במסגרת יום העסקים הקטנים בכנסת (ד' 2.11.2015) החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה לבדוק מה מצב הרפורמה ברישוי העסקים. מה זו הרפורמה הזו? ובכן, הרפורמה היא תוצאה של עבודת ועדות בין-משרדיות שהתחילו את עבודתן ב-2006 והביאו לתיקון חוק רישוי העסקים הקטנים ב-2012.
עיקר הרפורמה נוגעת להאחדה ותיאום של דרישות ועבודת הרגולטורים השונים (יש לא מעט) בתהליך הרישוי כדי להקל על העוסקים (למשל, שלא יתקבל רשיון מגורם א' בזמן שפג כבר תוקף הרשיון מגורם ב', כפי שהתלונן במהלך הדיון נשיא לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים, רועי כהן). ההאחדה והתיאום הללו קיבלו את הכותרת מפרטים, וההליך הוא שכל גורם מפרסם את תקנותיו למפרטים ומקבל הערות מגורמים רלוונטים עד ליצירת המפרטים.
תומכים במילים
בגדול, כולם תומכים ברפורמה – חברי הכנסת פתחו את הישיבה בנאומים חשובים יותר או פחות המציינים את חשיבותה, והגדילו לעשות רועי פולקמן (שציין עובדה חשובה והיא, שכ-30% מהעסקים בישראל פועלים ללא רשיון, עיקרם בתחום המזון) וחיים ילין (שהלין מנסיונו כראש רשות על הרגולטורים – אני מניח שמכאן שמו) שנכנסו לעימות חזיתי עם נציג משרד הבריאות, שעלה בסקרים כאחד הגורמים המפריעים ביותר בהליך הרישוי הישן, לצד שירותי הכבאות והאחראים על הליכי התכנון והבניה (שהם גם מנהל התכנון וגם הועדות לתכנון ובניה שבמשרד הפנים).
הקשיים
נציג פורום העסקים הקטנים ציין שמי שנתקע ללא אישור תכנון ובניה לא יכול להמשיך לרשיונות הבאים, הדבר מקשה עוד יותר על השגת רישוי. המצב הנוכחי, בעייתי, בלשון המעטה. הוא גורם בין היתר לריבוי העסקים העברייניים שפועלים בלי רשיונות. יחד עם זאת, נציגת מנהל התכנון ביקשה להאיר זווית נוספת, שלעיתים נתקעים רשיונות בניה (גם בבקשות לשימוש חורג) בגלל שהמבקשים עצמם לא מוסרים את כל הפרטים על תכנית הבניה שלהם, כך שהאשם לא רק ברגולטורים (טוב, אם כולם פה היו נפלאים לא היינו צריכים את כל הרגולטורים האלה).
מי יעזור לעסקים הקטנים לצמוח במקום לקרוס?
מי מעכב?
אבל כל אלה האשמים הישנים, עכשיו ענייננו באשמים החדשים – האשמים בכך שהרפורמה מתעכבת. כמה מתעכבת? טוב, נציגת משרד הפנים (האחראי על כל הסיפור הזה), שאמרה שעד כה פורסמו 11 מפרטים מתוך 220, אז יש עוד לאן לשאוף. לצערה, לא היה לה הסבר טוב לקצב האיטי. לשמחתה, בדיוק כשהיא נתקעה פרץ אל החדר הממונה עליה וראש הועדה הבין-משרדית אשר גרנר (ישר מהמילואים! על מדים!! אכן קלאסיקה ישראלית). גרנר ציין שזהו תהליך מורכב ושעיקר הבעיה באינטגרציה בין עבודת המשרדים השונים (בכך הוא כרה לעצמו בור כראש הועדה הבין-משרדית, אך הצליח איכשהו להיחלץ ממנו). אכן, לפי מה שהציגו נציגי הזרועות השונות הקשורות בתהליך, כל אחד בפני עצמו בנמצא במצב מתקדם – משרד הבריאות כבר סיים את המפרטים הקשורים אליו ומוכן לפרסמם, שירותי הכבאות במצב מתקדם, וכך גם המשטרה והמשרד להגנת הסביבה (אנחנו לא יודעים לגבי משרד הכלכלה, כי הם בחרו לשלוח את האדם הלא-נכון לישיבה, ולנציגתם לא היה דבר וחצי דבר עם עניין המפרטים).
תקועים עד היום
אז כולם מתקדמים – חוץ מהרפורמה. למה זה היה תקוע כך עד היום? למרות שח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) מאד רצה לדעת (והאמת שגם אני), היו"ר דוד אמסלם החליט שהוועדה צופה אל העתיד ולא עוסקת בעבר, וגם יש לו עוד ישיבה ב-12:15, אז אין זמן לעסוק בזה. בכל אופן, אחרי שנציג המסעדנים שי ברמן אמר שפתיחת מסעדה בארץ שקולה לפתיחת כור גרעיני, ועשויה להוביל אנשים למחשבות אובדניות, קבע אמסלם שעל המשרדים לפעול במרץ למען הרפורמה וכי מעתה תערוך הוועדה ישיבות מעקב כל ארבעה, חמישה חודשים. אולי כדאי להם לערב גם את השרים ומנכ"לי המשרדים אם זה כל כך חשוב, כפי שהציע זאב פיש ממשרד הבריאות.
