא אותו בישיבה הבאה". נחשו לבד מה קורה ב"ישיבה הבאה".
קו אחד מחבר בין ההסתרה של הממשלה, לבין השליטה המוחלטת של הממשלה בכנסת, כפי שנחשפה שוב במדד עצמאות הכנסת שלנו, לבין הפיטורים של רגולטורים שעושים את עבודתם נאמנה, כמו יו"ר רשות החשמל אורית פרקש הכהן. כי כשרגולטורים מספקים לציבור מידע ביקורתי וענייני, הם מאפשרים שיח ציבורי ביקורתי וענייני. כך עם התנגדותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, שהתפטר במחאה על מתווה הגז שהוסתר במשך תקופה ארוכה מהציבור, וכך עם פרקש הכהן, שמתחה ביקורת על מחיר הגז שהממשלה רצתה להעביר במתווה הגז, וכך בדוגמאות נוספות.
ההסתרה של הממשלה, השליטה ברגולטורים, המשמעת הממשלתית על הקואליציה בכנסת – כל אלו הם חלק ממארג שבו הממשלה מזניחה את רעיון הדיון הציבורי-ביקורתי, ומשום כך מזניחה את האינטרס הציבורי.
אתמול ב"מבט" סקר דניאל אופיר את חלק מפעילויות ההסתרה האלה בוועדות הכנסת, על בסיס דיווחים של משקיפי ומשקיפות המשמר החברתי. צפו בכתבה למעלה.
