חיבור מפעלי תעשיה לגז טבעי מתעכב בגלל הליכי תכנון ורישוי ארוכים, בדומה לבניית יחידות דיור ויבוא מוצרי מזון; גם בנושא זה חוק ההסדרים מנסה לטפל
(צילום: ויקימדיה / שנילי)

חיבור מפעלי תעשיה לגז טבעי מתעכב בגלל הליכי תכנון ורישוי ארוכים, בדומה לבניית יחידות דיור ויבוא מוצרי מזון; גם בנושא זה חוק ההסדרים מנסה לטפל

ועדה: ועדת הכלכלה; נוכחים: דב חנין, איתן כבל, איילת נחמיאס ורבין, רועי פולקמן, עיסאווי פריג`, נורית קורן

ביום שלישי 13.10.15 דנה ועדת הכלכלה בנושא האצת חיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי, שהונחה על שולחן הוועדה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2015-2016. הדיון נערך בנוכחות דלה של חברי כנסת, כנראה בגלל המצב הביטחוני. יו"ר הועדה איתן כבל פתח בהצהרה קצרה על חשיבות הנושא לקידום התעשייה הישראלית, הפחתת יוקר המחיה ואיכות הסביבה. הנושא כבר טופל בעבר על ידי הוועדה, והפעם מובאת הצעת חוק ממשלתית לקידום הנושא; לכן יש מקום לאופטימיות שהנושא אכן יקודם.

את מטרות החוק הציגה שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר. הצעת החוק היא אחד מהצעדים להגברת הפריון והורדת יוקר המחיה, והיא תוצאה של שיתוף פעולה מבורך של מספר משרדי ממשלה כולל האוצר, הכלכלה והאנרגיה.

אמיר רשף, רכז תחום האנרגיה במשרד האוצר, הציג את עיקרי הצעת החוק:

– הנחת צינור הובלה לגז טבעי לא יצריך היתר בניה.

-ביטול הצורך באישור מראש של משרד האנרגיה למעבר לגז טבעי.

– פרסום תקנים ישראלים לחיבור לגז טבעי, התואמים לתקנים בינלאומיים. התקנים יפורסמו בהדרגה החל מסוף 2015 ועד אמצע 2016.

– רישוי והסמכה של מעבדות בדיקה פרטיות שיוכלו לאשר מתקני גז טבעי.

– אישור תכנית עבודה אוטומטי אחרי 90 עד 120 יום.

– הקמת מוסד ערר ארצי במקום הצורך בפניה לבתי משפט.

כדי להדגים עד כמה המצב עגום ללא החוק המוצע, הציג רשף כמה מספרים: מתוך כאלף ק״מ מתוכננים הונחו מאה בלבד; עד עתה חוברו כ-25 מפעלים, מתוך מאות רבות של מפעלים שהיו רוצים לעבור לגז טבעי; צפוי חיסכון של 500 עד 700 מיליוני שקל בשנה לתעשייה הישראלית מהמעבר לשימוש בגז טבעי. מי שנשאר מאחור הוא משרד התחבורה, שאמנם לפי דברי נציגו שי סופר, ״מקדם מעבר להנעה לכלי רכב בגז טבעי״, אך בפועל: החוק אינו כולל תשתית תדלוק בגז טבעי; ורכבים כבדים, משאיות ואוטובוסים, הנרכשים בימים אלו, אינם תואמים להנעה בגז טבעי.

נציגי מפעלי תעשיה וחברות להולכה של גז טבעי הביעו כולם שביעות רצון מקידום החוק, והעלו מספר הסתייגויות, טכניות בעיקרן. ההסתייגויות יתבררו בהמשך תהליך אישור החוק, תהליך שיצריך כמובן דיונים נוספים בוועדה.  גם חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הביעו את שביעות רצונם מקידום המהלך על ידי הממשלה, אך הביעו חששם מאופטימיות יתרה ומכשלים אפשריים בתהליך, שעלולים לעקב את חיבור המפעלים בקצב המובטח על ידי האוצר: 50 מפעלים בשנה ראשונה ועוד כ-200 בכל אחת מהשנים שלאחר מכן. יו״ר הועדה ח״כ איתן כבל ביקש להתחיל בהקראה ובהצבעה על סעיפי החוק, ״כדי לשים רגל בדלת״ כדבריו. ואכן, מקצת מסעיפי ההגדרות בחוק הוקראו ואושרו בהצבעה פה אחד. לוועדה, ולמשקיפי המשמר החפצים בכך, צפויים כ-5 דיונים נוספים, כנראה גם ארוכים, בהם ידונו ויצביעו על כל אחד מסעיפי הצעת החוק, על 30 עמודיה.

 

לקריאה נוספת:

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs